מהו סדר דין מהיר ?

ההליך של סדר דין מהיר הינו יצירה חדשה של התקנות, שנולדה בשנים האחרונות. מטרתו לדון בתביעות כספיות אשר שווין אינו עולה על 50,000 ₪ - למעט תביעה לפי הפלת"ד, תובענה ממוכנת, ותובענה ייצוגית (תקנה 214ב). מתקין התקנות חפץ לסלול דרך חדשה ולייעיל את ניהולן של תביעות אלו, אשר שווין אינו גבוה באופן יחסי. בכל הקשור לבעלי הדין, קובעת תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 כי לכתבי הטענות יצורף תצהיר אימות. דהיינו מדובר למעשה בתצהיר עדות ראשית ובדומה להוראות הקובעות בדומה בתובענות בעניני משפחה כגון בתקנה 258ח. לכן ולא בכדי קיימת תקנה נפרדת, היא תקנה 214ט שכותרתה "תצהיר עדות ראשית של העדים", תוך שבגוף התקנה צויין כי בעלי הדין יגישו את תצהירי העדות הראשית מטעם עדיהם, דהיינו, התקנה אינה מתייחסת לבעלי הדין עצמם (וראו: בספרם של השופטים רחמים כהן ומנחם קליין, "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", 2005, בעמ' 41 (להלן: כהן וקליין)). כך גם בתקנה 214ג קיימת אותה "סנקציה" ביחס לבעל דין שלא הגיש תצהיר אימות, המונע ממנו להגישו אלא ברשות בית המשפט. מעת שעסקינן בעד שלא הגיש תצהיר ואף אם הוגש באחור, הרי שחלות הוראותיה של תקנה 214ט(ג) לתקנות, דהיינו כי אינו יכול להעיד אלא ברשות בית המשפט "....ומטעמים מיוחדים שיירשמו". המיזוג של שיקולים מעשיים ושיקולים עקרוניים, המאפיינים את ההליך המשפטי, הוביל לקביעת סדר דין מיוחד שמטרתו ליעל את ההליך - מצד אחד, תוך שמירת כללי המשפט והאינטרס של הצדדים להציג את עמדתם - מהצד האחר. במסגרת זו נקבע הכלל לפיו יגישו בעלי הדין תצהירי עדות ראשית של עדיהם, אלא אם קבע בית משפט אחרת, וכן שתצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית משפט ומטעמים מיוחדים (ראה תקנה 214ט) שנית, הכלל בתביעה בסדר דין מהיר הינו שיוגש תצהיר טרם שמיעת עד. נכון הוא שבית משפט מוסמך לסטות מהכלל האמור, אך אל לו לעשות זאת כדבר שבשגרה. מטרת הגשת תצהיר הינה לקצר את ההליך, לחסוך מתן עדות ראשית ולאפשר לצד שכנגד להיערך כראוי לחקירה נגדית. בית משפט קמא לא נימק את מסקנתו, ומכאן, אין להותירה על כנה. היה ויש לצד קושי בקבלת תצהיר, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה, אשר תשקל לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד. אך אין לחברת ביטוח זכות אוטומטית לעקוף את דרישת הגשת התצהיר" (בר"ע (ב"ש) 803/04 אמר נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). תקנה 214יא(א), מסמיכה את בית-המשפט לקיים ישיבה מקדמית אחת "אם ראה שיש צורך בכך כדי לייעל את הדיון... וכדי לברר את הדרך המתאימה ביותר לבירור התובענה". כך גם יש להפנות לתקנת משנה (ז), אשר קובעת כי אין בתקנה האמורה לגרוע מסמכויות בית-המשפט הדן בקדם משפט בתובענה שאינה בסדר דין מהיר, ובהתאם לתקנה 143 לתקנות. תקנה 143 לתקנות מסמיכה שופט בקדם משפט להורות, בין השאר, בדבר אופן הגשת הראיות, כולל הגשת תצהירי עֵדוּת ראשית וכשבתקנת משנה (10) "להורות כל הוראה לסדר הדין שיש בה לפשט את הדיון או להקל עליו". לא למותר להוסיף, כי הסמכויות המוקנות לשופט בקדם משפט מוקנות לו לצורכי קדם משפט. סדר דין מהירשאלות משפטיות