קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עובדת משק - תאונת עבודה: התובעת הגישה תביעה להכיר באירוע מיום 5/11/08 כ"תאונת עבודה".          התובעת ילידת שנת 1962.          התובעת עבדה בשירותי בריאות כללית מחוז דרום כעובדת משק.           ביום 5/11/08 עסקה התובעת בפינוי קרטונים במקום עבודתה. מדובר ב- 5 קרטונים במשקל של 8 ק"ג , ו- 3 במשקל 6 ק"ג .  5. למחרת היום חשה התובעת כאבים בידה השמאלית.  6.        התובעת פנתה כ- 4 ימים לאחר האירוע לקבלת טיפול רפואי. 7.         בהחלטה מיום 17/6/2010 מונה ד"ר ברוסקין אלכסנדר כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין אשר התבקש להשיב על השאלות הבאות :-             א.        מהי המחלה ממנה סובלת התובעת ? ב.         האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כפי שתואר לעיל לבין הפגיעה בידה השמאלית של התובעת ? ג.          במידה שהמצב הקיים נגרם גם בגין תהליך תחלואתי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך על פי תורת המיקרוטראומה, האם השפיע מה שאירע בעבודה על הופעת המחלה ובאיזו מידה? 8. ביום 15/8/2010 התקבלה חוות דעתו של המומחה, ולפיה : "א. המחלה שאובחנה אצל התובעת הינה כאבים ביד שמאל וכאבים בגב העליון כתוצאה מהרמת משא בתאריך 5/11/08 לפי תעודה ראשונה לנפגע בעבודה מהתאריך 19/11/08. בבדיקה קלינית לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי פרט לרגישות במימוש באזור עמוד השדרה הצווארי, כתף שמאל והגפה העליונה השמאלית. צילום עמוד השדרה הצווארי היה תקין. צילום כתף, מרפק ויד שמאל היה תקין. יש לציין כי בתאריך 22/1/09 בוצעה בדיקת CT שאבחנה דיסקופאתיה בעמוד השדרה הגבי והמותני. אולם בעמוד השדרה הצווארי לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי. ב. לא מצאתי כל ממצא אובייקטיבי בעמוד השדרה הצווארי, בכתף או ביד שמאל שיכול להסביר את הכאב. יתכן והייתה קיימת פגיעה ברקמות הרכות מסוג נקע או דלקת ביד שמאל שלא אובחן בוודאות. יתכן וקיים קשר על רקע של חבלה "רכה" בעת הרמת משא. אולם חבלה זו הינה זמנית, הפיכה וברת טיפול. ג. לא ניתן להגדיר את מצבה ביד שמאל כמיקרו טראומה כיוון שכנראה מדובר בחבלה זמנית בלבד. למרות הממצאים בעמוד השדרה המותני והגבי, אין כל קשר בין התלונות על הכאבים ביד לממצאים בעמוד השדרה. לא מצאתי גורמי סיכון אחרים שיכולים היו להשפיע על החבלה הזמנית ביד". הכרעה 10. על פי הפסיקה, קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת בעבודה או שלילת קיומו של קשר כאמור, הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות. אלא שבקביעה זו, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגש על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע תשן/48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע כב', 321. דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז', 374. בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. ראה: דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, (לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. ראה: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99. 11. לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים. אפשר שבשאלה מסויימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין. 12. במקרה הנוכחי, לא ניתן לומר שחוות דעת המומחה אינה מפורטת ומנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. 13. התובעת בסיכומיה טענה כי מחוות דעתו של המומחה הרפואי ניתן להסיק כי הפגיעה בגפה העליונה השמאלית, כתף וצוואר איננה נובעת מתחלואה טבעית אלא ניכר כי היא תוצאה של חבלה גם אם זמנית וברת טיפול. כמו כן ניתן להסיק כי לא קיימים אצל התובעת גורמים אחרים שיכלו להוביל לכאבים אלה. דברים אלו מובילים לדעת התובעת למסקנה כי המומחה הכיר בחוות דעתו בקשר סיבתי של גרימה בין התאונה לבין הכאבים בגפה השמאלית ובצוואר. עם זאת המומחה שלל את הקשר הסיבתי בין כאבי הגב המותני ועמוד שדרה תחתון לבין התאונה. על כן התובעת סבורה כי יש לקבל את התביעה בהתאם לחוות הדעת ולהכיר בתאונה מיום 5/11/08 כתאונת עבודה בה נפגעה התובעת בגפה השמאלית ובצוואר. 14. אין בידינו לקבל טענת התובעת. המומחה הרפואי בחוות דעתו המפורטת פירט במפורש כי " לא מצאתי כל ממצא אובייקטיבי בעמוד השדרה הצווארי, בכתף או ביד שמאל שיכול להסביר את הכאב." יחד עם זאת מציין כי ייתכן והיתה פגיעה זמנית וחולפת ברקמות הרכות אולם " בבדיקה קלינית לא אובחן כל ממצא אובייקטיבי פרט לרגישות במימוש באזור עמוד השדרה הצווארי, כתף שמאל והגפה העליונה השמאלית. צילום עמוד השדרה הצווארי היה תקין. צילום כתף, מרפק ויד שמאל היה תקין. יש לציין כי בתאריך 22/1/09 בוצעה בדיקת CT שאבחנה דיסקופאתיה בעמוד השדרה הגבי והמותני." כלומר - המסמכים הרפואיים אינם תומכים בפגיעה כזאת. בסעיף ג' לחוות דעתו מסכם המומחה כי לא מדובר במיקרוטראומה וכי " למרות הממצאים בעמוד השדרה המותני והגבי, אין כל קשר בין התלונות על הכאבים ביד לממצאים בעמוד השדרה." הנה כי כן, המומחה הרפואי שלל את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין פגיעתה של התובעת בעבודה.למעלה מן הצורך נוסיף כי לכל היותר המומחה ציין כי יתכן והיתה פגיעה זמנית וחולפת.בכך אין כדי לסייע לתובעת,מקום בו נאמרו הדברים ללא הוודאות הנדרשת לקביעה חד משמעית. 15. על יסוד המפורט לעיל, אין מנוס מדחיית התביעה. 16. אין צו להוצאות. תאונת עבודה