משדן בית המשפט לערעורים בתביעה לשינוי חיוב במזונות, אין בית המשפט בוחן את נושא המזונות מחדש, ואיננו דן בתביעה להפחתת המזונות כאילו הוא הערכאה עליה מוטלת החובה המקורית לקבוע את שיעור המזונות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור בנושא הפחתת מזונות: א. ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (כב' השופט ג' גרמן), בו נדחתה תביעת המערער להפחתת מזונות. ב. העובדות העיקריות הצריכות לענייננו הן כדלהלן: המערער והמשיבה 1 נשואים זל"ז מאז 17.4.88. מנישואיהם נולדו להם שני ילדים -ד', ילידת 11.10.88 וד', יליד 22.6.91. לא שנוי במחלוקת כי המערער והמשיבה 1 אינם חיים ביחד מזה כ- 10 שנים, וטרם התגרשו. ביום 5.11.92 הגישו המשיבה 1 והקטינים, משיבים 2 ו- 3, תביעות כנגד המערער, לרבות תביעת מזונות. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' זמיר) דן בתביעות המשיבים כנגד המערער ובפסק דינו מחודש אפריל 1994 חייב את המערער לשלם למשיבים מזונות כדלהלן: "אני מחייב את הנתבע י' ש' לשלם לשני ילדיו הקטינים, ד' וד' ש', לידי אמם הגב' נ' ש', דמי מזונות בסך של 1,700 ש"ח לחודש החל מיום 16.11.92... הנתבע פטור מלשלם מזונות אישיים לאשתו - התובעת מספר 1 להוציא חובתו בעניין המדור כפי שייאמר להלן... בנוסף לחיובו של הנתבע לשלם דמי מזונות, כאמור בסעיף 1 לעיל, אני מחייב בזה את הנתבע לשאת ולשלם את כל הוצאות החזקת הבית בגין הדירה שבה גרים התובעים כדלקמן: מיסים עירוניים, מים, חשמל, תשלום חודשי שוטף לועד הבית וטלפון (עד 250 פעימות מונה לחודש). כמו כן אני מחייב את הנתבע לשאת ולשלם כהשתתפותו בתשלום שכה"ד בגין הדירה שבה גרים התובעים את הסכום של 1,400 ₪ לחודש וזאת החל מיום 16.3.94". (עמ' 49-50 לפסק דינו של בית משפט המחוזי בת"א בתיק מ.א. 5436/92). ג. ביום 1.1.97 הגיש המערער תביעה להפחתת המזונות בשל שינוי הנסיבות. המערער טען בבית משפט קמא כי נאלץ למכור דירה שהיתה בבעלותו אשר דמי השכירות, שגבה תמורת השכרתה, שימשו למימון תשלומי המדור והחזקת המדור. המערער נאלץ, לטענתו, למכור את הדירה שהיתה בבעלותו, בשל התמכרותו להימורים ובשל כך שנקלע לחובות כבדים. עוד טען המערער בבית משפט קמא, כי בעת מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי הועסק אצל דודו בענף היהלומים, אולם בשל מצבו הנפשי הקשה וחוסר תפקודו, נאלץ הדוד להפסיק את העסקתו. כן טען המערער כי המשיבה 1 מתגוררת בדירה עם המשיבים 2 ו- 3 ועם אחותה, עובדת במשרה מלאה ומשתכרת היטב. המשיבה 1 טענה בבית משפט קמא כי הדירה נמכרה ע"י המערער בסמוך למתן פסה"ד של בית המשפט המחוזי, ללא קשר לחובות, וכן טענה כי המערער מחזיק בכספי התמורה. עוד טענה המשיבה כי המערער ממשיך לעבוד במשרדו של דודו, למרות שהתפטר או פוטר - כביכול, מעבודתו. ד. בית המשפט קמא דן בתביעת המערער ובסוגית "שינוי הנסיבות המהותי" אשר בהתרחשו עשוי בית המשפט להתערב בפסיקת מזונות. בית המשפט קמא קבע לעניין זה: "בדונו בתביעה לשינוי נסיבות, אין בית המשפט פועל, איפוא, בחלל ריק, ואינו בוחן את נושא המזונות מחדש. לפיכך, אפילו יגיע בית המשפט למסקנה כי אם וככל שהיה נדרש היום לקביעת מזונות הילדים, בנסיבות דומות, היה פוסק סכום מזונות שונה, הרי למרות זאת אין מקום לשינוי דמי המזונות אשר נקבעו ע"י בית המשפט בהליך קודם או בהסכם בין הצדדים, אלא אם וככל שיוכח שינוי נסיבות מהותי". (עמ' 3-4 לפסק דינו של בית המשפט קמא מיום 30.4.01). בית המשפט קמא קבע כי במכירת הדירה, בשל חובות ההימורים של המערער, אין משום שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת המזונות. משבחר המערער להמר ולצרוך סמים ומנגד לא לנצל את פוטנציאל השתכרותו, עליו לשאת באחריות למעשיו ואין הוא זכאי לכך שיופחת שיעור המזונות בו חויב. עוד קבע בית המשפט קמא כי הסכום שהתקבל ממכירת הדירה, סך של 156,000$ התקבל, כאמור, לידי המערער אשר לא הוכיח אילו חובות שילם, מי הם הנושים, סכומי הנשיה וכל היוצא בזה. בית המשפט קמא לא קיבל את טענת המערער, לפיה פוטר מעבודתו וכי דודו אינו תומך בו עוד כלכלית. בית המשפט קמא לא האמין למערער בקובעו כי המערער העלה מספר גרסאות באשר להכנסותיו. בית המשפט קמא קבע, לעניין הכנסות המערער ופוטנציאל ההשתכרות שלו: "לפיכך לא זו בלבד שהתובע לא הוכיח את גרסתו כי הפסיק לעבוד אצל דודו אלא שבשמיעת ההוכחות התברר כי לתובע הכנסות מזדמנות נוספות. כן התברר כי התובע עבד קרוב לשנה בחברה אמריקאית "שעושה אתרים להקמת מלונות בארץ ובענייני משרדים" (עמ' 9 לפרוטוקול). כן עבד בחברת נדל"ן כאחראי על פועלים באתר בניה ובחנות שווארמה בתל אביב כמפקח על העובדים. בנוסף לעבודות אלה משתכר התובע כאמור ממכירת מחשבים. בהעדר הצגת מסמכים על דו"חות לשלטונות המס, נראה שהכנסות אלו אף אינן מוצהרות לרשויות המס". (עמ' 8 לפסק דינו של בית משפט קמא). לסיכום קבע בית משפט קמא, כי המערער לא הוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק התערבות בשיעור המזונות ותביעת התובע נדחתה. על פסק דינו זה של בית המשפט קמא, הערעור שבפני. ה. לטענת המערער, טעה בית המשפט קמא בקובעו כי המצוקה הכלכלית שנקלע אליה המערער, שחייבה אותו למכור את דירתו בשל התמכרותו להימורים והחובות שנקלע אליהם, אינם מהווים שינוי נסיבות מהותי. לטענת המערער, עובדה היא כי המערער נאלץ למכור את הדירה שנרכשה על ידו עוד טרם הנישואין, כדי לשלם את חובותיו הכבדים, וההכנסה שהיתה בידו מהשכרת הדירה, איננה קיימת עוד. הכנסה זו משכר דירה, כך לטענת המערער, היוותה בסיס לקביעת בית המשפט קמא שחייב את המערער בתשלום שכ"ד למשיבה 1 והקטינים. עוד לטענת המערער, שגה בית המשפט קמא בקובעו את פוטנציאל ההשתכרות של המערער. הפוטנציאל שנקבע ע"י בית המשפט קמא הוא תיאורטי לחלוטין, ואינו משקף נכונה את פוטנציאל ההשתכרות הריאלי של המערער. כן טוען המערער כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי לא חלה כל ירידה בהכנסותיו משלא האמין למערער כי פוטר מעבודתו אצל דודו. בית המשפט קמא, לדעת המערער, התעלם מכך כי בית המשפט המחוזי קבע כי פוטנציאל ההשתכרות של המערער אינו עולה על 4,000 ₪, ומשפוטנציאל ההשתכרות הוא 4,000 ₪, אין לחייב את המערער בדמי מזונות המגיעים היום לסכום העולה על 7,000 ₪. כן טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בכך שהותיר על כנו פסק דין המחייב את המערער לשאת בשכ"ד בסכום גבוה ביותר, וכן לשלם את מלוא הוצאותיהם של המשיבים. לטענת המשיבים, אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא באשר המערער הביא על עצמו, במו ידיו, את הצורך במכירת הדירה, למימון החובות שמקורם בהימורים. עוד לטענת המשיבים, צדק בית משפט קמא משקבע כי המערער בחר שלא למצות את פוטנציאל ההשתכרות שלו, באשר המערער אמר בעדותו כי אם יעסוק בתחום המחשבים, יוכל להשתכר סך של כ- 12,000 ₪ לחודש. הכנסתו של המערער ופוטנציאל השתכרותו, כך לדעת המשיבים, לא רק שלא פחתה, אלא שולשה, למעשה, מאז פסק דינו של כב' השופט זמיר. ו. מקובלת עלי לחלוטין עמדת בית המשפט קמא, כי על המבקש לשנות פסק דין למזונות, מוטלת החובה להוכיח כי מאז מתן פסק הדין מתקיימות נסיבות חדשות המצביעות על שינוי מהותי, כזה המצדיק שינוי פסק הדין. (ע"א 469/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פד"י ל"ב(1) 667; ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פד"י ל"ו(3) 187, 189; ע"א 442/83 קם נ' קם, פד"י ל"ח(1) 767, 774). בענייננו, הראיות שהובאו ע"י המערער היו מועטות ומוגבלות. המערער טען כי נאלץ למכור את דירתו על מנת לשלם חובות, אולם, כפי שנקבע ע"י בית המשפט קמא, לא יצא ידי הוכחת חובותיו: מי הם נושיו, היקף החובות, למי שולמו כספים וכל כיוצא בזה. המערער טען עוד כי פוטר מעבודתו, אולם, כפי שנקבע ע"י בית המשפט קמא, למרות שאכן ירידה משמעותית ברמת השתכרות היא בגדר שינוי נסיבות מהותי, בגינו ניתן להפחית שיעור מזונות, לא עמד המערער ברמת ההוכחה הנדרשת. המערער לא הביא לעדות את מעבידו, אשר יכול היה להסביר את נסיבות פיטוריו של המערער. בית המשפט קמא מציין את שלוש הגרסאות השונות שהביא המערער, לעניין הפסקת עבודתו אצל דודו בבורסה - פיטורין, התפטרות וגרסה נוספת לפיה הפסקת העבודה היתה "לא פיטורין ולא התפטרות". זאת ועוד, המערער טען בפני בית המשפט טענות שונות לעניין מקורות הכנסה נוספים בתחום המחשבים, אלא שלא המציא לבית המשפט מסמכים כלשהם התומכים בטענותיו. נראה, איפוא, כי טענתו של המערער, בדבר שינוי נסיבות מהותי נותרה טענה בעלמא שלא נתמכה בראיות מספיקות על מנת לשכנע את בית המשפט. מקובלת עלי קביעת בית המשפט קמא כי משדן בית המשפט בתביעה לשינוי חיוב במזונות, אין בית המשפט בוחן את נושא המזונות מחדש, ואיננו דן בתביעה להפחתת המזונות כאילו הוא הערכאה עליה מוטלת החובה המקורית לקבוע את שיעור המזונות. וכך, אפילו אם סבורה אני כי בעניין חיוב המערער בשכה"ד ובהוצאות הבית, יכול היה בית המשפט המחוזי, בפסק דינו המקורי, להגיע לתוצאה שונה ולחיובים שונים, אינני סבורה כי בית המשפט קמא רשאי היה לשנות חיובים אלה, בלא שהוכח בפניו "שינוי נסיבות מהותי". בענייננו, אמנם סבורה אני, כפי שעולה בבירור מפסק דינו של בית המשפט קמא, כי שינוי הנסיבות המהותי לא הוכח. כאמור, המערער הביא בפני בית המשפט קמא ראיות בלתי מספיקות על מנת להראות שינוי הנסיבות שהוכחו בפני בית המשפט המחוזי, והיו בסיס לקביעת המזונות. ז. סוף דבר - סבורה אני כי דין הערעור להדחות ואני דוחה את הערעור. המערער ישלם למשיבה 1 הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שי שאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.ערעורהפחתת מזונותמזונות