קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי עבודות חפירה בקרקע פרטית - תביעה נגד חברת חשמל: 1. עובדות המקרה. בחודש אוגוסט 96' נכנסה הנתבעת לחלקות 21 ו - 27 בגוש 20425 המצויות בבעלות התובע (להלן: המקרקעין), ביצעה בהן עבודות חפירה לצורך הקמת קו חשמל באמצעות כלים כבדים. בנוסף לכך הנתבעת נכנסה פעם נוספת למקרקעין ביום 1.9.96 לצורך השלמת העבודות. התובע טען בכתב התביעה כי הנתבעת חדרה למקרקעין ללא רשותו, וכתוצאה מכך גרמה לו נזקים בסך של 54,500 ₪, כמפורט בחוות דעתו של שמאי מיום 3.9.96. הנתבעת טענה כי העבודות בוצעו על שטח שהופקע לפני ביצוען על ידי שר השיכון לצורך הרחבתו של כביש נחל עירון. הנתבעת הגישה חוות דעת של מודד מוסמך, לה צירפה מפה מצבית, אשר ממנה עולה כי העבודות בוצעו בשטח שהופקע. התובע הגיש תביעה לפיצויים בגין הפקעת המקרקעין וכן בגין נזקים שנגרמו לו עקב הפסד רווחים מגידולים חקלאיים, ואינו זכאי לפיצוי כפול. עוד טענה הנתבעת כי התובע הסכים להקמת קווי החשמל, ואף חתם על מסמך הרשאה. התובע הסכים גם בעל פה לביצוע העבודות, ונכח פיזית במעמד החפירות. הנזקים הנטענים לא הוכחו, מאחר ששמאי המקרקעין איננו אגרונום, ומכל מקום היקף הנזקים הוא קטן בהרבה. הנתבעת טענה טענה מקדמית כי המקרקעין מוחזקים על ידי כונס נכסים לאחר שעוקלו, ואולם התובע טען בסיכומי התשובה שלו כי העיקול בוטל ודין טענה זו להידחות. 2. שאלות במחלוקת. א. האם בוצעו העבודות על שטח שהופקע על ידי שר השיכון בעבר? ב. האם נתן התובע את הסכמתו לביצוע העבודות על ידי הנתבעת? ג. מהם נזקי התובע? 3. האם בוצעו העבודות על שטח שהופקע על ידי שר השיכון בעבר? הנתבעת טענה כי המקרקעין הופקעו בעבר בכתב ההגנה, והתובע לא הגיש כתב תשובה לעניין זה, ואף לא בתצהיר העדות הראשית שלו, אם כי הגיב לטענה בסיכומיו. למותר לציין כי התובע אינו רשאי להעלות טענות עובדתיות חדשות בסיכומיו. א. המודד מטעם הנתבעת אילן גולדרייך (להלן: גולדרייך), הגיש מפה מצבית וכן חוות דעת מומחה לפיה עמודי החשמל שהציבה הנתבעת נמצאים בתחום הדרך שמדרום לקו תחום הדרך המשורטט במפה כקו להפקעה. בחקירה הנגדית מסר כי אינו יודע אם התובע המשיך לעבד את השטח שהופקע, ובאשר לגדר התיל הנמצאת במקום, היא לא מסמנת בהכרח את קו הגבול. גולדרייך דחה את גירסתו של השמאי כנענה, המומחה מטעם התובע, כי עמודי החשמל נמצאים במקרקעין בחלק שלא הופקע, והסביר כי כנענה הוא שמאי מקרקעין אך לא מודד. ב. יאיר קשת הגיש תצהיר מטעם חברת החשמל והתייחס לכך כי קווי החשמל שהוצבו על ידי הנתבעת, ממוקמים בתחום דרך המוכרזת להפקעה. ג. התובע צירף לתביעתו צו שהוצא מכח פקודת הדרכים ומסילות הדרכים (הגנה ופיתוח), 1943 ביום 2.1.64, לפיו הפקודה תחול ברוחב של עד 50 מ' על הדרך האמורה בטור א' בתוספת, עליה הוכרז לפי פקודת הדרכים (רוחבן והתוויתן) במקומות שצויינו בטור ב'. מתברר כי התובע הגיש תביעה ביום 24.9.96 נגד משרד הבינוי והשיכון בגין ההפקעה במקרקעין ובגין עקירת עצי זית (צורפה לסיכומי התובע). בחקירה הנגדית בבית המשפט נשאל התובע אם הופקע לו שטח קרקע ליד הכביש והשיב בשלילה, הוא אף טען כי הגיש תביעה רק על העצים והאדמה. (בעמ' 17 לפרו' שורות 20-29). התובע טען בסיכומיו טענות עובדתיות שונות, אך למעשה אין בהן כדי לסתור את טענות הנתבעת כי העבודות בוצעו בשטח שהופקע. עוד טען התובע כי העבודות בוצעו זמן רב לפני שמע"צ הפקיעה את אותו שטח, וגם בעניין זה אין בפניי ראיות עובדתיות. ד. השמאי כנענה אשר הגיש חוות דעת שמאית, מסר כי נשוא השומה מתייחס לנזקים שנתהוו ברצועת קרקע ברוחב של כ - 20 מ' מגדר רשת הקיימת במקום וצפונה, המקבילה לכביש הראשי. קווי החשמל נמצאים בקצה הרצועה הנ"ל. הקווים מונחים במקרקעין בעומק ממוצע של 4 מ' ולאורך המקרקעין. השמאי לא התייחס במפורש לשאלה אם העבודות בוצעו בתחום המקרקעין שהופקעו, ואני רואה להניח כי לולא היה כך, היה רואה לציין זאת במפורש. מכל מקום השמאי איננו מודד, ואני מעדיפה את גירסתו של גולדרייך על פני גירסת התובע והשמאי מטעמו. לפיכך ייקבע כי העבודות בוצעו בתחום המקרקעין שהופקעו, ואשר בגינן הוגשה תביעה נפרדת נגד המדינה. 4. האם נתן התובע את הסכמתו לביצוע העבודות על ידי הנתבעת? א. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לפיו לא חתם על כל הסכמה המאפשרת לנתבעת להיכנס למקרקעין. משנשאל התובע בחקירה הנגדית אם הוא מזהה את כתב ידו בחתימה על מסמך הרשאה להיכנס למקרקעין, השיב תשובות מתחמקות לעניין חתימות אחרות שחתם, כדי לא להתחייב. לשיטת התובע עבדו עובדי הנתבעת במקרקעין למעלה מחודשיים ברציפות, והוא ראה שהם עובדים, אך לא שלח מכתב התנגדות לנתבעת, מכיוון שהיתה פגרת בתי המשפט. גירסתו של התובע אינה מקובלת עלי, ואינני רואה לקבוע ממצאים עובדתיים על בסיסה. ב. דוד הגואל (להלן: הגואל), שהיה מנהל ביצוע העבודות במקרקעין, מסר תצהיר מטעם הנתבעת, לפיו התובע לא הביע כל התנגדות לביצוע העבודות, על אף שנכח בשטח במהלך ביצוען, ולו היה מביע התנגדות כלשהי היה הגואל מורה על הפסקת העבודות. הגואל לא נשאל שאלה כלשהי לעניין זה בחקירה הנגדית, וגירסתו לא נסתרה. אני רואה לקבל את גירסתו במלואה. ג. אריאלי רוטשטיין (להלן: רוטשטיין) אשר הגיש תצהיר מטעם הנתבעת, מסר אף הוא כי נפגש עם התובע במקרקעין, הסביר לו את מהות העבודות שעומדת הנתבעת לבצע, והתובע הסכים בכתב ובעל פה לביצוען. הצדדים הסכימו שלא לחקור את רוטשטיין על תצהירו, ונוכח מכלול הראיות, אני רואה לקבל את האמור בתצהירו. בנסיבות העניין, מכיוון שראיות הנתבעת עדיפות, ייקבע כי התובע הסכים לביצוע העבודות במקרקעין. 5. מהם נזקי התובע? א. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית לפיו הנתבעת עקרה 5 עצי זית מניבים בני 7, ו - 12 עצי זית גדולים ומניבים. בנוסף לכך חפרה אדמה טבעית, תפסה שטחים והגבילה שימוש מסביב לעמודים שהציבה. בחקירה הנגדית מסר כי הנתבעת עקרה 63 עצים, והוא לא השתמש בהם להסקה. ב. השמאי כנענה הגיש חוות דעת מטעם התובע, אך לא התייצב לחקירה נגדית, הצדדים הסכימו כי חוות דעתו תוגש בלא שייחקר בחקירה נגדית. השמאי כנענה קבע כי עקירת עצי הזית המניבים והפגיעה בעצי הזית הגדולים גרמה לנזק של 3,800 ₪, ואילו שאר הנזקים נגרמו כתוצאה מהגבלת השימוש במקרקעין. ג. רוטשטיין הצהיר כי הנתבעת עקרה כ - 5 עצי זית קטנים בלבד, ובנוסף לכך כרתה מספר ענפים בודדים של עצים. הדרך הוחזרה למצבה הקודם בתום ביצוע החפירה, ונמתחו תיילים בין העמודים. אין כל מניעה לתובע לעבד את הקרקע גם לאחר ביצוע העבודות. ד. הנתבעת הגישה חוות דעת של שאול וייסמן (להלן: וייסמן), לפיה הנזק הישיר שנגרם לתובע הוא 2,063 ₪ בלבד ליום 9.3.98. השמאי וייסמן קבע כי אין מדובר בעצי זית בני 40 שנה אלא בעצים צעירים יותר, והסביר כי חוות דעתו מתבססת על חוברות של משרד החקלאות המפרטות את ההכנסות מעצים דומים. ה. דיון - לאחר שהוברר כי העבודות בוצעו בתחום שהופקע בעבר על ידי המדינה, אין התובע זכאי לכל פיצוי עבור הגבלת שימוש במקרקעין כפי שטען בתצהירו וכפי שנטען בחוות הדעת של השמאי כנענה. באשר לעצים, כאמור לעיל, גירסתו של התובע אינה מהימנה עלי, ואני רואה להעדיף את גירסת הנתבעת, לפיה נעקרו 5 עצי זית בלבד, ונכרתו מספר ענפים בעצים אחרים, גירסה התואמת את האמור בתצהיר התובע לפיו נעקרו 5 עצים וניזוקו 12 עצים נוספים. לעומת זאת מסר התובע בחקירה הנגדית כי נעקרו 63 עצי זית, וניכר היה כי עדותו היתה מגמתית ונועדה "לנפח" את נזקיו. ולמעשה אין פער גדול בין חוות דעתו של השמאי כנענה לבין חוות דעתו של השמאי וייסמן, אשר העריך את הנזקים ב - 2,063 ₪ בלבד. לפני שתינתן החלטה לעניין הנזק שנגרם לתובע, נשאלת השאלה האם ראוי לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב העבודות שבוצעו בשטח שהופקע, אשר בגינו תבע פיצויים, ואשר עובד על ידו על אף שהופקע. למעשה, הפיק התובע תועלת מהשטח המופקע על אף שלא היה עוד בבעלותו. עם זאת מאחר שהמדינה הסכימה בשתיקה לעיבוד המקרקעין המופקעים על ידו, עד להודעה אחרת, הוא זכאי לפיצוי על נזקים שנגרמו לו. בנסיבות העניין, אני רואה להעריך את הנזק בסך של 3,000 ₪. 6. נוכח כל המקובץ, אני רואה לחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.3.98 ועד ליום התשלום בפועל. נוכח הפער הגדול בין סכום התביעה, ומאחר שהתברר כי התובע לא גילה לביהמ"ש את כל העובדות אשר היה ראוי לגלותן, אין צו להוצאות. פיצוייםחפירה