פסוריאזיס כתאונת עבודה - נכות ביטוח לאומי

פסוריאזיס כתאונת עבודה - נכות ביטוח לאומי: קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכות ביטוח לאומי פסוריאזיס: זהו פס"ד בערעור שהגיש המערער על החלטת הוועדה הרפואית מיום 6/10/11 אשר קבעה לו 20% נכות רפואית בשל מחלת הפסיאורזיס. הרקע לערעור: א. המערער הגיש לנתבע תביעה לנכות כללית, לאור מחלת הפסיאורוזיס ממנה סובל (למערער ניתנו גם 10% נכות בגין טחורים - עליהם איננו מערער). ב. ביום 13/3/11 קבעה וועדה רפאית למערער נכות זמנית בשיעור של 40% לתקופה שמיום 1/1/11 ועד 31/7/11. ג. ביום 3/7/11, לקראת תום תקופת הזמניות נבדק המערער שוב על ידי הוועדה הרפואית, אשר קבעה כי למערער "נגעת פסוריאטית בכפות הידיים וכפות הרגליים מעל המרפקים", וכי הוא סובל גם מ"נגעים בעכוז דו צדדי ונגע בקרקפת, המטופלים במשחות". הוועדה העניקה למערער, כאמור, 20% נכות צמיתה לפי פריט 80(3). ד. המערער הגיש ערר על החלטה זו, וביום 25/8/11 נבדק על ידי וועדת רפואית לעררים אשר החליטה להתייעץ עם רופא עור. ביום 5/10/11 נבדק המערער על ידי רופא עור, אשר קבע כי מצבו מתאים ל-20% נכות. בעקבות כך קבעה הוועדה הרפואית לעררים כי נכותו הינה 20% יציבה. נימוקי ב"כ המערער בתמצית: א. הוועדה הפחיתה למערער את אחוזי נכותו מ-40% נכות זמנית ועד ל-20% נכות יציבה, וזאת תוך התעלמות ממהלך המחלה הסוער אצל המערער ומהעובדה שמדובר בהתלקחויות חריפות המופיעות כל שלושה חודשים בממוצע. ב. הוועדה התעלמה מכך ששבועיים לפני מועד התכנסותה הראשון של הוועדה (25/8/11 ), הייתה התלקחות של המחלה, שאילצה אותו להישאר בבית, והתעלמה מההיסטוריה הרפואית שלו (כשחודש וחצי לאחר מכן שוב הייתה התפרצות של המחלה שהביאה לאישפוזו). אין גם ציון של המסמכים הרפואיים שעמדו בפני הוועדה. ג. בחוכמה שלאחר מעשה ניתן לראות כי ה-20% נכות יציבה שהוענקו למערער, לא משקפים את מצבו האמיתי. בכל מקרה, הוועדה לא נתנה את הדעת למחזוריות של המחלה ולכך שיש ימים ושבועות גרועים יותר. תשובת ב"כ המשיב בתמצית: א. יש להתעלם מכל טענה ומכל מסמך המתייחסים למועד שלאחר ישיבת הוועדה, ושאינם רלבנטיים לערעור זה. בוודאי שאין מקום להעביר ביקורת שיפוטית כ"מחשבה שלאחר מעשה", מאחר והוועדה אמורה לקבל החלטותיה רק על פי מה שעמד בפניה בזמן אמת. ב. בתלונותיו לפני רופא העור ביום 51/0/11, סיפר המערער בעצמו כי :"בינתיים נכון להיום אני מרגיש טוב", לכן המערער לא יכול לטעון היום כי מצבו לא היה טוב. ג. אין לקבל את הטענה כי המערער הגיע לבדיקה ב"יום טוב", והוועדה בודקת אותו , לטוב ולרע, ע"פ מצבו ביום הבדיקה. ד. לגבי הטענה בדבר הפחתת אחוזי הנכות מ40% זמניים ל-20% יציבים - הדבר מסור לשיקול דעת הוועדה. ה. בכל מקרה, למערער יש עוד 10% נכות בגין טחורים (שבגינם לא הוגש ערעור), אך גם עם אחוזי נכות אלו, המערער רחוק מהסף הקובע לצורך קבלת אי כושר, מה גם שהיועץ בתחום העור סבר ככי המערער "מסוגל לעבודה מלאה. דיון והכרעה: א. ב"כ המערער קובלת על הפחתת נכותו הרפואית של המערער בגין פסוריאזיס מ-40% נכות זמנית, ל- 20% נכות יציבה. כידוע, נכות זמנית ניתנת לתקופה מוגבלת, בד"כ בשל סיבה או מצב אקוטי (כמו לאחר ניתוח, אישפוז, פציעה וכד'), עד להתייצבות מצבו של המבוטח וקביעת דרגת נכות יציבה. אין קשר - ולא צריך להיות קשר בין אחוזי הנכות הזמניים (שמטבעם עשויים להיות גבוהים יותר, בהיותם זמניים עד לחלוף המצב האקוטי) לבין נכות יציבה. בית הדין אף אינו נוהג להתערב בקביעת נכויות זמניות, אלא במקרים חריגים, ורק אם נראה על פניו כי יש טעות משפטית בולטת. בניגוד לכך, כאשר מדובר בנכות יציבה - שיקולי הוועדה כבדי משקל יותר, ולעיתים נדרשות בדיקות נוספות על ידי הוועדה, או הפנייה למומחים נוספים וכד'. לכן, אין בעובדה שיש פער בין אחוזי הנכות הזמניים לבין ה יציבים כדי ללמד על טעות משפטית, ואין הוועדה נדרשת לנמק פערים אלו. בכל מקרה - החלטת הוועדה לשנות מגובה אחוזי הנכות הזמניים הם במסגרת שיקול דעתה המקצועי, ובית הידן אינו מתערב בשיקול דעת זה. ב. טענה נוספת לעניין זה הינה כי על הוועדה היה להמשיך ולתת למערער נכות זמנית נוספת ולא להזדרז לקבוע אחוזי נכות צמיתים, לנוכח "אי יציבות" המחלה. גם עניין זה הינו רפואי. הוועדה היא המוסמכת לקבוע האם הסתיימה תקופת הזמניות ומתחילה תקופת הנכות היציבה, ואין בית הדין אמור להתערב בשאלה זו. ג. לטענת ב"כ המערער, שעה שביום 6/10/11 נקבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 20%, הרי שחודש וחצי לאחר קביעת זו הייתה "התלקחות" במצבו הרפואי של המערער, באופן שאילץ אותו להישאר בביתו ואף נזקק לאישפוז. גם טענה זו אינה מלמדת על טעות משפטית, ובדיוק לצורך כך קיים הליך של החמרה. אמנם ב"כ המערער מביאה עניין זה על מנת להראות עד כמה הייתה רחוקה קביעת הוועדה ממצבו האמיתי, לאור העובדה שתקופה קצרה לאחר מכן הוחמר מצבו - אלא, שהוועדה צריכה לקבוע את מצבו הרפואי של המבוטח נכון ליום בדיקתה - ועל סמך ההיסטוריה הרפואית שלו, אך אין היא אמורה לצפות ולדעת מה יהיה מצבו לאחר מועד ישיבתה. כאמור - לו סבור המערער כי מצבו , מאז הוועדה , הוחמר - יהיה רשאי להגיש תביע ה להחמרה (במועדים הקבועים בחוק). ד. כאמור, הוועדה הרפואית עליה מערער המערער הינה וועדה מיום 6/10/11, לכן לא היה מקום להתייחסותה המפורטת של ב"כ המערער להשתלשלות העניינים לאחר מועד ישיבת הוועדה (סעיפים 9-13 וסעיף 23 לנימוקי הערעור והאסמכתאות אליהן מפנה ב"כ המערער). ה. עוד טוענת ב"כ המערער כי ההחלטה אינה מנומקת כנדרש, תוך שהוועדה מתעלמת מההיסטוריה הרפואית של המערער המלמדת על התלקחויות חריפות תוך כל שלושה שבועות בערך, וזאת "מבלי לנמק קביעתה זו ומבלי לתומכה במסמכים רפואיים כלשהם". ו. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי המערער הסביר לרופא העור מה מצבו וכך תאר זאת: "עד לפני שלושה שבועות היה גרוע. כרגע בטיפול במשחות בלבד. בעבר קיבלתי תרופות אבל הייתי אלרגי אליהם, לכן לא המשכתי אותם. בינתיים נכון להיום אני במצב טוב לעומת המצב הקודם כשהייתי מאושפז". על סמך דבריו אלו של המערער ובדיקתו של הרופא כתה ברופא כי: "בבדיקה רבדים היפרקרטיטיס מעל מפרקי אצבעות הידיים, במידה פחותה בגב הרגל ורק מעל המרפקים והברכיים. ממצא קטן מאוד בחלק האוקסיפטואלי ובאוזן. אין תלונות על כאבים במפרקים". ז. מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי לא צויין מה החומר הרפואי שעמד בפני הוועדה (או בפני רופא העור שבדק אותו) - כשברור שיש לתובע "הסטוריה", רפואית, כולל - לכל הפחות - אשפוז של מס' שבועות קודם לכן. כתוצאה מכך, אין התייחסות בפרוטוקול, לעברו של התובע בשל מחלה זו, אף שהמערער סיפר על אשפוזו האחרון. אמנם אין לקבל את טענת ב"כ המערער על כי ניתן לקבוע היום "בחוכמה שלאחר מעשה" כי היה על הוועדה להעניק לו אחוזי נכות גבוהים יותר, בגלל מצבו העתידי, אלא, שעדיין היה על הוועדה להתייחס לתקופות קודמות של המערער, לאור טענותיו שלו על כי יש עליות וירידות במחלתו. לכן, גם אם המערער ציין כי כיום מרגיש טוב, היה על הוועדה להתייחס לריטואל של ההתפרצות המחלה - כשיש עליות וירידות במצבו, דבר שלא נעשה. סוף דבר: הערעור מתקבל חלקית. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שתציין איזה חומר רפואי של המערער עמד לפניה, ותתייחס גם להיסטוריה הרפואית של המערער (עד למועד ישיבת הוועדה נשואת פס"ד זה), ועד כמה יש בהיסטוריה זו ובמסמכים הרפואיים, כדי להשפיע על אחוזי הנכות הצמיתה המגיעים למערער. המערער יוזמן לוועדה. כיוון שעניינו של המערער מוחזר לוועדה, ועל מנת למנוע ספק, יהיה רשאי המערער להעביר לוועדה את החומר הרפואי ההיסטורי והרלבנטי למחלת הפסיאורוזיס שלו, לתקופה שקדמה ל -6/10/11. המערער אינו רשאי להוסיף חומר לתקופה שלאחר מועד זה. משהמערער מיוצג על ידי הסיוע המשפטי - אין צו להוצאות. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער. נכותהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודהביטוח לאומי