פסילת חוות דעת מומחה רפואי

לא בכל מקרה של סטייה מהוראות התקנות יש לגרום לפסילתו של המומחה. ההחלטה אם לפסול את המומחה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. יש לבחון אם פעל בתום לב, אם המדובר ברופא בעל מוניטין וידע מתאים בתחום התמחותו ואם שמר על שיקול דעת עצמאי בעת שהכין את חוות דעתו. גם אם סטה מן ההראות החקוקות ומן ההנחיות הכתובות, אך לא היה בכך כדי לפגוע בזכויותיו של אחד מבעלי הדין או לגרום לעוות דין - לא ימהר בית המשפט להורות על פסילתו קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת חוות דעת מומחה רפואי: 1. המבקשת עותרת להרשות לה לערער על שלוש החלטות של בית משפט קמא, אשר העיקרית מביניהן היא פסילת חוות דעת המומחה, אשר מונה במהלך תביעה לפי חוק הפלת"ד, שהגישה נגד המשיבות.   2. הרקע הדיוני הדרוש להכרעה הינו כדלקמן.   הצדדים הגיעו להסכמה בפני בית משפט קמא (מותב אחר מנותן ההחלטה נשוא הבר"ע), לפיה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה. הוסדר כי המסמכים הרפואיים שתמציא המבקשת למומחה יומצאו לב"כ המשיבות, אשר יהא רשאי להמציא למומחה העתקים מהמסמכים שבידו תוך 30 יום. ב"כ המבקשת היתה אמורה לתאם עם המומחה מועד לבדיקת מרשתה, שיחול עם חלוף המועד בו על הצדדים להמציא למומחה את המסמכים שבידיהם כפי שנקבע.   אין מחלוקת כי הבדיקה לא נערכה על פי ההסכם כלשונו וככתבו.   המבקשת נבדקה טרם חלוף הזמן שנקצב לקבלת מסמכי המשיבות. חוות דעת המומחה נערכה ללא עיון במסמכי המשיבות. על פי חוות הדעת נקבעה למבקשת נכות צמיתה של 19% כתוצאה מהתאונה נשוא התובענה. 3. בית משפט קמא נעתר לבקשת המשיבות לפסול את חוות הדעת. נאמר כי בניגוד למוסכם, המבקשת נבדקה תוך מניין שלושים הימים, אשר הוקצבו למשיבות לצורך הצגת מסמכים בפני המומחה אם תבחר לעשות זאת, מכאן, הסיק בית משפט קמא כי לא ניתנה למשיבות הזדמנות להוכיח טענתן בדבר העדר קיומו של קשר סיבתי בין אירוע התאונה לבין הנזק לו טוענת. בית משפט קמא היה ער לעובדה כי יש לעשות שימוש בסמכות לפסילת חוות דעת מומחה, בהליך מעין זה, בקפיצת יד. אולם, לגישתו של בית משפט קמא, אין מנוס מהוראה לפסילת חוות הדעת, ולמינויו של מומחה חדש.   לאחר עיון בתגובת הצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. חוק הפלת"ד ותקנותיו מאופיינים בהסדרי חקיקה מיוחדים ההולמים את אופיו היחודי של ההליך ואת מטרתו. ההליך אמור להיות יעיל וענייני, ומכאן מעמדו המיוחד של מומחה מטעם בית משפט קמא, אשר לא ניתן להחליפו במומחים שנבחרו על ידי מי מהצדדים כמקובל בהליכים אחרים. אין זה אומר שלא ניתן לפסול את חוות דעת המומחה, אך דבר זה יעשה רק במקרה מתאים. בשל מעמדו האובייקטיבי של המומחה, בית המשפט לא ימהר לפסלו, שכן דרך מינויו באה להבטיח את היותו גורם אובייקטיבי. תפקידו כשמו, מומחה מטעם בית המשפט ולא של צד זה או אחר. דרך מינוי המומחה מייעלת את ההליך, אך קיימת מטרה נוספת והיא להביא לבדיקה מקצועית ברמה נאותה. לכן, על בית משפט לבדוק בקפדנות אם המקרה, על נסיבותיו, מצדיק או מחייב את פסילת המומחה. מבט זה מחזירנו לנסיבות המיוחדות של המקרה אשר בחינתן חיונית להכרעה בנדון. אין מחלוקת כי נפל פגם בהליך. המבקשת נבדקה טרם עת. השאלה היא האם נסיבה זו דורשת את פסילת המומחה. כפי שכבוד השופט ריבלין סיכם את העניין בספרו: "...לא בכל מקרה של סטייה מהוראות התקנות יש לגרום לפסילתו של המומחה. ההחלטה אם לפסול את המומחה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה. יש לבחון אם פעל בתום לב, אם המדובר ברופא בעל מוניטין וידע מתאים בתחום התמחותו ואם שמר על שיקול דעת עצמאי בעת שהכין את חוות דעתו. גם אם סטה מן ההראות החקוקות ומן ההנחיות הכתובות, אך לא היה בכך כדי לפגוע בזכויותיו של אחד מבעלי הדין או לגרום לעוות דין - לא ימהר בית המשפט להורות על פסילתו...". (תאונות הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים - מהדורה חדשה מעודכנת עמ' 587). יש לבחון איפוא את נסיבות המקרה באופן מדוקדק יותר. 4. אכן המומחה בדק את המבקשת תוך 30 יום בטרם קיבל חומר לעיונו, בכך סטה מהוראות בית המשפט לצד זאת, חוות דעתו לא נערכה אלא לאחר התקופה, אשר הוקצבה למשיבות להגיש חומר משלהן. המשיבות טוענות כי מדובר באיחור של מספר ימים בלבד, אבל האיחור שלהן הוא. ברם, לא זה העיקר, אלא יש לבדוק את האפשרות שנפגעו זכויותיהן. בענין זה יודגש כי מרבית החומר והמסמכים הרלבנטיים לטענת המשיבות, הועברו במועד על ידי המבקשת. המשיבות טוענות כי יש מסמך שלא הועבר למומחה וכן כי המבקשת הדגישה קטעים הנוחים לה, ולו הן היו מעבירות את החומר, הן היו מבליטות קטעים אחרים במסמכים (המסמך האמור צורף כנספח ב' לתגובה, ראה סעיף 9 א'). המסמך הנו בדיקה של המבקשת כארבעה חודשים לאחר שעברה תאונת דרכים ונקבע בה כי אין ממצא נוירולוגי. המומחה הרפואי נבחר בזכות היותו אובייקטיבי, אך בראש ובראשונה בזכות מקצועיותו. שילובן של תכונות אלו מבסס את ההנחה כי ניתן למלא את החסר בדרך של שאלות הבהרה. המשיבות תהיינה רשאיות לפנות למומחה בשאלות הבהרה, לרבות התייחסות למסמך האמור או למסמכים אחרים שהוגשו. אין להניח כי המומחה יהא מקובע בקונספציה ולא יגלה נכונות לשקול את עמדתו בשנית. ישנם מצבים בהם הפגם יורד לשורשו של עניין ולכן אין מנוס מפסילת המומחה. דוגמא לכך הינה היכרות משפחתית בין המומחה לנבדק או עיון בחוות דעת מומחה אחר (בכך הייחוד ברכיב העובדתי בבר"ע 780/99 (ב"ש) שניתנה על ידי, אליה התייחס בית משפט קמא). לעתים קיים חשש ממשוא פנים או מניגוד אינטרסים (ראה תקנה 17 לתקנות המומחים וספרו האמור של השופט ריבלין, עמ' 587). ברם, מענייננו עולה כי ניתן להגן על זכויות המשיבות ולהשאיר את חוות דעת המומחה על כנה בו זמנית. אם הוא המצב, יש לשמרו. 5. כאמור, בקשה זו עניינה שתי החלטות נוספות של בית משפט קמא. החלטה אחת עוסקת בפסילת שאלות ההבהרה. צודק ב"כ המשיבות כי הואיל ובקשה זו הוגשה מצדן והן החליטו לחזור מהבקשה לאחר שהמומחה נפסל, אין זה עניינה של המבקשת. יוער כי שני הצדדים רשאים לפנות בשאלת הבהרה למומחה. ההחלטה הנוספת נשוא הבר"ע נושאה תשלום דחוף. מאחר ובית משפט קמא כרך את החלטתו לדחות את עתירת המבקשת לתשלום דחוף נוסף בהחלטתו לפסול את המומחה, ברור כי יש לאפשר למבקשת להגיש את בקשתה מחדש, לאור החלטתי שאין מקום לפסול את המומחה. 6. סוף דבר, הערעור מתקבל בזאת. החלטת בית משפט קמא בדבר פסילת המומחה וחוות דעתו מבוטלת בזאת. כמו כן, המבקשת תהא רשאית לעתור לתשלום דחוף נוסף, וזאת מבלי לקבוע כל עמדה בנדון. משיבה 2 תישא בהוצאות המבקשת בערעור זה בסך 2,000 ₪ להיום.פסילת חוות דעתמומחהרפואהפסילת מומחהמומחה רפואיחוות דעת מומחהחוות דעתחוות דעת מומחה רפואי