פסק דין בסדר דין מהיר - תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי

תקנה 214טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 עוסקת בנושא מתן פסק דין בסדר דין מהיר: 214טז. (א) עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר בתוך ארבעה עשר ימים, ייתן בית המשפט פסק דין.            (ב)  פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי, זולת אם סבר בית המשפט כי יש צורך בהנמקה מפורטת משום שיש בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור או מטעמים מיוחדים  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין בסדר דין מהיר: 1. תובענה זו נפתחה בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת ביום 1/2/07. ביום 5/11/07 התקבלה התנגדותו של הנתבע, ניתנה לו רשות להתגונן, ונקבע כי התביעה תתנהל בסדר דין מהיר. לאור הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המתייחסת לפסק דין בסדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי בלבד, שכן אין בו חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור המצדיקים הנמקה מפורטת, כאמור בתקנה האמורה. טענות התובעת 2. לטענת התובעת, שהיא חברה העוסקת במכירה ושיווק של חומרי בנין, בחודש אפריל 2005 פנה אליה הנתבע והציג עצמו כאחראי על פרויקטים לבניה באזור גוש עציון וביקש לרכוש סחורה בתנאי אשראי. לצורך ביצוע הרכישות, נפתח חשבון אצל התובעת על שם "ביתא ניהול ופיקוח בניה", שם עסקו של הנתבע, וכפי שנטען ,הנתבע נתן לתובעת שיק בטחון, הוא השטר שהוגש לביצוע (להלן - השיק). 3. התובעת טוענת כי הנתבע הציג עצמו כלקוח שלה, הוא שביצע את ההזמנות, הוא שהורה להיכן להעביר את הסחורה, הוא שקיבל לידיו את החשבוניות שהונפקו, והוא שדאג להעביר לתובעת את התשלומים המגיעים. לפיכך טוענת התובעת, כי הנתבע אחראי לביצוע התשלום עבור הסחורה, ולא כפי שטוען הנתבע, כי לקוחותיו הם אלה שאחראים לתשלומים (ראה סעיפים 12-13 לסיכומי התובעת). 4. הואיל ולטענת התובעת נותר הנתבע חייב לה כספים, מילאה התובעת את השיק והגישה אותו כאמור לביצוע ביום 1/2/07. הואיל ואין מחלוקת כי הנתבע שילם לתובעת באוקטובר 2007 סכום של 1,500 ₪ - דורשת התובעת מהנתבע את סכום השיק בסך 21,902 ₪, בקיזוז הסכום של 1,500 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת השיק לביצוע. טענות הנתבע 5. הנתבע טוען כי טענות התובעת בדבר חבותו ואחריותו של הנתבע בשל ההזמנות עבור לקוחותיו אינן רלבנטיות לתביעה השטרית שלפנינו, והן בגדר הרחבת חזית אסורה. לטענתו, השאלה שבמחלוקת איננה מי הלקוח של התובעת, אלא לשם מה נמסר השיק נשוא התביעה - האם רק להבטחת ההזמנות הפרטיות של הנתבע, או שמא להבטחת כלל ההזמנות שבוצעו על ידי הנתבע עבור לקוחותיו. 6. הנתבע טוען כי המסמך היחיד המכונן את יחסי הצדדים בהליך שלפנינו הוא השיק עצמו, שהופק על ידי הבנק ביום 8/1/06, ולכן אין לקבל את טענת התובעת בסעיף 14 לתצהיר עדותו הראשית של מר משה פינטו מטעמה (להלן - פינטו) כי הוא נמסר להבטחת תשלומים לתובעת בשל אספקת סחורה מחודש אפריל 2005 ואילך, בהתאם לכרטסת שנפתחה במועד זה. דיון והכרעה 7. אכן לפנינו תביעה שטרית, ולכן השיק הוא העילה היחידה. על כן, עלינו להתרכז אך ורק בטענות הנוגעות באופן ישיר לשיק, וזאת ללא קשר לשאלה האם הטענות האחרות של התובעת הן, כטענת הנתבע, בגדר הרחבת חזית אסורה אם לאו. עלינו להתרכז בשאלה אחת ויחידה - לשם מה נמסר השיק, האם להבטחת הזמנותיו האישיות של הנתבע בלבד, או להבטחת כלל ההזמנות של לקוחותיו. 8. עיון בשיק מעלה, כי הוא הופק על ידי בנק המזרחי ביום 8/1/06 (ראה תאריך הפקה המודפס בפינה השמאלית - עליונה של השיק). מדובר בשיק אישי של הנתבע, ולא צויין עליו שם עסקו של הנתבע "ביתא ניהול ופיקוח בניה", כפי שמופיע בכרטסת שצורפה כנספח א' לתצהירו של פינטו. אין מחלוקת כי השיק נמסר "על החלק", והתובעת היא זו שמילאה את הסכום (21,587 ₪) וכן את התאריך (8/12/06). 9. בסעיף 4 לתצהירו אומר פינטו: "בחודש אפריל 2005 לערך פנה אלינו הנתבע והציג עצמו כבעל עסק בשם ביתא ניהול ופיקוח בניה וביקש לרכוש סחורה ומוצרים בתנאי אשראי, ולצורך כך לפתוח אצל התובעת כרטיס חשבון קניות. לצורך הבטחת התשלומים שיגיעו לתובעת השאיר הנתבע בידי התובעת שיק בטחון". פינטו אינו מציין בתצהירו מתי השאיר הנתבע את השיק, אולם משתמע מדבריו שהדבר היה בעת פתיחת הכרטסת באפריל 2005. בחקירתו הנגדית ביום 8/12/10 אמר פינטו באופן מפורש כי ההליך אצל תובעת הוא שהלקוח ממלא פרטים בטופס פתיחת חשבון, "אני קובע בד"כ את גובה האשראי, והוא נותן לי שיק בטחון ..." (פרוטוקול עמ' 9 שורות 4-5). כאשר נשאל פינטו היכן טופס פתיחת החשבון, ענה: "כנראה שהלך לאיבוד, אם לא מוצג פה, כי אם לא היה נפתח טופס פתיחת חשבון לא הייתי מקבל שיק ביטחון. זה התהליך שהולך יחד" (שם, שורות 14-15). מאידך, כאשר נשאל פינטו באופן ישיר האם השיק נמסר לו בתחילת ההתקשרות בסביבות אפריל 2005, ענה כי הוא מניח שכן, אולם סייג דבריו: "יכול להיות שזה היה קצת אחרי, לפעמים הלקוח בעת פתיחת החשבון לא בא עם שיקים ולכן יכול להיות שהוא נותן את השיק כעבור תקופה" (פרוטוקול עמ' 10 שורות 1-2). כאשר נשאל פינטו אם הוא רוצה לשנות את גרסתו האמורה לאור תאריך ההפקה של השיק (8/1/06) - השיב בשלילה ודבק בגרסתו (שם, שורות 5-6). 10. הואיל ועל פי עמדת התובעת השיק נמסר לה באפריל 2005 או סמוך לכך, על כן נשאלת השאלה: כיצד יכול היה הנתבע למסור לתובעת באותה עת שיק שתאריך הפקדתו היה כשמונה חודשים מאוחר יותר, ביום 8/1/06 ?! לתובעת הפתרונים ... 11. בסעיף 3(ד) לתצהירו טוען הנתבע, כי במועד תחילת הפעילות של התובעת עם לקוחותיו בשנת 2005 לא היה כלל טעם למסור שיק בטחון הואיל והוסכם שהיחסים הכספיים / העסקיים שבין התובעת לבין לקוחותיו של הנתבע יהיו ישירים ביניהם ולא יכללו את הנתבע. בסעיף 4 לתצהירו טוען הנתבע, כי בשלב מאוחר יותר, בשנת 2006, הוא ביצע עבודות קלות בביתו הפרטי ובבית הוריו, ולשם כך ביקש להיות, אישית, לקוח של התובעת ולרכוש ממנה מוצרים. התובעת החלה לספק לו מוצרים, ואז נמסר על ידו השיק, לבקשתה , וזאת להבטחת התשלום של ההזמנות הפרטיות שלו בלבד. 12. הגרסה האמורה של הנתבע בתצהירו לא נסתרה בחקירתו הנגדית, והוא למעשה לא נחקר עליה, למעט שאלה מה היה טיב העבודות הפרטיות (פרוטוקול עמ' 15 שורות 2-5). 13. לאור האמור, ראיתי להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובעת לגבי המועד והנסיבות שבהן נמסר על ידו השיק לתובעת. הואיל ואין מחלוקת כי הנתבע שילם את חובו בסך 1,500 ₪ בשל הרכישות הפרטיות שביצע אצל התובעת - לא היה מקום למילוי הסכום של 21,587 ₪ על גבי השיק, ודין התביעה להידחות. סוף דבר 14. התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע, תוך 30 ימים, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסכום של 4,500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. סדר דין מהירתקסד"א 1984 (הישנות)