הוצאה לפועל בגבעת שמואל | עוֹרך דין רונן פרידמן

מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בגבעת שמואל ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בגבעת שמואל ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בגבעת שמואל ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי גבעת שמואל, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בגבעת שמואל ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בגבעת שמואל ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בגבעת שמואל תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בגבעת שמואל##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בגבעת שמואל, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בגבעת שמואל, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל גבעת שמואל הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בגבעת שמואל הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בגבעת שמואל - סקירה משפטית:

##(1) עיקול על כספים שהתקבלו ממועצה מקומית גבעת שמואל## בה.פ (ת"א) 18821-07 הוגשה בקשה לסעד בדרך של טען ביניים, אשר הוגשה על יד המבקשת, המועצה המקומית גבעת שמואל כנגד שלושה טוענים. הטוען שלח מכתב למועצה מקומית גבעת שמואל ובו ביקש ממנה להעביר ולשחרר את הכספים המגיעים לו, אולם במהלך ההליכים שהתנהלו בין המועצה והטוען הטיל הבנק שני עיקולים על הכספים מהמועצה: עיקול במסגרת תיק הוצאה לפועל. הטוענת טענה כי כלל לא ברור לה מדוע הוגש טען ביניים, שכן צדדי ג' אחרים אשר החזיקו בכספי הטוען העבירו אותם ישירות לראש ההוצאה לפועל אשר העביר ללא טען ביניים כספים לטוענת, וזאת בהתאם לקדימויות הנקובות בסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל, כך שהכספים הגיעו קודם כל לתיק המזונות כאמור בסע' 76(ב) לחוק. עורך דין הטוענת הוסיף וטען כי בעקבות הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד הבנק נקטה גם היא בהליכי הוצאה לפועל נגד הטוען ופתחה תיק הוצאה לפועל מזונות כנגדו תיק המזונות בהוצאה לפועל נפתח על ידי הטוענת לראשונה לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל על ידי הטוען. עוד נטען, כי הטוענים אישרו במהלך חקירתם הנגדית כי הטוען שילם לאורך כל השנים דמי מזונות, ומכאן שלא ברור מדוע כלל נפתח תיק הוצאה לפועל בגין מזונות. בנוסף לכך, הנני דוחה את טענתו של הטוען שלפיה הבקשה בדרך של טען ביניים הוגשה בחוסר תום לב והיה על המבקשת להעביר את הכספים לכב' ראש ההוצאה לפועל באופן מיידי, שכן גם הטוען עצמו טען שיש להעביר את הכספים ישירות לידיו או לידי הטוענת וכי הוא בעצמו אינו יודע כיצד לחלק את הסכומים. ##(2) בקשה לפסול את ראש ההוצאה לפועל לדון בתיק של המועצה המקומית גבעת שמואל## בע.א 8244/06 הוגש ערעור על החלטתה של ראש ההוצאה לפועל שלא לפסול עצמה מלדון בתיק הוצאה לפועל. המועצה המקומית גבעת שמואל (הזוכה) פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד המערערת (החייבת), לביצוע פסק דין. הרשמת דחתה את בקשת המערערת להורות כי פסק הבורר אשר אושר בפסק הדין, אינו ניתן לביצוע בהוצאה לפועל ולהורות על סגירת התיק. בבקשתה טענה המערערת כי הפגישה בין הרשמת ועורך דינה של המועצה המקומית גבעת שמואל, ללא נוכחות הצד שכנגד, והשיחה ביניהם בנושאים הקשורים לניהול תיק ההוצאה לפועל, ובעקבות זאת מתן ההחלטה בעניין חיוב המערערת בהוצאות בגין הליך משפטי שהסתיים ללא חיוב בהוצאות למעלה מחודשיים קודם לכן – כל אלו מעידים על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, ולכן אין מנוס מפסילתה של הרשמת. זאת ועוד, לטענת עורך דין המערערת, חיובה בהוצאות אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין לפיהן יש ליתן את ההחלטה בדבר חיוב בהוצאות בתום הדיון בכל הליך, ועם העובדה שלפי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך לפסוק הוצאות כנגד החייב מלבד הוצאות ניהול תיק ההוצאה לפועל או בהחלטה בטענת פרעתי. בית המשפט ציין כי מדובר בהחלטה דיונית, אשר הדרך להשיג עליה היא באמצעות הליכי ערעור רגילים, אשר על כן, הערעור נדחה. ##(3) עיקולים בתיק הוצאה לפועל ע"י בנק בגבעת שמואל## בת.א 22278-07-10‏ הוגשה בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל והתראת פשיטת רגל בהם החל הנתבע, הבנק בגבעת שמואל, כאשר פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל, עומד למבחן בהליך זה וכאשר הבנק בגבעת שמואל, לא קיים את חלקו בהסכמות שנקבעו במסגרת הסדר הפשרה. לטענתם, התיק שלגביו מתבקש עיכוב הליכים נקבע לשמיעת הוכחות ונדחה לבקשת הבנק, בשל קושי לו טען בהגשת תצהירי עדות ראשית במועד. הבנק בגבעת שמואל החל בהליך עיקול ומימוש נכס המבקשים, בסמוך למועד הגשת הבקשה לדחיית מועד דיון ההוכחות. לטענת עורך דין המבקשים, פסק הדין נשוא תיק ההוצאה לפועל, נבחן בהליך זה , מכיוון שהמבקשים טוענים שהבנק לא קיים את חלקו בהסכם. לטענתם, הבנק בגבעת שמואל ביקש את דחיית דיון ההוכחות לאחר הגשת תצהיר העדות הראשית של המבקשים אליו צורפו תצהיר רו"ח של העסק, תצהיר עורך דין שניהל את המו"מ בתיק נשוא תיק ההוצאה לפועל וחוות דעת מומחה והגיש תוך כדי בקשת הדחייה , בקשה לעיקול נכס המבקשים והמציא התראת פשיטת רגל כנגד המבקשים כדי ליצור מצב בשטח, כהגדרתם או להרתיע את המבקשים. הבנק בגבעת שמואל טוען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח בעקבות הפרת הסכם הפשרה ע"י המבקשים בכך שהפסיקו לשלם את התשלומים אחרי התשלום הראשון וכי לא גובשו בין הצדדים ההסכמות הנטענות. בית המשפט ציין כי, המכלול האמור לעיל מלמד כי סיכויי התביעה ללא בחינת הראיות המפורטות אינם קלושים וכי יש קשר הדוק בין הסכם הפשרה שהיווה את הבסיס להליכי ההוצאה לפועל לתביעה דכאן, לכן בית המשפט פסק כי המשך הליכי הוצאה לפועל ,בשלב זה, לאחר שההסכם הופר, שבמהלכם נזנח ביצוע פסק הדין ע"י הבנק בגבעת שמואל וחודש ערב דיון ההוכחות תוך הגשת בקשת דחייה של דיון ההוכחות למועד נדחה אחר, איננו ראוי. לאור האמור בית המשפט הורה על עיכוב הליכי ההוצאה לפועל בתיק עד החלטה בתיק. ##(4) הוצאה לפועל בגבעת שמואל - צו לפינוי נכס## בברע"א 28919-11-15 הוגשה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום אשר דחה את ערעורה של המבקשת על החלטת רשם ההוצאה לפועל אשר דחה את בקשתה שהוגשה בטענת "פרעתי", בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. נטען כי משמעות דחיית בקשתה, ביצוע צו לפינוי המבקשת מנכס בגבעת שמואל. בהתאם ניתן פסק דין כדלקמן: "בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן בזאת צו פינוי כנגד הנתבעים, המחייבם לפנות את הנכס המצוי ב...גבעת שמואל, הידוע ... צו הפינוי ייכנס לתוקפו, אך ורק אם יבצעו הנתבעים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם, בניה כלשהי, בין בבית ובין בחצר, לרבות שיפוץ כלשהו – אם לא יקבלו אישור מראש ובכתב מהתובעים ו/או מבא כוחם, לביצוע האמור. המשיבים פתחו תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין לפינוי, בטענה כי המבקשת הפרה את פסק הדין בשל בניה ושיפוצים שערכה בנכס וכשהמבקשת מצדה עתרה לביטול הפינוי, כאשר רשם ההוצאה לפועל קבע כי מדובר בטענת "פרעתי". רשם ההוצאה לפועל קיבל את גרסת עורך דין המשיבים וקבע כי אכן המבקשת ו/או בני ביתה הפרו את פסק הדין לפינוי, במובן שבנו במתחם החצר יחידת דיור קטנה צמודה לבית המרכזי, בה ככל הנראה השתכנו הבן ומשפחתו וללא קבלת רשות. בית המשפט ציין כי, לכל האמור יש להוסיף כי מדובר בנכס בגבעת שמואל, כאשר המבקשת משלמת סכום נמוך ביותר כשכר דירה וכשהבעלים אינם יכולים לממש את זכותם הקניינית, כל עוד ואכן הדיירת המוגנת עומדת בתנאים וכשפסק הדין לפינוי לא נכנס לתוקפו. לאור כל האמור דין בית המשפט דחה את הבקשה. ##(5) הברחת נכסים בהוצאה לפועל - דירת מגורים בגבעת שמואל## בע"א 1680/03 הוגשה בקשת המערערים להכריז כי המשיב הבריח נכסים נדחתה. המערערים פתחו לשם גביית חובו הפסוק של החייב כלפיהם תיק בהוצאה לפועל, אך לא עלה בידיהם לגבות ולוא חלק הימנו. הם ביקשו להצהיר כי דירת המגורים הרשומה על שם שלושת ילדיהם המשותפים הנמצאת בגבעת שמואל היא בבעלות החייב בלבד, לפי סעיף 34(ב) לחוק. נטען כי, סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל נועד למקרים שבהם מבקשים חייבים לעקוף את נושיהם על-ידי העברת נכסים לזולתם. בית המשפט ציין כי הסעיף מתיר לבית-המשפט, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם. בסופו של דבר נפסר כי אין אפוא בטענות שהעלו המערערים במקרה דנן כדי להושיעם, ועל-כן הערעור נדחה. ##(6) הוצאה לפועל בגבעת שמואל - סמכות מקומית## ברע"צ 23365-10-17‏ ‏עורך דין המבקש הגיש בלשכת ההוצאה לפועל, כתב תביעה על סכום קצוב כנגד המשיב בטענה להפרת הסכם שכירות ואי תשלום דמי שכירות. בהחלטה נשוא בקשת רשות הערעור, הורה הרשם על העברת העניין לבית משפט השלום, זאת בהתאם לתקנה 109ט לתקנות ההוצאה לפועל. נטען כי בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, הסמכות המקומית לדון בתיק מוקנית למחוז מרכז זאת בשים לב לכך שמקום יצירת ההתחייבות ומקום מסירת הנכס שניהם בגבעת שמואל כן גם מקום המעשה או המחדל. לטענת עורך דין המבקש, העברת הדיון לבית משפט השלום בראשון לציון תקל על ניהול הדיון מאחר והעדים הרלבנטיים הם מאזור זה, מקום הנכס הוא בגבעת שמואל ומקום עבודתו של המשיב הוא בעיר אחרת. נפסק כי הרשם פעל בהתאם לאמור בתקנה 109ט'(א) ולאחר שהמשיב, הגיש בהתאם לאפשרות שהעניק לו המחוקק בחוק ההוצאה לפועל, את ההתנגדות מטעמו אל לשכת ההוצאה לפועל הורה הרשם על עיכוב הבקשה לביצוע ועל העברת הבקשה לביצוע וההתנגדות אל בית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות, הוא בית משפט השלום. ##(7) פירוק שיתוף במקרקעין בגבעת שמואל לפי חוק ההוצאה לפועל## בת.א 5069-08-16 הוגשה תביעה לפירוק שיתוף בזכויות אובליגטוריות של התובעת והנתבעים על פי תכנית מפורטת בגבעת שמואל לפי סעיף 10 לחוק המיטלטלין. לאחר הגשת התביעה התברר כי חלק מבעלי הזכויות נפטרו מבלי שזכויותיהם הועברו על שם יורשיהם, וכי בעלי זכויות מסוימים רשומים ללא מספרי זיהוי, כך שהיה צורך לנקוט פעולות שונות לאיתורם. ביתהמשפט ציין כי, מכירת המיטלטלין על-פי צו בית המשפט תהיה בדרך שנמכרים מיטלטלין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית המשפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין. בנסיבות שבהן חלוקה בעין אינה אפשרית, קובע סעיף 40 בחוק המקרקעין: "(א) במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה, וכן אם נוכח בית המשפט כי חלוקה בעין תגרום הפסד ניכר לשותפים, כולם או מקצתם, יהיה פירוק השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון. (ב) המכירה תהיה בדרך שנמכרים מקרקעין מעוקלים בהוצאה לפועל, זולת אם הורה בית משפט על דרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין." עוד הבהיר בית המשפט כי על פי הפסיקה, נקבע כי בפירוק השיתוף לפי סעיף 40 בחוק המקרקעין הכלל הוא מכירה לכל המרבה במחיר ופירוק בדרך אחרת הוא החריג ואמת היא, שבסיפא של אותו סעיף 40 (ב), משאיר המחוקק פתח למכירת הנכסים שלא בדרך מכירה פומבית הקבועה בחוק ההוצאה לפועל, באמרו שבית המשפט רשאי להורות על דרך אחרת, הנראית לו יעילה וצודקת בנסיבות הענין. ברם, אין ספק שהכלל הוא, שהפירוק נעשה בדרך של מכירה פומבית וכי הדרך האחרת (בין היתר מכירה תחרותית בין השותפים), היא דרך יוצאת מן הכלל, וכי על מי שמבקש שבית המשפט יסטה מן הכלל, חובת ההוכחה, שבנסיבות הענין, הדרך השניה היא גם יעילה וגם צודקת. ##(8) פינוי מנכס בגבעת שמואל בהליך הוצאה לפועל## בעש"א 55499-08-15 הוגש ערעור של החייבת בתיק הוצאה לפועל על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל אשר שדחה את בקשתה של המערערת שהוגשה בטענת "פרעתי" בהתאם לסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. המשמעות של דחיית הבקשה היה ביצוע צו לפינוי המערערת מנכס בגבעת שמואל. בתיק ההוצאה לפועל הוגש לביצוע פסק דין לפיו ניתן כנגד המערערת צו פינוי מהנכס ונקבע כי הצו יכנס לתוקפו רק אם תבצע בניה כלשהי בבית או בחצר, לרבות שיפוץ אם לא קיבלה אישור מראש ובכתב מהמשיבים תיק ההוצאה לפועל נפתח לביצוע הפינוי לאור טענת עורך דין המשיבים כי המערערת הפרה את פסק הדין בשל בנייה ושיפוצים שערכה בבית ובחצר. בית המשפט קבע כי, מכתב הערעור ואף מעיקרי הטיעון לא נראה כי המערערת מסתייגת מקביעותיו העובדתיות של הרשם ובכל מקרה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות ובממצאים של הערכאה המבררת אשר בפניה הובאו הראיות. עוד הוסיף בית המשפט כי תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הינו לבצע פסקי דין ולא לפרשם או להוסיף להם או לשנותם, כך למשל אין לרשם סמכות להעניק למערערת סעד מן הצדק או סעד כספי או כל סעד שאיננו קבוע בפסק הדין. אשר על כן בית המשפט דחה את הערעור. ##(9) הוצאה לפועל לגבי נכס מסחרי בגבעת שמואל## ברע"צ 63094-12-12‏ הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל. בהחלטה זו, דחתה הרשמת את בקשת המבקש לקבלת הבהרות הקשורות בהחלטתה הקודמת במסגרתה הורתה על סגירת תיק ההוצאה לפועל ושחרור כונסת הנכסים – המשיבה מתפקידה, בית המשפט החליט לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור, והצדדים הגישו עיקרי טיעוניהם והשמיעו דבריהם לפרוטוקול הדיון. לטענת עורך דין המשיב, המבקש לא עמד בתשלום חובו וננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל. במסגרת הליכים אלו, נפתח תיק ההוצאה לפועל, בגין זכויות המבקש בנכס מסחרי במרכז המסחרי שבגבעת שמואל. המשיבה מונתה לשמש ככונסת הנכסים בתיק ההוצאה לפועל וכן משמשת ככונסת נכסים בתיק הוצאה לפועל נוסף הקשור בזכויות המבקש בנכסים אחרים. הכונסת הגישה דו"ח סופי לתיק ההוצאה לפועל, בתוספת לבקשה למתן הוראות, במסגרתה, התבקשה כב' הרשמת להורות על אישור הוצאות הכינוס ובכללן שכר טרחת מומחה לענייני מיסוי, על שחרור הכונסת מתפקידה ועל סגירת תיק ההוצאה לפועל, אי לכך בית המשפט דחה את הערעור.

 

הוצאה לפועל בגבעת שמואל - פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים

##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל:## 1. המבקשים נושים במשיב 1 (להלן: "החייב") חוב כספי העולה על 1 מליון ₪. לשם גבייתו פתחו הם תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בקרית-גת (9-01-00938-15). בשל מצבו הכלכלי הקשה, לא עלה בידי המבקשים לגבות ולו חלק מהחוב באמצעות ההליכים שננקטו נגדו.   בתובענה שבפני מבקשים המבקשים את הצהרת בית המשפט, לפיה דירת המגורים הרשומה על שם שלושת ילדיהם המשותפים של החייב והמשיבה 2 (כיום גרושתו) והנמצאת ברח' רחבת האילן 22, גבעת שמואל, היא בבעלותו של החייב בלבד. עוד עותרים הם להצהרה דומה לגבי רכב מסוג וולבו שנת יצור 1987, אשר רשום במשרד הרישוי על שם אחת מבנותיו, המשיבה 4.   לטענת המבקשים, הדירה והמכונית הנ"ל הם רכושו של המשיב 1, על אף שהם רשומים בבעלות ילדיו, ועל כן זכאים הם להיפרע ממימושם ומכירתם במסגרת הליכי ההוצל"פ שננקטו על ידם נגד החייב (משיב 1).     את עתירתם לגבי הבעלות בדירה מבססים המבקשים על הוראת סע' 34(ב) לחוק ההוצל"פ הקובע: "34. הטלת עיקול ותוצאותיו א. ... ב. בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".   את תביעתם לעיקול ומימוש הרכב מבססים הם על העובדה שהמשיב 1 עושה בו שימוש שגרתי ויומיומי - עובדה שאין החייב מתכחש לה ואף הודה בה בכתב הסיכומים שהגיש.   2. הדירה הדירה בה מדובר נרכשה לפני כ- 30 שנה (ב- 1972) ונרשמה על שם אחיו של החייב - יחזקאל ברקול. בפועל, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים, לא התגורר בה יחזקאל ברקול מעולם. במשך כל השנים התגוררו בה החייב ובני משפחתו (המשיבים 2 - 5), ללא ששילמו דמי שכירות או תמורה כלשהי לבעליה הרשום, הלא הוא אחיו יחזקאל.   במרץ 1997 חתם יחזקאל ברקול על יפוי כח בלתי חוזר להעברת הבעלות בדירה על שם שלושת הילדים, היינו המשיבים 3 - 5 שבפני. כחודש לפני מותו (נפטר בספטמבר 1998) הועברה הבעלות בדירה על שם הילדים ונרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין, בחלקים שווים ביניהם, ללא שום תמורה מצידם. בתקופה בה נרכשה הדירה ובמשך שנים לאחר מכן, היה החייב שקוע בחובות לנושים רבים (לא למבקשים) ובתקופה מסויימת היה אף בהליכי פשיטת רגל (מ- 1966 עד 1980).   טוענים המבקשים כי נסיבות אלה מצביעות על כי הבעלות האמיתית בדירה היא של החייב, אלא שהיא נרשמה בעת רכישתה על שם אחיו, על מנת לחמוק מנושיו באותה עת ומהנאמן על נכסיו בעת שהיה בהליכי פשיטת רגל. העובדה כי החייב היה הבעלים האמיתי של הדירה במשך כל השנים מוכחת, כך לטענת המבקשים, מעצם העברתה ללא תמורה לילדיו כחודש לפני מותו של הבעלים הרשום שלה. העברה זו של הזכויות בדירה לאחייניו, כחודש לפני מותו, מצביעה, לטענת המבקשים, כי יחזקאל ברקול מעולם לא היה בעליה האמיתיים, שכן אם היה זה רכושו, לא היה הוא "מוריש" אותה, סמוך לפני מותו, לשלושת אחייניו, תוך כדי נישול שלושת ילדיו ממנה. המבקשים מצביעים על עובדות ונסיבות נוספות המצביעות, לדעתם, על בעלותו של החייב בדירה. כך העובדה שהוא שיפץ אותה באופן יסודי, וכך העובדה שבהסכם הגירושין שנחתם בינו לבין המשיבה 2, התחייב הוא להבטיח את מגורי גרושתו בדירה למשך כל ימי חייה. גם העובדה כי ילדיו הקנו לו, עם רישום הבעלות בדירה על שמם, את הזכות להתגורר בה, מצביעה, לדעת המבקשים, על זהותו של הבעלים האמיתיים של הדירה.   המשיבים מתנגדים ל"פרשנות" המבקשים לנסיבות הנ"ל וטוענים כי הדירה נרכשה "באמת ובתמים" ע"י האח יחזקאל ובעזרת אביו המנוח ושאר בני המשפחה, אשר ביקשו בכך לעזור לחייב ולהבטיח קורת גג לו ולבני משפחתו. לטענתם, החייב לא הצליח בעסקיו והסתבך שוב ושוב בחובות כבדים. הוא היה נתון ל"רדיפות" מצד נושיו במשך שנים ובתקופה ארוכה היה פושט רגל. הדירה שנרכשה ע"י האח ונרשמה על שמו, נועדה מלכתחילה למגורי משפחת החייב, אך לא נרשמה על שמו של החייב משום חששותיהם של בני משפחתו כי "הרפתקנותו" העסקית והסתבכויותיו הכספיות יביאו לאובדן הדירה. גם בסוף ימיו סירב הדוד להעביר את הדירה על שם אחיו החייב מטעם דומה, ועל כן העביר הוא אותה לילדיו, היינו למשיבים 3 - 5. טוענים המשיבים כי הדירה לא נרכשה ע"י החייב ולא נרשמה מעולם על שמו. לאחר שהתגרש מאשתו ואם שלושת ילדיו (המשיבה 2), הוא עזב את הדירה בה התגורר עד אז ושכר דירת חדר בראשל"צ. הוא אומנם מתגורר שוב לאחרונה בדירה, אך זאת בשל מחלתו והיזקקותו לעזרת הזולת.   3. אין חולק כי הנטל לשכנע את בית המשפט כי הדירה, אותה מבקשים המבקשים לעקל במסגרת הליכי ההוצל"פ, היא של החייב ולא של הבעלים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין - נטל זה מוטל על כתפי המבקשים. עליהם להראות ולשכנע את בית המשפט כי הדירה, אשר במשך שנים ארוכות הבעלות בה היתה רשומה על שם יחזקאל ברקול וכיום רשומה על שם המשיבים 3 - 5, היא בבעלותו האמיתית של החייב. בנטל זה לא עמדו המבקשים.   אומנם החייב התגורר בדירה עם אשתו ושלושת ילדיו במשך שנים רבות מאז רכישתה ועד שעזב את הבית עקב גירושיו. אומנם הוא לא שילם דמי שכירות או תמורה כלשהי בגין מגוריו בדירה והוא אף השקיע כספים בשיפוצה. אומנם הדירה הועברה מאחיו יחזקאל לשלושת ילדיו סמוך לפני מותו, ללא תמורה. אלא שאין בכל אלה כדי להצביע, בוודאות הדרושה, על בעלותו של החייב ו/או של אשתו בדירה. אין לשלול, מיניה וביה, את הסבריהם של המשיבים וגירסתם כפי שפורט לעיל. יש לזכור כי הדירה נרכשה, ועל כך אין מחלוקת, בתקופה בו היה נתון החייב בהליכי פשיטת רגל ויש להניח כי מקורותיו הכספיים, אם היו כאלה, היו תחת פיקוחו של הנאמן שמונה על נכסיו ו/או היו ידועים לו. לו היה החייב רוכש הדירה ממקורותיו, היתה עובדה זו מגיעה מן הסתם, לידיעת הנאמן וזה היה מונע רכישה כזו בטרם הסדיר חובותיו לנושים.   הדירה נרכשה, כאמור, כ- 30 שנה לפני שנוצר חובו של החייב למבקשים (ב- 1972). אף אם הרכישה נעשתה ממקורותיו של החייב (ואין כלל ראייה לכך), אין היא מצביעה על נסיון או כוונה להתחמק מהנושים שבפני, היינו המבקשים. בהחלט יתכן כי משפחתו של החייב (אחיו ואביו שהיו בחיים באותה עת) מימנה את רכישת הדירה או את מרביתה ונמנעה מלהעבירה לבעלות החייב בשל "עברו" והסתבכויותיו בתחום הכספי. בהחלט יתכן, כי בשל "עבר" זה והעובדה כי הוא היה במעמד של פושט רגל, נמנע, במודע ומתוך כוונה, רישום הבעלות בדירה על שמו, וזאת מתוך רצון להגן עליו ועל בני משפחתו מ"פגיעתו הרעה" שלו עצמו ומפעילותו העסקית המפוקפקת והבלתי מוצלחת שהורידה, בעבר, לטמיון, את רכושו ואת רכוש משפחתו.   אין לשלול, איפוא, את גירסת המשיבים כי הדירה נרכשה ממקורותיהם הכספיים של אבי המשפחה (אבי החייב) ובניו על מנת לעזור למשפחת החייב ולהגן עליה מפני מעלליו והסתבכויותיו של החייב, שהביאו את בני משפחתו בעבר לפי התהום מבחינה כלכלית, רשמו הם את הבעלות עליה מלכתחילה על שם האח יחזקאל. ערב מותו העביר האח את הבעלות על שם ילדי החייב, אף זאת על מנת למנוע מהחייב זיקה כלשהי לרכוש מהטעמים שפורטו לעיל.   לציין כי העברת הדירה מהאח יחזקאל לבעלותם של ילדי החייב (ב- 1998), כמו גם רישום הדירה ע"ש האח (ב- 1972), נעשו לפני שנוצר חובו של החייב למבקשים על פי פסק דין של בימ"ש השלום פתח תקוה מיום 5.4.01 ולפני פתיחת תיק ההוצל"פ (באפריל 2001).   ב"כ המשיבים צירף לכתב סיכומיו את שטרי החוב המקוריים שנתנו בזמנו לחברה הקבלנית שבנתה את הדירה, כחלק מהתמורה ששולמה עבור רכישתה (העתקי השטרות צורפו כנספח ג' לתצהיר רונית גראפי ויפעת ברקול). עיון בשטרות מגלה כי עושה השטר והחותם עליו הוא אכן האח, יחזקאל ברקול. כך מכל מקום נרשם בשטרות, במשבצת שבה רושמים את שמות עושי השטר וכתובתם. החתימה של עושה השטר "נתלשה" אומנם מגוף השטר, על מנת לבטל בכך את תוקפו לאחר שנפרע, אך באחד השטרות, זה שזמן פרעונו היה 1.9.73, נותרה עדיין חתימתו המלאה של עושה השטר (בשם יחזקאל) תחת שמו המלא וכתובתו. שטרות אלה שנחתמו ע"י האח יחזקאל לפקודת מוכרי הדירה (רמת אילן בע"מ) מחזקות גירסת המשיבים כי אין מדובר ברכישה ממקורותיו של החייב וממילא אין מדובר בדירה השייכת לו.   4. המבקשים לא הוכיחו, איפוא, כי הדירה אותה הם מבקשים לעקל במסגרת הליכי ההוצל"פ שנקטו נגד החייב, היא בבעלותו. הם הוכיחו, לכל היותר, כי החייב גר בדירה במשך עשרות שנים יחד עם אשתו וילדיו, אך אין בעובדה זו די כדי לשכנע את בית המשפט כי הדירה היא בבעלותו.   5. המכונית גם טענת המבקשים כי מכונית מסוג וולבו שנת יצור 1987 הרשומה ע"ש בתו (המשיבה 4) במשרד הרישוי, היא למעשה בבעלות החייב, גם טענה זו לא הוכחה.   העובדה כי החייב משתמש במכונית ונוהג בה כדרך של שגרה אין בה, כשלעצמה, להוכיח טענה זו. הבת הצהירה, כי המכונית היא שלה ובבעלותה ונרכשה מכספה (תמורת 40,000 ₪) לאחר שהשתחררה משרותה הצבאי. בשל מצבו הקשה של אביה - החייב - הן מבחינה כלכלית והן מבחינה בריאותית, מסרה היא לו את זכות השימוש ברכב בשנה-שנתיים האחרונות (ראה עדותה בעמ' 17 לפרוטוקול). טענה זו לא נסתרה כלל ע"י המבקשים ולא הופרכה. אין לשלול, איפוא, מיניה וביה את האפשרות כי בתו של החייב התירה לאביה להשתמש ברכבה היא. עובדה זו אינה מצביעה על "הברחת" רכוש ע"י החייב מפני נושיו ואין היא, כשלעצמה, מוכיחה את טענת המבקשים, כי החייב הוא בעליה האמיתי של המכונית.    6. סוף דבר תביעת המבקשים נגד המשיבים נדחית. בנסיבות הענין, כל צד ישא בהוצאותיו.   הוצאה לפועל