קבלת הכסף בחזרה מעורך דין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת שכר טרחת עורך דין ללקוח / החזר כסף ללקוח מעורך דין / החזר תשלום לעורך דין: 1. בפני תביעה של התובעת, לקוחה של הנתבע, עורך דין במקצועו, וזאת להחזר כספים ששולמו על ידה כשכר טרחה, בטענה כי העבודה עבורה שולמו הכספים לא בוצעה. ואלו העובדות הצריכות לענייננו: 2. התובעת הינה אחות במקצועה, אשר עבדה במשך שלוש שנים וחצי בבית החולים מעייני הישועה (להלן: "בית החולים") ופוטרה. סיבת הפיטורין הייתה מעשה רשלנות רפואית שיוחס לתובעת על ידי בית החולים. 3. ביום 14/10/98 פנתה התובעת לנתבע על מנת שזה ייצג אותה בשתי תביעות כנגד בית החולים: האחת, לפיצויי פיטורין בבית דין לעבודה והשנייה בעילה של לשון הרע. שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים עמד על 2,200 דולר $ בצירוף 3000 ₪ אגרת בית משפט, וכן אחוזים מהסכומים שיפסקו בעקבות התביעות. טענות התובעת 4. התובעת טוענת כי הטיפול בבית דין לעבודה "הניב" תמורה של 2,800 ₪ בלבד, וזאת לאחר שהובטח לה בפגישות הראשוניות כי היא זכאית לסכום נוסף של כ-40,000 ₪. לעניין תביעת לשון הרע, טוענת התובעת כי לא קיבלה כל תמורה עבור שכר הטרחה ששלמה, וכי בכל פניותיה לנתבע בקשר לתביעת לשון הרע נאמר לי כי הוא אינו מומחה בתחום וכי יש להמתין לסיום ההליך בבית דין לעבודה. לפיכך, טוענת התובעת כי יש להשיב לה את הסכומים ששולמו על ידה כשכר טרחה. טענת הנתבע 5. הנתבע טען בכתב הגנתו כי מדובר בתובעת סדרתית אשר הגיעה אליו בעקבות המלצת בתה, בה טיפל הנתבע. הנתבע טען כי הסכים לקבל את הטיפול לידיו וקבע את שכר הטרחה הנמוך במיוחד וזאת לאור מצגי התובעת, שהתבררו מאוחר יותר כשקריים. 6. לגבי ההליך בבית דין לעבודה טען הנתבע כי התקיימו שלוש ישיבות בית משפט בהן נכחה גם התובעת, ואילו בישיבה הרביעית הייתה זו ישיבת גישור אליה התבקשה התובעת שלא להתייצב. הנתבע טוען כי בישיבת הגישור התגלו עובדות רבות אשר נמסרו לו ע"י התובעת כבלתי נכונות (כמו לעניין מועד הפיטורין, נתוני השכר, ימי חופשה וכו') ולפיכך החישובים שערך עובר להגשת התביעה, היו בלתי נכונים. בעקבות תגליות אלה התפשרו הצדדים, וסכום הפשרה הועבר לידי התובעת. 7. לגבי ההליך של לשון הרע טען הנתבע כי מלכתחילה ידעה התובעת שעורך הדין המטפל יהיה עו"ד נוסבאום, שזהו תחום מומחיותו. הנתבע טען כי התובעת נפגשה עם עו"ד נוסבאום מספר פעמים. הנתבע טען כי מלכתחילה ידעה התובעת שתביעת לשון הרע מבוססת על עדותו של ד"ר סינוואני ועדותו היתה נחוצה על מנת להוכיח את התביעה. הנתבע טען כי התביעה בגין לשון הרע הוגשה לבית המשפט השלום בתל אביב והתנהלה אצל כב' השופט יפרח, אולם לנוכח מחדליה של התובעת לספק את העדויות והראיות הדרושות, הצליח עו"ד נוסבאום להביא למחיקת התביעה ולא לדחייתה, וזאת על מנת לאפשר לתובעת בעתיד להגיש את תביעתה בשנית, אם וככל שתושגנה הראיות עליהן בקשה התובעת להתבסס. 8. עוד טוען הנתבע כי התובעת מעלה טענות שקריות ומנצלת לרעה את הליכי בית המשפט. הנתבע מזכיר כי התובעת תבעה לדין גם את עורך הדין שטיפל בה לפניו, עו"ד שמלה, וכי השתמשה כנגדו בביטויים שהנייר אינו סובל אותם. הדיונים וההוכחות 9. בתיק זה התקיימו שלושה דיונים: ביום 15/4/2003 לא נשמעו הוכחות, וביום 1/10/2003 וב-23/2/04 נשמעו העדויות. בדיון הראשון של ההוכחות חזרה בה התובעת מתביעתה בכל הקשור לטיפול בבית דין לעבודה (פרוטוקול עמ' 3). התובעת עמדה על תביעתה בקשר ללשון הרע וטענה כי היא לא יודעת מי זה עו"ד נוסבאום ולא טופלה על ידי מי מהעדים שהובאו על ידי הנתבע, ושהיו נוכחים באולם באותו דיון. הנתבע הביא לעדות שני עדים באותו דיון, את עו"ד נוסבאום ואת עו"ד שנרך. עו"ד נוסבאום העיד כי ישב עם התובעת בישיבות וטיפל בתביעת לשון הרע. עו"ד נוסבאום העיד כי לנוכח כשלונה של התובעת לספק תצהירי עדות ראשית, נמחקה התביעה. עו"ד שנרך העיד כי באותה עת היה טרום מתמחה במשרד וכי התובעת הייתה עימו בקשר רציף. עו"ד שנרך העיד כי עו"ד נוסבאום טיפל בתביעת לשון הרע והנתבע בהליך בבית דין לעבודה. בדיון ההוכחות הראשון לא היו בידי הנתבע כתבי בית הדין של תביעת לשון הרע ולפיכך נדחה הדיון על מנת להציגם בפני בית המשפט. 10. ואכן, ביום 23/2/04 הגיש הנתבע את מוצגיו, הכוללים את כתב התביעה בתיק לשון הרע, ת.א. 105593/98 (נ/1); בקשה לאיסור פרסום שהוגשה על ידי הנתבע (נ/2); כתב הגנה (נ/3); החלטת כב' השופט יפרח מיום 8/12/98 (נ/4), תצהיר גילוי מסמכים בתיק עליו חתומה התובעת (נ/5); מכתב מיום 23/8/98 של הנתבע לתובע, המעדכן אותה על ההליכים ומציע לה לתקן את כתב התביעה, נוכח אי הבאת העדויות (נ/6); בקשה של הצד השני בתיק (נ/7) ומכתב של עו"ד נוסבאום לב"כ בית החולים, במהלך מו"מ שניהלו הצדדים (נ/8). אציין כי גם לאחר שמיעת העדויות הללו והצגת המסמכים הללו, עדיין החזיקה התובעת בטענתה כי לא ידעה שהוגשה תביעה בגין לשון הרע. דיון והכרעה 11. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים אשר צורפו לתיק, אני קובעת כי דין התביעה להדחות, וטוב היה לו לא הייתה מוגשת תביעה זו מלכתחילה. 12. למעשה, משויתרה התובעת על תלונותיה בקשר לטיפול בבית דין לעבודה, נותר לדיון אך ורק נושא הטיפול בגין תביעת לשון הרע. טענת התובעת בכתב תביעתה הייתה כי "לא קיבלה כל תמורה" עבור שכר הטרחה ששלמה, התבררה כלא נכונה, וזו לא הטענה היחידה אשר הועלתה על ידי התובעת שהתבררה כלא נכונה, מסתבר. 13. הנתבע הצליח להוכיח את טענות ההגנה שלו אחת לאחת, הן באמצעות עדים (עו"ד נוסבאום ועו"ד שנרך) והן באמצעות מסמכים (נ/1 עד נ/8) מהם עולה בברור כי התביעה אכן הוגשה, כי בוצעו הליכים בתיק שהתובעת ידעה על קיומם, וכי הסיבה למחיקת התיק היה מחדלה של התובעת לספק ראיות לתמיכה בטענותיה. אין ספק כי שכר הטרחה ששולם, הן בגין התביעה בבד"ע והן בגין תביעת לשון הרע (2,200 דולר) מהווה את השכר הראוי עבור הפעולות שבוצעו על ידי הנתבע, אם לא למטה מכך. לא היה כל מקום להגיש תביעה להחזר שכר טרחה, כששוכנעתי שהנתבע או מי מטעמו פעלו רבות בתיק זה, ידעו את התובעת על ההליכים, הציעו לה לשנות את התביעה והסיבה למחיקת התיק נעוצה בהתנהגות התובעת ולא, חו"ח, במחדלי הנתבע. 14. עוד אציין כי במהלך המשפט והעדויות שנשמעו והוצגו התרשמתי כי לא ניתן לבסס על סמך עדות התובעת ממצא מהימן, ואי הדיוקים הנופלים בדבריה היו רבים, וקרו גם בעבר. מעיון חטוף בכתב ההגנה אשר הוגש על ידי בית החולים עולה כי בית החולים מייחס לתובעת שקרים בקשר לגילה ומצבה המשפחתי; דיווח לא נכון בתיקים רפואיים; והשתלחויות חסרות רסן. גם בתיק שלפני נתגלו כאמור "אי דיוקים" רבים בגרסת התובעת, בין השאר לגבי פגישותיה עם עורכי הדין וידיעותיה לגבי ההליכים המתנהלים בבתי המשפט. בנוסף לכל זאת, הציג בפני הנתבע מסמכים רפואיים מקוריים שהתגלו בתיקים שהיו ברשות התובעת, ושנלקחו מבית החולים! המצאות מסמכים מקוריים של בית החולים בידי התובעת מעוררים שאלות קשות ונכבדות, שיתכן ויש לבחון אותן על ידי הגורמים המוסמכים לכך, ובכל מקרה מטילות שאלות אלה צל כבד על כל דרך התנהלותה של התובעת, בוודאי ובוודאי שבתביעה זו. 15. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ וזאת תוך 21 יום מהיום.עורך דין