בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה הבהירה אב בית הדין לצדדים, כי אחת מבאי כוח המשיבה התמחתה במשרד שבו הועסקה טרם מינויה, תחת פיקוחו של עורך דין אחר. או אז, פרצה באולם בית הדין לעבודה מהומה ששיאה הוא בקשת הפסילה, נשוא ערעור זה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קשרי עבודה בעבר בין עורך דין לשופט:   1. בפני ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת הדס יהלום; עב 3600/03) שלא לפסול עצמה מלהמשיך ולדון בעניינה של המערערת.   2. המערערת הועסקה משך קרוב לארבע שנים אצל המשיבה, בין היתר כמנהלת חשבונות. עיסוקה של המשיבה הוא במתן שירותי גרירה לפינוי רכבים החונים שלא כחוק. בין הצדדים נטושה מחלוקת באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה ביניהן. בשלהי חודש מאי 2003, הגישה המערערת בבית הדין קמא תובענה כספית כנגד המשיבה במסגרתה עתרה גם לצו עשה, המורה למשיבה לעשות לשחרור כספי פוליסות הביטוח שנפתחו לטובתה. רשמת בית הדין האזורי (הרשמת עדי ריכטמן) קיימה שתי ישיבות קדם דיון, שבסופם החליטה על העברת ההליך להוכחות בפני מותב. בפתח ישיבת ההוכחות הראשונה הבהירה אב בית הדין לצדדים, כי אחת מבאי כוח המשיבה (להלן: עו"ד נבו) התמחתה במשרד שבו הועסקה טרם מינויה, תחת פיקוחו של עורך דין אחר. או אז, פרצה באולם בית הדין מהומה זוטא ששיאה הוא בקשת הפסילה, נשוא ערעור זה. על ההתרחשויות באולם בית הדין מעיד פרוטוקול הדיון כמו גם טיעוני הצדדים בפנינו, במסגרתם נטען על ידי בא כוח המערערת כי באי כוח המשיבה הרשו לעצמם להפריע, לצחוק ולדבר. כן נרמז על ידי בא כוח המערערת, כי הדבר נעוץ בהיכרות המוקדמת של עו"ד נבו עם אב בית הדין. יוטעם, כי על אף שעו"ד נבו נרשמה בפרוטוקול הדיון כמי שמייצגת את המשיבה, הלכה למעשה, היא לא התכוונה ליטול חלק פעיל בדיון. עו"ד נבו לא לבשה מדי משפט ולא ישבה בספל המיועד לפרקליטים. בקשת הפסילה נדחתה על ידי בית הדין קמא בהאי לישנא:   "בראשית הדיון הבהרתי לצדדים כי עו"ד נבו שנמצאת בדיון התמחתה במשרד שבו הועסקתי בטרם התמנתי כרשמת. התרשמתי מדברי הצדדים כי אין מניעה כי התיק ישמע בפני וכן גם מבחינה משפטית אני סבורה שאין כל מניעה לכך במיוחד שעה שלמיטב זכרוני עו"ד נבו לא היתה רשומה כמתמחה אישית שלי אלא של עו"ד אחר במשרד. טעם נוסף שהועלה על ידי בא כוח התובעת הוא התפרצויות נטענות על ידי עו"ד נבו ונציג הנתבעת ואולם על כך נאמר "שוט עצמך ואח"כ קשוט אחרים" שכן בא כוח התובעת מפריע פעם אחר פעם לדיון ומתפרץ לדברי בא כוח הנתבעת ואף לדברי ביה"ד. סוף דבר, הבקשה לפסילת המותב נדחית".   על החלטה זו הערעור שבפנינו.   3. בפנינו המשיכו הצדדים להתנהל באותה הרוח שאפפה את הדיון בבית הדין קמא ומצאו להגיש בקשות חוזרות להשלמת טיעוניהם. בא כוח המערערת חזר וגולל בפנינו את כל השתלשלות האירועים בישיבת בית הדין וטען שבהצטברותם יש כדי ללמד על אפשרות ממשית לקיומו של משוא פנים כלפי מרשתו ופגיעה במראית פני הצדק. המשיבה תמכה בהחלטת בית הדין קמא מטעמיה ודחתה מכל וכל את טיעוני המערערת. כן אישרה כי לא התמחתה תחת פיקוחה של השופטת יהלום; את התמחותה סיימה לפני כשמונה שנים ומאז לא קיימה יחסים מקצועיים או אישיים עם השופטת יהלום.   הכרעה   4. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ושבתי ועיינתי בחומר הרב שהונח בפני, נחה דעתי כי דין הערעור להדחות. לא בנקל יורה בית הדין על פסלות שופט. על הטוען לפסלות לשכנע את בית הדין, כי קיים חשש ממשי למשוא פנים וכי דעתו של השופט "ננעלה", כך שלא יוכל לנהל את ההליך באופן אובייקטיבי, וליתן החלטה עניינית. בדומה, "אין לחזור על הפזמון הנדוש שצדק לא רק צריך להיעשות אלא הוא גם צריך להראות. השאלה היא עדיין: בעיני מי צריך להראות הצדק, והתשובה היא: לאו דווקא בעיני הנוגע בדבר אלא בעיני המשקיף הסביר מן הצד, שבית המשפט מייצגו, הרואה את הדברים ללא מעורבות אישית בהם." (ע''פ 5/82 ח''כ אבו-חצירה - מדינת ישראל ואח', פ''ד לו(1) 247, 250). קיומו של חשש או חשד בלבד אינם מספיקים כדי להביא לפסילה. המבחן בכגון דא הוא אובייקטיבי (ראה: ע"א 899/95 שמואל ברזל עו"ד נ' כנוס הנכסים הרשמי בתפקידו והוא ובתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (בפירוק), פ"ד מט(1) 854; דב"ע נב/92-26 תופיק גאנם - משרד החינוך, פד"ע כד 167,166; דב"ע נד/96-4 שמעון פריזנט - קוינאמטיק ישראל ואח', פד"ע כז 230,227; דב"ע נה/96-2 אריק בן חורין - מדינת ישראל ואח', פד"ע כח 195,189), ויוכרע, בין היתר, בהתחשב בהיותו של השופט, היושב בדין, שופט מקצועי ומיומן "הנושא בלבו את ההכשרה המקצועית ואת הנסיון המצטבר מן ההתייחסות לבעלי דין, לטענותיהם.... להתנהגות לסוגיה, ויודע איך לארגן ולהפנים את המכלול, תוך שמירה על האיזון והנייטרליות שהם אות ההיכר הטבוע של מלאכת השפיטה" (ראה: מ' שמגר "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט (תשמ"ז) 87, 106). זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי בית דין זה, כערכאת ערעור, לא ימהר להתערב בהחלטת שופט שלא לפסול עצמו מלהמשיך ולישב בדין. אוסיף, כי לאחרונה נחקק חוק נושאי משרה שיפוטית (מניעה מלשבת בדין) (תיקוני חקיקה), התשס''ד-2004 (להלן: החוק), הבא להתוות אמות מידה ראויות בכל הנוגע לסוגיית פסילת בעל תפקיד שיפוטי מליישב בדין. החוק אינו גורע מההלכה הפסוקה כי אם מוסיף רשימת מקרים בהם ימנע שופט מלישב בדין. המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים הנמנים בחוק. אין חשש ממשי למשוא פנים והדלת והדעת פתוחות בפני המערערת לשכנע את בית הדין קמא בסוגיות שבלב המחלוקת.   5. בטרם נחתום דברינו ומעבר לצריך נוסיף כי ניכר מטיעוני בא כוח המערערת שעניינה קרוב לליבו. עם זאת, התחושה המתקבלת מכתבי בי דין היא כי המדובר בהליך המסתעף שלא לצורך. מן הראוי, כי הצדדים ימצו את טיעוניהם עד תום בהליך העיקרי לגופו. חלף זאת נמצאים הם גוררים ונגררים שלא לצורך. 6. סוף דבר: הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך 1,000 ₪.עורך דיןשופטים