רשלנות בייעוץ רואה חשבון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות בייעוץ רואה חשבון: 1. התובעת 1 הינה חברה פרטית (להלן: "החברה"), שהתובע 2 (להלן: "התובע"), הינו מנהלה ומבעלי מניותיה. הנתבעת הינה רו"ח, אשר עסקה בניהול חשבונות חיצוני של החברה, החל מינואר 99. בחודש אוקטובר 99 רכש התובע רכב מסוג טויוטה "לנד קרוזר פראדו" (להלן: "הרכב"), אשר נרשם ברשיון הרכב ע"ש התובע, ובחשבונית הרכישה על שם החברה. 2. לטענת התובע, עובר לרכישת הרכב, התייעץ עם הנתבעת, בקשר לסוגיית זכאותו להחזר המע"מ, במקרה של רכישת הרכב, והיא אמרה לו שהחברה תהיה זכאית להחזר/קיזוז המע"מ, ועל סמך חוו"ד זו, של הנתבעת, החליט לרכוש את הרכב, תמורת 238,903 ₪, הכולל מע"מ בסך 34,712 ₪. הנתבעת טיפלה בדו"ח הקיזוז והחזר המע"מ, אלא שהתברר, בדיעבד, כי הרכב הנ"ל אינו מוכר ע"י שלטונות מע"מ, לצורך ההחזר. אי לכך, נדרשו התובעים לבטל את הקיזוז ולשלם למע"מ את סכום המס. לטענת התובע, הוא נאלץ לקחת מהבנק הלוואה ע"ס 25,000 ₪, לתשלום המס, (להלן: "ההלוואה"). 3. לטענת התובעים, הנתבעת התרשלה בייעוץ שנתנה להם, ובהתרשלותה זו, גרמה להם נזקים רבים, אותם היא נתבעת לשלם. התביעה היא ע"ס 87,908 ₪, לפי הפירוט כדלקמן - סכום המע"מ - 37,712 ₪ הצמדה וריבית על המע"מ - 1,612 ₪ סכום ההלוואה בצרוף ריבית - 31,584 ₪ עגמת נפש - 20,000 ₪ כאשר ביהמ"ש העיר לב"כ התובעים, כי מדובר בכפל תביעה, גם סכום המע"מ וגם סכום ההלוואה, ב"כ התובעים הסכים, כי אכן מדובר בכפל (עמוד 1 לפרוטוקול). 4. הנתבעת מכחישה, כי שימשה כרואת החשבון של החברה וכי ייעצה לתובעים, באשר לרכישת הרכב. לטענת הנתבעת, היא עסקה רק בניהול חשבונות חיצוני של החברה, כאשר לתובעים היה רו"ח אחר, רו"ח טל (להלן: "רו"ח טל"). לטענת הנתבעת, התובע לא התייעץ עימה מעולם, באשר לרכישת הרכב ו/או החזר או קיזוז המע"מ, בגין רכישתו. לטענתה, במהלך נסיעה ברכבה, התקשר אליה התובע לברר אם יכול לרשום רכב שירכוש, על שמו ברשיון הרכב, כשהחשבונית תהא על שם החברה. היא אמרה שהיא צריכה לבדוק זאת, או אז אמר לה התובע, שאינו מעוניין ויפנה לרואה החשבון שלו. לטענת הנתבעת, משרדה, אכן, טיפל בדו"ח ההחזר, כמי שטיפל בהנהלת החשבונות של החברה, לפי נוהלי מע"מ, כשצורף לדו"ח ההחזר רשיון הרכב, שהיה על שם התובע, והחשבונית שהיתה על שם החברה, כשבמסמכים אלה צויין סוג הרכב כ- "לנד קרוזר" בלבד ולא "לנד קרוזר פראדו". שלטונות מע"מ לא מיהרו להחזיר את המע"מ, וכשניסו לברר את פשר העיכוב, ביקשו השלטונות לראות את הרכב, וכשבדקו פיזית את הרכב, גילו כי מדובר בסוג "פראדו", שאינו מוכר על ידם לצורך ההחזר, ולכן סירבו להכיר ברכב המסויים, שרכשו התובעים. 5. לטענת הנתבעת, אמנם ביוני 99 התובעים ביקשו, בדרך אגב, מגב' שולה אוחיון, ע"ה 2 (להלן: "שולה"), שעבדה במשרדה כמנהלת חשבונות, רשימה של הרכבים המוכרים ושאינם מוכרים ע"י מע"מ, והיא פיקססה להם רשימה זו, המוצג ת/2, אבל לא התייעצו עמה בקשר לרכב המסויים שנרכש. ברשימה ת/2 מצויין, כי רכב טויוטה "לנד קרוזר" מוכר ע"י מע"מ. ברשימה זו לא מוזכר "לנד קרוזר פראדו". בדיעבד, מסתבר, כי נכון לינואר 99, היתה רשימה מעודכנת יותר, נספח ד' לתצהיר ת/1, שם צויין ,כי טויוטה "לנד קרוזר 70" מוכר ע"י מע"מ ואילו טויוטה "פראדו (לנד קרוזר)", אינו מוכר. הרשימה המעודכנת לא היתה ברשות הנתבעת. 6. לטענת שולה, מעולם לא הזכירו לה התובע ו/או אשתו, ליליאן בוחניק, ע"ת 2 (להלן: "אשת התובע"), רכב מסוג "פראדו". לדברי שולה, אשת התובע שאלה לגבי רכב טויוטה "פור ראנר" והיא אמרה לה שרכב כזה אינו מוכר. לטענת שולה, גם כשטיפלה בדו"ח ההחזר, לא ידעה שמדובר ברכב מסוג "פראדו", שכן לא היה לכך כל ביטוי במסמכים וברשיונות. מה גם, שסמכה על דברי התובע, כי רו"ח טל אמר לו שזה מוכר. 7. לאחר שהתרשמתי מהעדים ובחנתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי, כי הנתבעת שימשה רו"ח ויועץ מס של התובעים וכי התובע ו/או אשתו התייעצו עם הנתבעת, בקשר לרכישת הרכב המסויים. אני מקבל את גירסת הנתבעת, כי היא ניהלה רק את הנהלת החשבונות של החברה ולא טיפלה בייעוץ מס ובענייני ראיית חשבון של החברה. טענת הנתבעת, כי יפוי הכוח הרחב שניתן לה, הוא לצרכי הטיפול והכניסה למחשבי שלטונות המס, מקובלת עלי. אמנם, התובע ואשתו שוחחו עם שולה בקשר לרכישת רכב, אבל שיחה זו היתה שיחת אקראי אגבית, שלא ירדה לפרטים, ובוודאי לא לסוג המסויים של הרכב שנרכש, "לנד קרוזר פראדו". עובדה היא, ששלטונות מע"מ החליטו לא להכיר ברכב, רק אחרי בדיקה פיזית של הרכב, כשנוכחו לראות שמדובר ב- "פראדו", כשבמסמכים לא היה ביטוי לכך. אם גירסת התובע ואשתו היתה נכונה, היא היתה מקבלת ביטוי כבר במכתב ההתראה, נספח ח' לתצהיר ת/1 ובכתב התביעה, אלא שגם במכתב ההתראה וגם בכתב התביעה, מדובר על רכב "לנד קרוזר" ולא על "לנד קרוזר פראדו", כשבמקרה דנן הוברר, כאמור, כי "לנד קרוזר" כן היה מוכר ואילו "לנד קרוזר פראדו", איננו מוכר. נראה, שדיוק זה בסוג הרכב המסויים, או שלא היה ידוע גם לתובעים ורק אחרי הגשת כתבי הטענות הבינו את המשמעות ואת ההבדל בין "לנד קרוזר" ל- "לנד קרוזר פראדו", או שבחרו בשלבים הראשונים לנסות להעלים עובדה זו. זאת ועוד, הגירסה על פי כתב התביעה ומכתב ההתראה היא, שהנתבעת, אישית, יעצה, כביכול, לתובעים, בעוד שבמהלך העדויות התברר, כי, למעשה, מסתמכים התובעים על שיחות עם שולה. מכל מקום, גירסת הנתבעת, כי איש לא התייעץ עמה בנושא זה, מקובלת עלי. יתר על כן, לא ניתן להסתמך על שיחה אקראית עם שולה, העובדת במשרדה של הנתבעת ולהשליך מכך על ייעוץ מס, כביכול, שבא מצד הנתבעת. מה גם, שאותה שיחה ואותו משלוח פקס, ת/2, היו מספר חודשים לפני רכישת הרכב. על מנת ליצור חבות ואחריות, צריך יותר משיחת אגב. על מנת ליצור חבות ואחריות, צריך שיהיה ברור לשני הצדדים, כי מדובר בייעוץ ובהסתמכות על ייעוץ כזה. במקרה דנן, היה לתובעים רואה חשבון אחר, רו"ח טל. הוא זה שהכשיר את האפשרות, להפריד בין רשיון הרכב, שהיה על שם התובע, לבין החשבונית, שהוכנה ע"ש החברה. אם המצב היה כ"כ ברור וידוע, יש להניח, שרו"ח טל היה מסב את תשומת לבו של התובע לבעייתיות, בקשר להחזר המע"מ. גם העובדה ששולה ניסתה לעזור לתובעים, לאחר שהוברר, כי שלטונות מע"מ לא מכירים ברכב זה, לא משנה, מאחר שגם באותו שלב, התובעים נתנו לה להבין שמדובר ב- "לנד קרוזר" ולא ב- "לנד קרוזר פראדו", עד שנקודה מהותית זו נתגלתה בבדיקה פיזית של הרכב, כאמור. 8. גם אם הייתי מקבל את גירסת התובעים, כי הנתבעת יעצה להם, בקשר לרכישת הרכב, ואינני מקבל זאת, הרי שיש לתובעים קשיים לא מבוטלים, באשר לגובה הנזק. ראשית, אין מקום לתביעת כפל נזק, גם החזר המע"מ וגם ההלוואה להחזר המע"מ. שנית, על התובעים מוטלת החובה להקטין את הנזק, ע"י מכירת הרכב, מיד כשהוברר להם ששלטונות מע"מ אינם מכירים ברכב זה, ולרכוש רכב אחר ששלטונות מע"מ מכירים בו. אמנם, היה נגרם נזק כלשהו בגין ירידת ערך, אבל הרבה פחות מהסכום הנתבע. שלישית, אם המס היה מוכר, אזי במכירת הרכב ע"י התובעים, היו צריכים לשלם מע"מ, בעוד שהיום עם מכירתו, לא יצטרכו לשלם מע"מ, וגם נתון זה היה צריך לקבל ביטוי כספי, בערך כזה או אחר. 9. אשר על כן, תביעת התובעים נדחית. התובעים ישלמו לנתבעת את הוצאות המשפט ובנוסף גם שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, בצרוף מע"מ ובצרוף הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד התשלום בפועל. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. מיסיםרשלנותרואה חשבון