שבר ביד במשחק כדורגל בגלל ניסיון בעיטת "מספרת"

במהלך משחק כדורגל ניסה להבקיע שער באמצעות בעיטת מספרת כאשר נפל ונפגע בקרסול ימני ובמרפק ימין. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לו שבר בראש עצם הרדיוס ימין ופריקה אחורית של מרפק ימין ונזקק לטיפול רפואי. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שבר ביד במשחק כדורגל: התובע, יליד 1966, עצמאי, עבד במועד הרלוונטי לתובענה בהפצת מוצרים של מחלבת "שטראוס", היה מנוי במועדון הספורט "ספורטן" בחיפה (להלן: המועדון) והשתתף בפעילויות ספורט שונות ביניהם משחקי קט-רגל. ביום 23.5.98 התקיים במגרש הכדורסל של המועדון, אשר שימש גם למשחקי קט-רגל, טורניר קט-רגל לזכרו של אחד ממנויי המועדון אשר נפטר בזמן שהייתו בו שלוש שנים קודם לכן. הטורניר התקיים מידי שנה ונטלו בו חלק חברים במועדון אשר התארגנו לקבוצה לצורך המשחק וקבוצות מגופים שונים כגון משטרת ישראל, בנק דיסקונט לישראל בע"מ וחברת צים שהוזמנו להשתתף בו ואשר השתנו משנה לשנה. באותו מועד שיחק התובע בקבוצה שייצגה את המועדון. במהלך המשחק עמד התובע סמוך לשער הקבוצה היריבה ושחקן אחר מסר לו את הכדור. התובע ניסה להבקיע שער באמצעות בעיטת מספרת כאשר נפל ונפגע בקרסול ימני ובמרפק ימין. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לו שבר בראש עצם הרדיוס ימין ופריקה אחורית של מרפק ימין ונזקק לטיפול רפואי. אירוע זה ייקרא להלן: התאונה. בעקבות התאונה הגיש התובע תובענה זו נגד מחזיקת המועדון והמבטחת שלה בביטוח אחריות. עיקר המחלוקת בין בעלי הדין נוגעת לאחריות לאירוע התאונה. בכתב התביעה מיוחסים לנתבעת מגוון מעשים ומחדלים המצביעים על התרשלות מצדה אשר גרמה לנזק וביניהם, העדר תחזוקה נאותה של המגרש, אי-הצבת שלטי אזהרה, העדר הדרכה נאותה ועוד. כן נטען באופן כללי כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה אשר נועדה להגן על התובע. טענה אחרונה זו לא הועלתה כדבעי שכן בכתב התביעה לא פורטה ההוראה החקוקה אשר הופרה על ידי הנתבעת כמצוות תקנה 74 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 ברם בישיבת קדם משפט הבהיר בא כח התובע כי הכוונה להפרת חובה המוטלת בחוק הספורט תשמ"ח-1988 (להלן: חוק הספורט) המחייב אגודות ספורט לבטח את שחקניהן בביטוח תאונות אישיות. משלא מחו הנתבעות שגם התייחסו לטענה זו בסיכומיהם יש לראות את כתב התביעה כמתוקן בהתאם. לפי גרסת התובע אירעה התאונה כתוצאה מהחלקה במהלך בעיטת מספרת בזמן המשחק. לדבריו משטח המגרש עשוי אספלט הצבוע בצבע ירוק. במקום בו עמד היתה בעבר שלולית וכנראה מסיבה זו החליק ונפל. הוגשו צילומים של המגרש הן על ידי התובע והן על ידי הנתבעות. מטעם הנתבעת העיד מר אברהם מרגלית אשר שימש במועד הרלוונטי מדריך קט רגל לילדים במועדון, השתתף במשחק וראה את התאונה. גם לדבריו נפל התובע בעת נסיון לבעוט בעיטת מספרת. כך גם העידו מר דוד גרשטיין מנכ"ל המועדון והחוקר בילו שלום אשר שמעו על נסיבות התאונה מאחרים שנכחו בזמן המשחק לרבות מהתובע. בין אם החליק התובע בנסיונו לבעוט בכדור ובין אם לנפילה לא קדמה החלקה לא הונחה תשתית עובדתית המעידה על רשלנות מצד המועדון בתחזוקת המגרש. ראשית, פרט לעדות התובע אין ראיה כי בזמן התאונה עמד במקום לא צבוע במגרש. אין חולק כי במקום מסוים במגרש נמחק הצבע וכי התובע עמד באותו צד ברם קשה להניח כי בזמן המשחק או אף לאחר נפילתו ופציעתו נתן התובע את הדעת למיקום המדויק בו נפל; שנית, גם אם נפל במקום זה אין ראיה כי חוסר הצבע גרם להחלקה. נהפוך הוא, העובדה שנעשה שימוש במגרש בתדירות גבוהה וכי במהלך המשחק אין ספק כי שחקנים שונים חלפו על פני המקום ואיש לא מעד או נפל מלמדת דווקא כי לא היה כל סיכון במצב המגרש; שלישית, מגרסת מנכ"ל המועדון, שלא נסתרה, עולה כי נעשה טיפול תקופתי במתקנים השונים ביניהם במגרש ולא דווח על פגם כלשהו שהיה בו כדי לסכן את המשתמשים; רביעית, התובע בעדותו מעלה השערה בנוגע לסיבה לנפילתו ברם השערה זו לבדה אין בה די להוכחת רשלנות. למותר לציין כי השתתפות במשחק קט רגל טומנת בחובה סיכוני החלקה או נפילה גם אם כל המתקנים תקינים, לא כל שכן שעה שהתובע ניסה לבצע בעיטה הנחשבת למסוכנת ורק בעל מיומנות מיוחדת מסוגל לבצעה. איני רואה מקום לפקפק בכישוריו של התובע כשחקן קט רגל ברם דווקא בשל כך ידע הוא כי הסיכון ליפול בסיום בעיטת מספרת גבוה למדיי ואם הנפילה "אינה טובה" ניתן להפגע, לא כל שכן במגרש אספלט. אין מקום אפוא לקבוע כי הנתבעת התרשלה בתחזוקת המועדון. כאמור טענה נוספת של התובע הנה כי הנתבעת הפרה חובה חקוקה או לחלופין התרשלה בכך שלא דאגה לבטח את השחקנים בכלל ואת התובע בפרט בביטוח תאונות אישיות. בטרם אתייחס לשאלה האם היתה מוטלת על הנתבעת החובה לבטח את המשתתפים בטורניר בביטוח תאונות אישיות יצוין כי לא הוכח מהו סכום הביטוח שהיה על הנתבעת לבטח שהרי במקרה זה אין התובע זכאי לפיצוי בעד הנזק שנגרם לו אלא גבול האחריות יהיה בהתאם לסכום הביטוח. חוק הספורט מגדיר מהי אגודת ספורט המחויבת לבטח את שחקניה. הנתבעת אינה נמנית על אגודות הספורט הללו כך שעילת התביעה המושתתת על הפרת חובה חקוקה לא הוכחה. גם עילת התביעה המושתתת על עוולת רשלנות בשל אי-ביטוח אינה יכולה להתקבל. המדובר במועדון ספורט בו חברים המעונינים בפעילויות ספורט שונות. הטורניר אשר אורגן על ידי הנתבעת לא נועד לשחקנים מקצועיים או קבועים. המדובר במשחק חד-פעמי שההשתתפות בו וולונטרית כאשר המכנה המשותף היחיד בין השחקנים היה היותם חברי המועדון. בנסיבות אלו אין מקום להטיל על הנתבעת נטל כספי כבד לצורך ביטוח תאונות אישיות בגין אירוע חד-פעמי בו נטלו חלק חברי המועדון לפי רצונם בלבד. אשר על כן דין התובענה להדחות. הנזק כתוצאה מהתאונה נפגע התובע ברגלו הימנית ובמרפק ימין. ממקום התאונה הועבר באמבולנס למרכז רפואי רמב"ם שם אושפז למשך ארבעה ימים במהלכם בוצע ניתוח. לטענת התובע נעדר מהעבודה למשך ארבעים יום ברם בהיותו עצמאי נאלץ לשוב לעבודה חרף העובדה שרגלו היתה עדיין מגובסת. התובע לא הציג תעודות אי-כושר ברם נוכח מהות הפגיעה תקופת אי-כושר בת ארבעים יום נראית סבירה. כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה מוסכמת בשיעור 14.5% (משוקללת) המורכבת מנכות בשיעור 10% בגין הפגיעה במרפק ושל 5% בגין צלקת ופגיעה עצבית. התובע עבד במועד הרלוונטי כמפיץ מוצרים של מחלבת שטראוס והחזיק בקו חלוקה. לצורך עבודתו העסיק עובד שכיר ובתקופת העדרותו העמידה לרשותו חברת שטראוס נהג מתלמד אשר עתיד היה לקבל קו חלוקה כך שעבודתו בוצעה ללא תמורה. לגרסת התובע שילם לו סכום מסוים שלא הוכח. מעיון בדוחות מס הכנסה שהגיש התובע עולה כי במהלך השנים גדלה הכנסתו באופן משמעותי לעומת השנה בה אירעה התאונה. בנסיבות האמורות לו קבלתי את התביעה הייתי מעריכה את נזקיו בגין אבדן השתכרות בעבר ולעתיד באופן גלובלי על בסיס הכנסה המבוססת על השכר הממוצע במשק. לטענת התובע נזקק לעזרת הזולת שהוענקה לו בעיקר על ידי אביו ורעייתו. בהתחשב בחומרת הפגיעה גם במקרה זה הייתי פוסקת סכום גלובלי בגין עזרת הזולת בתקופת האי כושר. לעניין הפיצוי בגין כאב וסבל, פי שתיים מהפיצוי לו היה זכאי התובע לו נפגע בתאונת דרכים הולם לנסיבות. פרט לכך לא הוכיח התובע נזקים נוספים. סוף דבר, התובענה נדחית. בנסיבות איני עושה צו להוצאות.כדורגלידייםדיני ספורטשבר