תאונה בחדר בבית מלון

שביקשה התובעת לפתוח את ארון הבגדים בחדר במלון, המצוי בתוך נישה בקיר, החל הארון ליפול עליה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בחדר בבית מלון: 1.                   התובע מס' 1 והתובעת מס' 3 נשואים זה לזו, התובעת מס' 2 הינה בתם ילידת שנת 1995.   2.                   ביום 11.8.02 הגיעו התובעים למלון קיסר פרמייר בים המלח אשר בבעלות ו/או בניהול הנתבעת מס' 1, לחופשה לרגל יום נישואיהם של התובעים מס' 1 ו-3. הנתבעת מס' 2 ביטחה את הנתבעת מס' 1 בביטוח אחריות צד ג'.   3.                   לגרסת התובעים, ב-12.8.02, כשביקשה התובעת 2 לפתוח את ארון הבגדים המצוי בתוך נישה בקיר, החל הארון ליפול עליה והתובעת 3 שהבחינה בכך הצליחה להגיע לארון ברגע האחרון לפני שפגע בראשה של התובעת 2 וכתוצאה מכך פגע הוא בזרועה של התובעת 3 והתובע 1 נאלץ להרים את הארון על מנת לשחרר את הזרוע.   4.                   בעקבות האירוע הוסעה התובעת 3 לבית החולים סורוקה בבאר שבע, לא אובחן שבר, אך נקבעו לה לאחר מכן 12 ימי מחלה וכן עברה טיפולים פיזוטרפיים.   5.                   בעקבות אירוע זה הוגשו שתי תביעות בסך 16,900 ₪ כל אחת. בת.ק. 1375/03 תבעו התובעים 1 ו- 2 את נזקיהם ואילו בת.ק. 1376/03 תבעה התובעת 3 את נזקיה. הדיון בשתי התובענות אוחד, שכן מדובר באותו אירוע, ורק התובעים בו הם שונים.   התובעים טענו כי הארון הונח בתוך הנישה ולא חובר לקיר ולו באמצעות בורג אחד וכי קיימת רשלנות של הנתבעת מס' 1 בענין זה.   6.                   הנתבעות הגישו כתב הגנה בו הכחישו את כל הטענות וטענו כי הן מבררות עדיין את נסיבות האירוע. רק מספר ימים לפני הדיון ביקשו הנתבעות להגיש כתב הגנה מתוקן ובו טענו כי הארון מקובע משני הצדדים ונתמך בקיר ואינו יכול ליפול. רק דלת הארון יכולה להעקר ממקומה עקב שימוש אגרסיבי, וכך ככל הנראה אירעה לדעתם התאונה נשוא התביעה.   7.                   יום לפני הדיון ביקשו הנתבעות לדחות את הדיון עקב בעיה אישית דחופה (שלא פורטה( שנוצרה לנציג הנתבעת 1 ובגינה לא יוכל להתייצב לדיון. דחיתי את הבקשה בקובעי כי הנתבעת 1 תדאג לשלוח נציג אחר לדיון, ואולם לדיון התייצב נציג הנתבעת 2 בלבד ולא היתה הופעה מטעם הנתבעת 1.   8.                   שמעתי, איפוא, את גרסת התובעים גם בעל פה וזו לא קרסה בחקירה נגדית. השתכנעתי כי האירוע התרחש כפי שתואר על ידם, דהיינו התובעת 2, הקטינה, פתחה את הארון כדי להוציא ממנו בגדים ואז החל הארון ליטות וליפול לכיוונה, מאחר ולא היה מקובע למקומו, נפל בסופו של דבר על ידה של התובעת 3. התובע 1 הוא זה שהרים את הארון מידה של התובעת 3 והחזירו פחות או יותר למקומו. התובעים תיארו גם את התנצלויות אנשי המלון עוד בטרם נלקחו התובעת 3 לבית החולים, את הבטחתם לבדוק את יתר הארונות במלון כדי שאורחים נוספים לא ייפגעו , את אי גביית התשלום עבור השהות במלון ואת התקשרויותיהם לאחר המקרה לדרוש בשלומם של התובעים. בנוסף, עיינתי גם בתמונות הארון אשר צולמו על ידי התובע 1 לאחר המקרה.   9.                   לא שמעתי גרסה נגדית, וברור גם כי לצורך זה לא די היה בהתייצבות נציג המלון אלא היה צורך לשמוע עדות מי שנכח במקום מטעם המלון סמוך לאחר המקרה. נציג הנתבעת 2 טען כי בטופס חדר המיון ב"סורוקה" נכתב כי התובעת 3 נחבלה מדלת הארון שנפלה על ידה ולא מהארון. לעומת זאת, במסמכים שנכתבו דקות מספר אחרי האירוע, לרבות על ידי רופאת המלון תוארה תלונת התובעת 3 כי נחבלה מהארון שנפל על יד ימין שלה. גם תמונות הארון שצולמו לאחר הארוע, מראות כי יצא הוא ממקומו. אינני מוצא לכן בנסיבות אלה לייחס חשיבות יתרה בענין זה למסמך הרפואי מבית החולים. אציין כי גם חבלה מדלת הארון בלבד איננה מצביעה על שימוש אגרסיבי בפתיחת דלת, כנטען על ידי המלון. שימוש אגרסיבי לא הוכח כלל ועיקר.   10.               בנסיבות אלה, ומשקבעתי כי האירוע התרחש באופן בו התרחש, הרי אין ספק כי הנתבעת 1 אחראית להתרחשותו בהתרשלותה. ברי כי ארון מסוג זה שקיימת אפשרות לנפילתו, כפי שארע, חייב להיות מקובע באופן שלא תתאפשר נפילה כזו. האחריות לקיבועו כאמור מוטלת על המלון, ומשלא דאג לכך, הרי התרשל והוא אחראי לתוצאות האירוע.   11.               באשר לנזקים שנגרמו לתובעים, הרי רק לתובעת 3 נגרמו חבלות ואילו לתובעים האחרים לא נגרמה כל חבלה. לגביהם נתבעו נזקים נוספים שייסקרו להלן.   12.               באשר לתובעת 3, הרי אושרו לה בעקבות האירוע 12 ימי מחלה, כאשר בפועל לא נגרמו לה הפסדי שכר, שכן ימי המחלה שולמו לה על חשבון ימי המחלה שצברה. אינני מוצא לנכון לפסוק לה פיצוי כלשהו בפריט זה של הפסדי שכר. אין לפסוק גם פיצוי בגין יום החופש שנטלה התובעת 3 ביום 11.8.02 עבור החופשה, שכן יום זה נוצל (התאונה ארעה ביום 12.8.02).   13.               לגבי כאב וסבל, הרי אין ספק כי לתובעת מס' 3 נגרמו כאב וסבל, הן בעת האירוע, והן לאחר מכן. עדות לכך הם 12 ימי המחלה שנקבעו לה, וכן טיפולי פיזיוטרפיה שעברה משך תקופה של כחודש וחצי ומרשמים של משככי כאבים שנרשמו לה.   את הסכום המגיע בגין פריט של כאב וסבל אני מעריך ב-8.000 ₪.   14.               לגבי כל התובעים, שיבשה התאונה את חופשתם, והם נאלצו להפסיקה סמוך לאחר תחילתה, וכאשר מדובר היה בחופשה שנועדה לחגוג את יום נישואיהם של התובעים, כמו במקרה זה הרי עוגמת הנפש היא רבה.   מצאתי לנכון לפסוק בפריט נזק זה סך של 1,500 ₪.   כן יש לפסוק לתובעים הוצאות נסיעה, הכוללות נסיעות לטיפולים רפואיים של התובעת 3 וכן החזר חלקי של הוצאות נסיעה לחופשתם שלא מומשה וכן הוצאות כלליות. הסכום הכולל עבור כל אלה מוערך על ידי ב- 750 ₪.   15.               בנוסף, תבע התובע מס' 1 הפסד ימי עבודה שנגרמו לו עקב כך שבעקבות האירוע נטל חופשה של שבוע ימים על מנת לסעוד את רעייתו.   בתלוש השכר של התובע מופיעים חמישה ימי חופש אשר אחד מהם יש לייחס ליום 11.8.02, ולפיכך יש לקבוע הפסד של ארבעה ימי עבודה בלבד. לפי שכר יומי של 818 ₪ כנקוב בתלוש השכר, נגרם לתובע מס' 1 הפסד שכר בסך 3,272 ₪.   16.               התוצאה היא כי סך נזקיהם של התובעים הוא כדלקמן: כאב וסבל - 8.000 ₪ הוצאות נסיעה וכלליות - 750 ₪ עוגמת נפש - 1,500 ₪ הפסד ימי עבודה תובע 1 - 3,272 ₪ סך הכל - 13,522 ₪   17.               התוצאה הסופית היא כי אני מחייב את הנתבעות ביחד ולחוד לשלם לתובעים את הסך של 13,522 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 500 ₪. בית מלוןתאונות במלוןבתי מלון (תביעות)