תאונת אופנוע בן 17

בזמן התאונה היה התובע בן 17 וחצי ולטענתו עבד בעבודות מזדמנות והרוויח סך של 1,500 ₪. התובע טען בכתב תביעתו שכתוצאה מהתאונה, לא יכול היה להשתתף בבחינות הבגרות ובעקבות כך נפגעו לימודיו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת אופנוע בן 17: 1. התובע יליד 17.12.79, נפגע - בתאונת דרכים שאירעה ביום 24.5.97 ברחוב הנשיא, אור עקיבא, עת נהג באופנוע שהיה מבוטח אצל הנתבעת. (להלן: "התאונה"). 2. הנתבעת אינה חולקת על חבותה לפצות את התובע בגין נזקיו, אם נגרמו כאלה, אך המחלוקת בין הצדדים הינה גובה הפיצוי המגיע לתובע. 3. עובדות המקרה בקצרה: א. התובע הועבר ממקום התאונה לבי"ח הלל יפה, שם אובחנו אצלו שברים בזרוע שמאל ובירך ימין, וכן פגיעה בראש ובצוואר. ב. התובע אושפז בבי"ח הלל יפה,וביום 1.6.97 הועבר למחלקת שיקום שם שהה עד יום 23.6.97 ובסה"כ אושפז 31 יום. ביום 17.5.99 אושפז התובע שוב בבי"ח הלל יפה ולאחריו אושפז ביום 22.5.99, לתקופה בת 4 ימים, ובסה"כ אושפז 35 יום. ג. התובע עבר ניתוחים כפי שעולה מסיכומי המחלה וכן טיפולים רפואיים שונים. ד. התובע נבדק ע"י רופא מומחה מטעם ביהמ"ש, אשר העריך את נכותו הצמיתה 10% נכות אורטופדית בגלל ההשפעה הקלה בכושר פעילותו וכן 10% בגין צלקות קלואידיות שהן מכוערות וגם כואבות (ההדגשה אינה במקור ס.מ). ה. עובר לתאונה היה התובע בן 17 וחצי שנה ולטענתו עבד בעבודות מזדמנות והרוויח סך של 1,500 ₪ ולאחר התאונה עבד התובע בעבודות מזדמנות ובמקומות שונים, אך הוא לא המציא תלושי שכר כלשהן ולטענתו כיום הוא משתכר סך של 3,500 ₪ בחודש. התובע טען בכתב תביעתו שכתוצאה מהתאונה, לא יכול היה להשתתף בבחינות הבגרות ובעקבות כך נפגעו לימודיו. לעומת זאת, הציגה הנתבעת מסמכים מבי"ס נעורים בו למד התובע עובר לתאונה מהם עולה כי היה תלמיד בינוני ואף נמוך מכך וכי הוא נעדר תכופות מבית הספר והשגיו ,באחד המסמכים מיום 18.3.96, היו ירודים. גם התנהגותו לא היתה מעולה ולא פעם נכתב שהוא מציק לשכניו, פטפטן מפריע כך שהיתה לו בעיה בהתנהגות. 4. נזקי התובע: א. ב"כ הצדדים חולקים הן לגבי הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע כתוצאה מהנכות ממנה סובל והן לפי איזה בסיס יחושב הפיצוי המגיע לתובע, האם לפי השכר הממוצע במשק משום שמדובר בקטין, אשר עדיין לא נפלט לשוק העבודה, או לפי טענת ב"כ הנתבעת, שיש לפסוק לתובע סכום גלובלי בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד. ב. אדון תחילה בפגיעה בכושר השתכרותו של התובע, לתובע כאמור נקבעו 10% נכות אורטופדית וכן 10% נכות בגין צלקות. עפ"י חוות דעתו של המומחה, הצלקות הן מכוערות וגם מכאיבות אם כי בחוות הדעת המשלימה, ריכך המומחה את קביעתו ואמר כי הנכות בגין הצלקות הינה אסטטית בעיקרה. אמנם ההלכה היא כי במקרים של קטינים שטרם נכנסו לשוק העבודה ובהעדר ראיות ונתונים לגבי הפגיעה בכושר השתכרותם ישמש אחוז הנכות הרפואית כמשקף לגבי אחוז הפגיעה בכושר השתכרותו, דהיינו יש לעשות את החישוב מכושר ההשתכרות לפי אחוזי הנכות הרפואית, אך במקרה נשוא דיוננו מדובר אמנם ב - 10% נכות אורטופדית שיש לה השפעה קלה בכושר פעילותו ובנכות בגין צלקות, שברובה הינה נכות אסטטית אין מקום לקבוע כי הפגיעה בכושר השתכרותו של התובע היא בגובה הנכות הרפואית המשוקללת ובמקרה זה 19%, אלא יש מקום להפחית מנכות זו ואני קובע בהתחשב בכל הנ"ל כי נכותו התפקודית של התובע נפגעה בשיעור של 15% אשר ישמשו בסיס לחישוב נזקיו. 5. בסיס החישוב: התובע היה בעת אירוע התאונה בן 17.5 שנה, והיה אמור להתגייס לצה"ל בעוד כחצי שנה, והיה אמור לשרת שירות סדיר עד הגיעו לגיל 21 שנה. התובע לא שירת בצה"ל והוא ניסה מאז התאונה ועד היום לעבוד בעבודות מזדמנות, אך לא הציג תלושי שכר, כך שאין כל קריטריון לחישוב הפסדיו של התובע. ההלכה במקרים של קטינים קובעת כי בהעדר נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להוכיח רמת השתכרות מיוחדת, אם למעלה ואם למטה, הרי שיש לחשב את הפסד השתכרותו של קטין לפי השכר הממוצע במשק. השאלה אם קיימות נסיבות מיוחדות שיכולות להצביע על הפסד השתכרותו של התובע בעתיד??? ב"כ הנתבעת חקר ארוכות על לימודיו של התובע ואף המציא אישור תעודות מביה"ס בו למד עובר לתאונה, ואף הצביע על ההערות שנרשמו באותן תעודות, לרבות העדרויותיו המרובות של התובע מביה"ס, וציוניו הנמוכים, כל זאת כדי להראות שהתובע לולא התאונה לא היה מגיע להשתכרות כדי השכר הממוצע במשק. נראה לי כי אין בנתונים שהובאו ע"י ב"כ הנתבעת, ובכלל זה גם בנתון שהתובע, גם לולא התאונה, לא היה מועמד לגשת לבחינות הבגרות, אין בהם כדי להוות נסיבה חריגה המצדיקה סטייה מההלכה שנקבעה בדבר בסיס חישוב השתכרותם של קטינים, שהינו הבסיס של השכר הממוצע במשק. ב"כ הנתבעת חקר התובע ארוכות לגבי העבודות המזדמנות בהן עסק מאז התאונה ועד היום. התובע כאמור לא הציג כל תלושי שכר, שיכולים להצביע על גובה השתכרותו לאחר האירוע, אך שוב אין בה כדי לשמש נימוק לסטייה מההלכה האמורה. ב"כ הנתבעת הקדיש חלק נכבד מסיכומיו למהימנותו של התובע והגיע למסקנה כי לא ניתן להשתית ממצא כלשהו על טענותיו. מסכים אני עם ב"כ הנתבעת בנקודה אחת והיא שמדברי התובע ומחומר הראיות שהוצג ע"י הנתבע, אין לתאונה כל השלכה על עובדת אי הצלחתו בלימודיו. תעודות ביה"ס לפני התאונה מעידות כי מלכתחילה היה התובע תלמיד בינוני ונעדר מלימודיו תקופה ניכרת ולו רצה להמשיך בלימודיו, לבטח התאונה לא מנעה זאת ממנו לפחות לא בתקופה שלאחר גמר הטיפולים הרפואיים. יחד עם זאת, אין בכך כדי להוות נסיבה חריגה שבגינה ניתן לסטות מההלכה בדבר חישוב הפסדי הקטין לפי השכר הממוצע במשק. תלמידים רבים שהיו בינוניים בלימודיהם כאשר יצאו לשוק העבודה, הצליחו להשתלב בעבודות גם בעבודות פיזיות, והרוויחו לא פחות מהשכר הממוצע במשק, ואין לומר לפי הנתונים של המקרה נשוא דיוננו כי התובע בנתוניו ובציוניו לא היה מסוגל להרוויח שכר בגובה השכר הממוצע במשק. סיכומו של דבר, אני קובע כי במקרה שבפני יש לנהוג עפ"י ההלכה הפסוקה לגבי קטינים ויש לחשב את הפסדיו של התובע עפ"י השכר הממוצע במשק. 6. חישוב הנזקים: א. הפסד השתכרות בעבר: כאמור התובע היה בן 17.5 שנה בעת אירוע התאונה ובגיל 18 שנה היה אמור להתגייס לצבא ובמשך השנים עד 12/2000, לא היה אמור להשתחרר, אם כי זכאי הוא להטבות שהיה מקבל מהצבא בגין, אש"ל אשר אותו אני מעריך ב- 1,500 ₪. 15% X 1,500 X 36 = 8,100 ₪ ב. הפסד השתכרות בעתיד: כיום התובע בן 21 שנה ויש לחשב הפסדיו עד הגיעו לגיל 65 שנה כאשר מקדם ההיוון ל- 44 שנה הוא 295.348 והשכר הממוצע במשק לאחר ניכוי מס הכנסה 5,500 ₪ 5,500 X 15% X 295.348 243,666 ₪ ג. כאב וסבל: בגין 35 ימי אשפוז מ- 19% נכות 32,989 ₪ ס ה " כ 284,755 ₪ 7. לאור האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 284,755 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל ובצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בשעור 13% מהסכום הנ"ל בצירוף מע"מ. הסכום הנ"ל ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אופנועתאונת דרכיםתאונת אופנוע