תביעה בין סוכני ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם שיתוף פעולה בין סוכני ביטוח / תביעה בין סוכני ביטוח: הצדדים: 1. התובע, מנהל סוכנות ביטוח, התקשר עם הנתבעת, סוכנת ביטוח בהסכם שיתוף פעולה למכירת פוליסות ביטוח חיים. בפני תביעה ותביעה שכנגד הנובעות ממערכת יחסים זו. התביעה 2. התובע טען כי נתן לנתבעת, על פי בקשתה, הלוואה בסך 7,500 ₪ שניתנה כמקדמה על חשבון עמלות המכירה שיגיעו לה. התובע טען כי הנתבעת התחייבה להשיב ההלוואה תוך חודשיים אך לאחר חודשיים, עזבה את עבודתה עבור סוכנות הביטוח שלו ולא החזירה את ההלוואה. 3. עוד טען התובע כי על הנתבעת לשלם לו סך של 338 ₪ עבור שימוש בטלפון, סך של 1,313 ₪ עבור שכר עבודתה של פקידת טלמרקטינג וסך של 936 ₪ כשכר דירה וארנונה עבור חודשיים. 4. הנתבעת הודתה בכתב הגנתה כי קיבלה מקדמה ע"ח עמלות בסך של 7,500 ₪ אך לטענתה היה עליה להחזיר ההלוואה תוך 7 חודשים ולא לאחר חודשיים. כן טענה הנתבעת כי התובע הבטיח לה שיקזז החזר המקדמה מכספים שיגיעו לה כעמלה עבור גיוס סוכנים לסוכנות הביטוח שלו. כן טענה הנתבעת כי על פי ההסכם בין הצדדים, שעותק ממנו צורף לכתב ההגנה, לא חלה על הנתבעת כל חובת תשלום בגין טלפון, שכר דירה, ארנונה ופקידת טלמרקטינג. התביעה שכנגד 5. התובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) טענה כי הנתבע שכנגד (להלן: התובע) התחייב בכתב בהסכם מיום 9/6/02, לשלם לנתבעת, עמלת גיוס, עבור גיוס הסוכנת אביבה, מאיר בגובה של 10% מהפרמיה שתועבר על ידה. כן טענה הנתבעת כי התובע התחייב לשלם לה, עמלת גיוס, בגובה 5% בגין גיוס הסוכן סמי גבאי. הנתבעת טענה כי על פי הערכתה שווי העמלות להן היא זכאית מגיע כדי 11,700 ₪, לפיכך טענה הנתבעת כי הינה זכאית לקזז סכומים אלה מסכום המקדמה שקבלה והינה תובעת את ההפרש בסך של 4,200 ₪. 6. התובע טען בכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי תשלום עמלת גיוס בשיעור 10%, היה מותנה בכך שהנתבעת תפקח על עבודתם של הסוכנים שגייסה ומרגע שעזבה את הסוכנות והפסיקה לעבוד ולפקח על עבודת הסוכנים, אינה זכאית לעמלה זו. כן טען התובע כי נהוג לשלם לסוכנים במשרד עמלה בשיעור של 30% אך הנתבעת בחרה לקבל עמלה גבוהה יותר בשיעור של 40%, בתמורה להתחייבותה לשלם עבור שרותי משרד. כן הכחיש התובע כי קיבל עמלות כלשהן בגין סוכן בשם סמי גבאי. העדויות 7. התובע העיד כי הנתבעת קיבלה ממנו הלוואה באופן אישי והתחייבה להחזירה על ידי קיזוז מעמלות להן תהא זכאית מהדר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הדר") כפי שנכתב ונחתם על ידי הנתבעת במכתב להדר, מיום 26/5/02, שצורף לכתב התביעה. התובע טען כי הנתבעת לא נתנה ל"הדר" הוראה להעביר אליו את העמלות להן היא זכאית כהחזר ההלוואה ולפיכך עליה להחזיר את ההלוואה שקיבלה. כן העיד התובע כי הנתבעת עבדה במשך כחודשיים בסוכנות הביטוח שלו והשתמשה בשרותי משרד וטלפון. התובע הודה כי אין בינו לבין הנתבעת הסכם לעניין תשלום עבור שרותי משרד והשתתפות בהוצאות המשרד אך טען כי הנתבעת קיבלה עמלה בשיעור של 40%, בעוד ששאר הסוכנים קיבלו עמלה בשיעור של 30%. כן הודה התובע כי הנתבעת גייסה את הסוכנת אביבה מאיר לעבודה בסוכנות הביטוח שלו וכי הוסכם כי ישלם לנתבעת עמלת גיוס בשיעור של 10% מהעמלות של אביבה מאיר אך לטענתו התחייבות זו חלה רק לגבי התקופה בה פיקחה הנתבעת בפועל על עבודתה של אביבה מאיר. התובע טען כי על פי דו"ח העמלות של הסוכנת אביבה מאיר, שהוגש וסומן ת/1, מכרה אביבה מאיר בתקופת עבודתה של הנתבעת רק פוליסה אחת ששרדה ובגינה זכאית הנתבעת לעמלה פיקוח בשיעור של 253 ₪. 8. הסוכנת אביבה מאיר, שהוזמנה על ידי התובע לעדות, העידה כי גויסה לעבוד בסוכנות של התובע על ידי הנתבעת. גב' מאיר העידה כי על פי ההסדר עם התובע הינה עובדת בסוכנות הביטוח ואינה משלמת שכר דירה או עבור שרותי מזכירות וטלפון. כן העידה גב' מאיר כי לאחר שהנתבעת עזבה את העבודה בסוכנות, יצא עמה התובע לחלק מהפגישות ולחלקן יצאה לבדה. 9. הנתבעת הודתה בעדותה כי קיבלה מהתובע הלוואה בסך של 7,500 ₪ וכי לא החזירה ההלוואה. הנתבעת טענה כי הוסכם שתעבוד בסוכנות הביטוח של התובע תמורת עמלה בשיעור של 40% וכי לא הוסכם שתשלם עבור שכ"ד, ארנונה, טלפון, שרותי מזכירות או שרותי משרד. הנתבעת טענה כי התובע מקבל עמלה על מכירותיה ובכך משולמת לו התמורה. הנתבעת העידה כי גייסה את הסוכנים אביבה מאיר וסמי גבאי לעבוד בסוכנות של התובע וכי התובע התחייב לשלם לה עמלת גיוס בגינם. הנתבעת טענה כי עזבה את העבודה בסוכנות של התובע בגין סכסוך עם התובע באשר לאיכות שרותי המשרד שקיבלה במהלך עבודתה. הנתבעת טענה כי יש לקזז מחובה כלפי התובע את עמלות גיוס הסוכנים המגיעות לה. מסקנות 10. הנתבעת הודתה למעשה בקבלת הלוואה בסך 7,500 ₪ ובחובתה להשיב את ההלוואה אך טענה כי הינה זכאית לקזז מסכום ההחזר את העמלות המגיעות לה עבור גיוס סוכנים לסוכנות הביטוח של התובע. 11. טענת התובע כי על הנתבעת לשלם לו הסכומים הנטענים בתביעה, עבור שימוש בטלפון, שכר דירה, ארנונה ותשלום שכרה של פקידת טלמרקטינג, לא הוכחה. ההסכם בין הצדדים, מיום 25/5/02, שצורף לכתב ההגנה, מסדיר את שיעור העמלות לו תהא זכאית הנתבעת בגין מכירות ביטוח חיים. אין בהסכם כל התייחסות לתשלום דמי השתתפות בהוצאות משרד או שרותי משרד. התובע הודה בעדותו כי אין הסכם בכתב בין הצדדים לגבי השתתפות בהוצאות משרד ושרותי משרד וטענתו כי הנתבעת קיבלה עמלה גבוהה יותר כנגד תשלום עבור שרותי משרד והוצאות משרד, לא הוכחה. מקובלת עלי בעניין זה טענת הנתבעת כי לא הוסכם מראש על השתתפות בהוצאות משרד ושרותי משרד. עדותה זו של הנתבעת, נתמכת בעדותה של הסוכנת אביבה מאיר כי לא הוסכם על השתתפות בהוצאות משרד ושרותי משרד. הפער בין עמלת הנתבעת בשיעור של 40% לעמלתה של אביבה מאיר בשיעור של 30%, מוסבר בכך שהוסכם בין התובע לנתבעת במכתב מיום 9/6/02, כי הנתבעת תקבל עמלת גיוס בשיעור של 10%, מהפרמיות של אביבה מאיר. משלא הוכח כי הוסכם בין הצדדים מראש ובמסגרת תנאי העבודה, כי הנתבעת תשלם דמי השתתפות בהוצאות משרד ושרותי משרד, דין התביעה בעניין זה להדחות. 12. אשר לתביעה שכנגד, הוכח כי הנתבעת זכאית לעמלת גיוס בשיעור של 10% מהפרמיות של הסוכנת אביבה מאיר וזאת מכח התחייבותו של התובע בעניין זה, במכתב מיום 9/6/02 שצורף לתביעה שכנגד. טענתה של הנתבעת לזכאותה לעמלת גיוס בשיעור של 5% ממכירות הסוכן סמי גבאי לא הוכחה בהעדר כל הסכם בכתב בעניין זה. 13. טענתו של התובע כי הנתבעת זכאית לעמלת גיוס, בשיעור של 10%, מהפרמיות של הסוכנת אביבה מאיר, רק לגבי התקופה בה עבדה בסוכנות ופיקחה בפועל על עבודתה של אביבה מאיר, אינה מקובלת עלי. בהסכם בעניין זה, מיום 9/6/02, נכתב באופן קטגורי כי הנתבעת תהא זכאית לעמלת גיוס, בגובה של 10% מהפרמיה של אביבה מאיר וזאת ללא כל תנאי לגבי המשך עבודתה של הנתבעת בסוכנות של התובע או קיום פיקוח בפועל על עבודת הסוכנת. עמלת גיוס, משמעה עמלה עבור גיוס הסוכנת ומשלא הותנו תנאים כלשהם בצד ההתחייבות לתשלום עמלת גיוס, זכאית הנתבעת לעמלה בשיעור של 10% מהפרמיה של הסוכנת אביבה מאיר. 14. על פי דו"ח הפרמיות של אביבה מאיר, ת/1, שולמה לסוכנת אביבה מאיר פרמיה בשיעור של 46,209 ₪ עבור שנת 2002. לפיכך זכאית הנתבעת לעמלה בשיעור של 10% מסכום זה בסך של 4,621 ₪. סוף דבר 15. מהמקובץ עולה כי התובע זכאי להחזר סכום ההלוואה שנתן לנתבעת בסך של 7,500 ₪. מאידך זכאית הנתבעת לעמלת גיוס, בשיעור של 10% מהפרמיות של הסוכנת אביבה מאיר המסתכמות, עבור שנת 2002, בסך של 4,621 ₪. לפיכך, בקיזוז סכום עמלת הגיוס לה זכאית הנתבעת מהתובע, על הנתבעת להשיב לתובע את יתרת סכום ההלוואה בסך של 2,879 ₪. היות ועל פי מכתבה של הנתבעת מיום 26/5/02, ל"הדר", היה על הנתבעת להורות להדר להעביר לתובע את הפרמיות המגיעות לה לצורך החזר ההלוואה ב-7 תשלומים שווים, ישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית חוקית החל מיום 15/9/02 (מחצית התקופה) ועד התשלום בפועל. 16. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת, סיגל דוידיאן, לשלם לתובע, גבאי בני, סך של 2,879 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 15/9/02 ועד מועד התשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום פסק הדין ועד מועד התשלום בפועל. בקשת רשות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 15 ימים ממועד קבלת פסק-הדין. סוכן ביטוח