קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת שכר טרחת עורך דין: 1. התובע, עו"ד במקצועו, הגיש כנגד הנתבעים תביעת שכר טירחה בגין תיקים שונים בסך 55,374 ₪, לאחר קיזוז תשלומים בסך 54,395 ₪. הנתבעים טענו כי התביעה התיישנה, הכחישו אותה לגופה, וכן הגישו תביעה שכנגד ע"ס 131,442 ₪ בגין רשלנות של התובע שגרמה להם נזק לטענתם. התובע/ הנתבע שכנגד הכחיש את התביעה שכנגד וטען כי לא התרשל ולחילופין כי אין קשר סיבתי בין מחדליו אם היו לבין הנזק. כמו כן הוכחש הנזק. 2. הוגשו ראיות הצדדים, ולאחר שהחלו ההוכחות בחקירת המומחה מר אמנון בצלאלי, הושג בסופו של דבר הסכם דיוני בין הצדדים. לפי הסכם זה, שאושר כהחלטה ביום 26.6.03, יוכרעו התביעה והתביעה שכנגד לפי סעיף 79א ללא נימוקים לאחר הגשת סיכומים, תוך ציון הסכום שכל צד חב למשנהו ובלבד שהסכום בו יחוייבו הנתבעים בגין התביעה העיקרית, אם יחוייבו, לא יעלה על סך 74,000 ₪ נטו ליום פסק הדין ושהסכום בו יחוייב התובע בגין התביעה שכנגד, אם יחוייב, לא יעלה על הסך של 58,850 ₪ כולל ליום פסק הדין ובית המשפט לא יחייב בהוצאות בגין תביעה זו אלא כחלק מהסכום הנ"ל, והסכומים שייפסקו בתביעה ובתביעה שכנגד יחושבו בנפרד. יש להודות לב"כ הצדדים ולצדדים עצמם על שהצליחו להגיע להסדר דיוני זה, ובכך קיבלו את המלצת בית המשפט, לרווחת כל הצדדים. לצדדים טענות רבות ולא אפרט את כולם. אציין עוד, את ב"כ הנתבע שכנגד, אשר הגישה סיכומים ברורים ומבהירים, אולי בשל הניתוק הדרוש כל כך בין עורך הדין לבין הענין שבו הוא מטפל. 3. תיק יו. פי. סי. - ביטול פסק בורר - בקשה לביטול פסק בורר, ולאישור פסק בורר אחר, הליכי ביניים נגד הבורר, שעות של הקלטות. התובע תובע 6,000 דולר בתוספת מע"מ שהם 22,148 ₪. שולם לתובע בגין טיפולו בנושא הבוררות סך 1,626 ₪ ועוד הוצאות בסך 2,772 ₪. לטענת הנתבעים, לא הוגשה בקשה לאישור פסק בורר כי פסק הבורר לא היה לטובת הנתבעים, וסכומי ההוצאות נרשמו כפקדון. לכן, יש לחשבם כשכ"ט. לטענת הנתבעים, אין התובע זכאי לסכום העולה על 300 דולר לפי המוסכם כי יהיה זכאי רק ל- 600 דולר ומע"מ אם לא יתקיימו דיונים. 4. תיק ציון צחר - סוכם ב- 2/94 על שכ"ט בסך 3,000 ₪ ועוד 340 דולר ומע"מ לכל ישיבת הוכחות. התובע לא הגיע לישיבת ההוכחות והנתבע 1 ניהלה בעצמו. התובע סיכם את הטענות בכתב והגישן ביום 4.5.94. ניתן פסק דין והוגש ערעור על פסק הדין. בגין הערעור תובע התובע 3,000 ₪ ומע"מ. לאחר הגשת עיקרי טיעון הושג הסכם פשרה שביטל את חיובי הנתבעים. התובע תובע 9,386 ₪ משנת 94. הנתבעים טוענים שסוכם על 3,000 ₪ אשר שולמו ביום 17.3.94 וכן שולמה האגרה. לטענת הנתבעים, בגין אי הופעת התובע לישיבת ההוכחות ובגין אי מסירת המסמכים לידי הנתבע, לא הגיש הנתבע את הראיה שהשיק היה מותנה, שהיתה בידי התובע ולכן התקבלה ההודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת. כמו כן עדיין לא הוחזר השיק לידי הנתבעת. אני קובע כי בגין תיק זה קיבל התובע את כל המגיע לו והנתבעים אינם זכאים מן התובע לדבר, גם לא בגין טענת רשלנות. 5. תיק שמעון את טיקו - ביום 4.3.93 הוגשה תביעה ע"ס 40,000 ₪ . שולמה אגרה 542 ₪ ומחצית שניה 677 ₪ ביום 13.3.96 הוגשו תצהיר עדות ראשית,, תצהיר תגובה ותצהיר נוסף. התנהלו 2 ישיבות הוכחות והוגשו סיכומים בכתב. התובע תובע 4,000 ₪ ומע"מ ליום 4.3.93 ועוד 340 דולר לכל ישיבת הוכחות. הנתבעים טוענים שסוכם שכ"ט בסך 1,400 דולר ששולמו ביום 2.9.93 כפי שעולה מקבלה שהוצגה. 6. תיק יו. פי סי. (יציקת חגורות) - הוגשה תביעה כנגד חלק מהנתבעים לתשלום 50,000 ₪ ליום 27.11.94. הוגש תצהיר הנתבעת 1, אדם נוסף וכתב הגנה בנובמבר דצמבר 94. התקיימו ישיבות בימים 30.11.94 ו- 1.12.94. הושג הסכם פשרה. התובע תובע סך 6,300 ₪ ומע"מ ליום 28.2.94. הנתבעים טוענים שזה חלק מענין יו. פי. סי. בגינו נקבע שכר כולל. 7. תיק פוליכרום - תביעה ע"ס 40,000 ₪. לפי הסכם מיום 11.1.95 שכר הטירחה הוא 16% ומע"מ מפ"ד או פשרה ולא פחות מהתעריף המינימלי ועוד 340 דולר לישיבה. הוגשה תביעה שכנגד שבגינה הוגש כתב הגנה. התקיימו הליכים לבזיון בית המשפט וגילוי מסמכים ושאלונים ומחיקת חלקים מכתבי בי דין. סה"כ 4 ישיבות. הוגשה בקשה לרשות ערעור שבגינה תובע התובע 800 דולר. לטענת הנתבעים, בתיק זה הוסכם על שכ"ט של 2,340 ₪ כולל מע"מ ללא תשלום על ישיבות נוספות. הסכום המוסכם שולם ביום 16.1.95 ולא מגיע כל סכום נוסף הואיל והתיק הסתיים בפשרה. לטענתם, לא הוסכם על שכר נוסף ולא נתבקש שכ"ט לבקשה לרשות ערעור, שהיתה ממילא מיותרת שכן נבעה מניסוח לקוי של כתבי הטענות על ידי התובע. הנתבעים טענו להנהלת חשבונות כפולה - ידנית וממוחשבת, אך הידנית היא קבלה בעוד שהממוחשבת היא חשבונית. 8. תיק בוררות עו"ד אייל - סוכם ביום 21.12.89 על 2,600 ₪ ומע"מ, והתובע תובע סכום זה. מסתבר שהיה הסכם שכ"ט בענין זה על סכום זה. לטענת הנתבעים כפי שנתמכה בקבלות, שילמו ביום 26.1.90 1,150 ₪ לפקדון. 1,150 ₪ מיום 2.6.90 אינם אלא העברה מפקדון, דהיינו זה התשלום הקודם. ביום 14.6.90 שולם סך נוסף של 1,856 ₪ ובכך הושלם התשלום עבור תיק זה. ביום 3.12.90 שולם סכום נוסף בסך 3,235 ₪ עבור הוצאות עו"ד אייל בבוררות. 9. תיק בזק - התובע טיפל משלב הדיון בבקשה לביטול פסק דין שהוכנה והוגשה ע"י הנתבע 1. בוטל פסק הדין, ניתנה רשות להתגונן, התקיימו קדמי משפט, הליכים מקדמיים, בקשה לדחיית התובענה. התובענה נדחתה ונפתח תיק הוצל"פ להוצאות בו שילמה בזק 1,280 ₪ לסגירת התיק. בזק הגישה ערעור בבית המשפט המחוזי והתובע הגיש עיקרי טיעון. הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול והתקיים בו דיון. הוגשה בקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון. התובע תובע בגין התיק בבית משפט השלום 4,200 ₪ ומע"מ, בגין תיק בית משפט מחוזי 2,400 ₪ ומע"מ, בגין גבייה בהוצל"פ 187.20 ₪, בגין בית המשפט העליון (לפי הסכם) 3,000 ₪ ומע"מ. התקבולים היו 2,030 ₪ ולכן נותרה יתרה של 9,976 ₪ ליום 4.12.95. לטענת הנתבעים, שילמו 3,000 ₪ בינואר 94 עבור בית המשפט העליון, סכומים נוספים שולמו עבור התיק בבית המשפט המחוזי והשלום אך הנתבעים לא זוכרים כמה. כמו כן שולמו 750 ₪ נוספים מתוך הוצאות שנפסקו ו- 1,280 ₪ נוספים שמופיעים ברישומיו של התובע. בענין זה טען הנתבע כי הוגש הסכם מנובמבר 95 לפיו הוסכם על שכ"ט בסך 3,000 ₪ ומע"מ לבקשה לרשות ערעור במחוזי ועוד סכום כזה לדיון בבית המשפט העליון כולל מע"מ. לטענת הנתבע, החתימה על ההסכם אינה חתימתו וההסכם מזויף. 10. תיק רוזנברג ראובן - לטענת התובע, הוסכם על שכר טירחה בסך 10,000 ₪ עד 1.4.93 ועוד 340 דולר ומע"מ לישיבה. 10,000 ₪ שולמו. היו 3 ישיבות הוכחות והתובע תובע 4,151 ₪ נכון 26.11.00. הנתבע הכחיש את חתימתו על ההסכם, וטען שהוא אינו מוסכם. לטענת הנתבעים שולם בנוסף על סך 10,000 ₪ סך של 422 ₪ בגין מחצית שניה של האגרה. לטענת הנתבעים, מכיוון שהתובע לא הוציא קבלה, הרי יש לגלם את הסכום כך שהוא קיבל למעשה 23,400 ₪. התובע טען כי מדובר בסך של 9,724 ששולמו ביום 2.6.93 אך הנתבעים טוענים שלא כך שכן מדובר בתיק אישי של הנתבע בעוד המשלמת היא החברה הנתבעת, וכן כי התובע לא מוותר על אגורה והיה צריך לשלם את הסכום עד 1.4.93. 11. תיק אבו שיבה - התובע תובע 100 דולר ומע"מ. הנתבעים טוענים שבתיק זה הוסכם על שכר מהגביה ולא היתה כל גביה, לכן לא מגיע שכר. 12. התובע הודה בקבלת 54,395 ₪ נכון ליום 1.9.96. 13. הנתבעים טוענים כי לפי בקשותיו ומצוקותיו של התובע שלמו לו שכר נוסף על חשבון - 5,000 ₪ ביום 2.3.93, ועוד 5,000 ₪ ביום 22.3.95 שהוכנסו לפקדון והועברו לשכ"ט ומע"מ רק ביום 31.5.93. בנוסף לכך שולמו סכומים נוספים של כ- 1,100 ₪ בתחילת 96. כמו כן טענו ששילמו עבור הוצאות שיפוץ במשרדו של התובע כ- 2,000 ₪ שהיו צריכים להיות ע"ח שכ"ט. לטענת הנתבעים, הנהלת החשבונות של התובע אינה תקינה וחשבוניות מאוחרות יוצאות לפני מוקדמות, והעברות מפקדון לשכ"ט נעשות לאחר חודשים. התובע נתן הסברים להלהנת החשבונות וטען כי תשלומי שכר טירחה נוספים היו עבור ענינים אחרים שלא נתבעו, ולא היו תשלומים בגין שיפוץ שלא הושבו לנתבעים. 14. הנתבעים טוענים לרשלנות של התובע ב- 3 תיקים: תיק פוליכרום, תיק טיקו ותיק צחר. כמו כן נטענו טענות נוספות, לגבי מסירת מסמכים. 15. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מלוא הראיות שהוגשו בפני, אני קובע כדלקמן: א. בגדר התביעה העיקרית, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע 14,500 ₪, בתוספת הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, והוצאות מומחה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. בחישוב ההוצאות, קיזזתי מהסכום היחסי המגיע לתובע בגין הוצאות המומחה ובגין שכ"ט את הסכום היחסי המגיע לנתבעים בשל הוצאות המומחה מטעמם. ב. בגדר התביעה שכנגד, אני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד 8,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט, כולל שכ"ט עו"ד, בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ. שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דין