תמיכה חודשית לעובדי מלון - תביעה לסעד הצהרתי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תמיכה חודשית לעובדי מלון מקרן רווחה לעובדים במלונאות:   1. זוהי תובענה לסעד הצהרתי לפיו עובדי המבקשת 1 (להלן: - "המבקשת") ובכללם המבקשות 2-5 זכאים לקבל תמיכה חודשית מהמשיבה, בהתאם לקריטריונים הספציפיים החלים על כל עובד ועובד כמפורט בהנחיות המשיבה (להלן: - "ההנחיות").   2. הרקע העובדתי שאינו שנוי במחלוקת:  א. המבקשת, שהינה חברת בת ממשלתית, העוסקת, בעיקר, באספקת ארוחות מוכנות לטיסות, הינה עמיתה בהתאחדות המלונות בישראל המאגדת מנהלי ומפעילי בתי מלון, שחלק ממטרותיה נוגע לקידום, פיתוח והרחבה של התיירות בישראל (להלן: "ההתאחדות") עובדי המבקשת הינם חברים בהסתדרות עובדי האירוח, מלונות ותיירות (להלן: "ההסתדרות"). הן המבקשת והן עובדיה נושאים במיסים ובתשלומים הנובעים מחברויותיהם האמורות.   ב. המשיבה הוקמה בשנת 1997 ע"י ההתאחדות וההסתדרות, כעמותה, שמטרתה תמיכה בעובדי ענף המלונאות שעבודתם הופסקה כ-5 שנים לפני גיל הפנסיה, וכן למתן תמיכה בדרך של הלוואות לעובדי מלונות נזקקים, ובתור שכזו, על-פי ההנחיות הנ"ל, גובה היא ומקבלת 0.3% משכר כל עובד, באופן שהמבקשת (או כל גוף רלבנטי אחר) מנכה סך זה משכרו של העובד ומעבירה למשיבה, באמצעות מבטחים, וזאת בנוסף ל-0.9% משכר כל עובד המשולם למשיבה ע"י מבטחים מתוך כספים המופרשים ע"י המבקשת לקרן ביטוח מחלה.   ג. באוקטובר 2000 הודיעה המשיבה שהוחלט בהנהלתה להקדים את גיל הזכאות לפרישה (52 לנשים ו-57 לגברים), ובעקבות זאת ביקשו המבקשות 2-5 תמיכה חודשית בשל פרישה. בקשות המבקשות לא נדונו מיום הגשתן 27.12.00 ועד 23.8.01 שאז הודע להן שמאחר שהמבקשת אינה בית מלון, אין עובדיה זכאים לקבלת תמיכה, וזאת למרות, שקודם לכן, אושרו בקשותיהם של מספר עובדים של המבקשת והם מקבלים ממנה תמיכה.   ד. לאחר מתן הודעה זו, התקבלה הודעה ממבטחים לפיה המשיבה ביקשה להפסיק העברת הניכויים מעובדי המבקשת.   ה. בשל עמדה זו הוגשה התובענה דנן בה נטען שהמשיבה אינה רשאית להתנער באופן חד-צדדי מחברות המבקשת ועובדיה בה ויש לפרש את תקנון המשיבה באופן רחב.   ו. המשיבה חולקת על המבקשת וגורסת שהמבקשת אינה בית מלון אלא חברה תעשייתית, ואינה חברה בהתאחדות - אלא עמיתה בלבד, בשל הענין העקיף שיש לה במלונאות, ולכן, עובדיה אינם זכאים לתמיכה וסעד, שכן, אין הם עובדי בתי-מלון.   3. המחלוקת, בין הצדדים, אם כך, היא: האם זכאים עובדי המבקשת להמנות עם מקבלי תשלומים מהמשיבה, לנוכח העובדה שהמבקשת אינה בית-מלון כהגדרתו הדווקנית.   כדי להכריע במחלוקת זו עלי לבחון את התשתית עליה נבטו ההתקשרויות השונות - שפרשנותן שנויה במחלוקת - א. המבקשת, בשמה המקורי "מלוני ישראל בע"מ" הוקמה ונרשמה בשנת 1949, כשבין מטרותיה - ניהול עסק של בעלי בתי-מלון, וניהול עסק של ספקי מזון מורשים.   ב. המשיבה הוקמה בשנת 1997 ע"י ההסתדרות וההתאחדות; ראוי לבחון את תקנון ההתאחדות, לפני התייחסות לתקנון המשיבה עצמה. עיון בתקנון ההתאחדות מעלה שקיימים שני מסלולי קבלה להתאחדות - המסלול האחד - קבלה כחבר - מסלול זה שמור לבעליהם של מלונות. המסלול האחר - קבלה כעמית - מאפשר גם קבלת מי שאינו בעל בית מלון - אך עיסוקו העיקרי בתחום הקרוב למלונאות או לתיירות, או שיש לו ענין עקיף במלונאות. עמית חייב בתשלום דמי חבר וביתר החובות האחרים המוטלים על חברים, אך זכויותיו אינן כשל חבר - הוא זכאי להשתתף בועידה הארצית, ללא זכות הצבעה, אך זכאי להבחר למוסדות האגודה וכן זכאי להעלות הצעות לדיון או להחלטה בועידה הארצית. אין בתקנון ההתאחדות כל התייחסות לזכות עמית במשיבה.   ג. המבקשת, על-פי הנטען (נספח ב1 לתגובת המשיבה), הצטרפה כעמיתה להתאחדות, בשנת 1980 - ולא כחברה מן המנין.   ד. המשיבה, שהוקמה כאמור ע"י ההסתדרות וההתאחדות שמה לה למטרה לתמוך בעובדים מבוגרים, לסייע להם וליתן להם הלוואות, כש"עובד" מוגדר בסע' 2 לתקנונה - "עובד במלון שמשכרו מנוכה כסף לקרן הרווחה". במקרה דנן, מדובר במבקשות שמשכרן נוכה כסף לקרן הרווחה. אך אין הן עובדות במלון.   בתקנון המשיבה צויין שחברים במשיבה יהיו: - הסתדרות עובדי המלונאות והאירוח, התאחדות המלונות בישראל (בה, כאמור, המבקשת הינה עמיתה) "ומי שיוחלט עליו ע"י המועצה" (סע' 5 לתקנון).       בהנחיות המשיבה, הנוגעות לקבלת תמיכה צויין -   "עובדים במלונאות, שהינם חברים בקרן הפנסיה וקרן מחלה של מבטחים, שמשכרם מנכים 0.3% לקרן הרווחה, יהיו זכאים לפנות לקרן הרווחה ולבקש תמיכה חודשית".   4. א. בתקנון ההתאחדות ובתקנון המשיבה אין התייחסות לגורלם של עמיתים בהתאחדות בכל הנוגע לזכאות עובדיהם לתמיכה לפי תקנון המשיבה (להבדיל מחברים בהתאחדות), ולכן, יש לבחון את התנהגות הצדדים מאז הקמת המשיבה. מסתבר שבמהלך כ-6 שנים מאז הקמת המשיבה, נגבו מעובדי המבקשת (למעלה מ-200 עובדים) תשלומים עבור חברות במשיבה, ונוכה חלק משכרם כדי שבבוא העת, יהיו עובדים אלה זכאים לתמיכה המיוחלת. הסכומים שנוכו - הועברו כל השנים למשיבה, וזו לא טרחה להשיבם או לטעון שהם משולמים לה בטעות.   ב. לאחר 6 שנות גביה (ואין כל משמעות להיקף הכספי של הגביה), משבאו עובדי המבקשת לממש את זכויותיהם - סורב הם ע"י המשיבה, וזאת, שלא כדין. אם סברה המשיבה שהמבקשת ועובדיה אינם זכאים להנות מהתמיכה המוענקת על-ידיה, היה עליה להמנע מלגבות מהם סכומים במהלך השנים; אך משגבתה, יצרה היא מצג כלפי המבקשת ועובדיה - ולפיו הם חברים שווי זכויות ככל עובדי המלונות.   סבורה אני, שאף אם בשל טעות (ואיני משוכנעת שאכן מדובר בטעות) לא הודע למבקשת שאין היא זכאית להיות חברה במשיבה ואין עובדיה זכאים לתמיכת המשיבה, ואף אם בשל טעות, המשיכה המשיבה לקבל את סכומי הכסף שנגבו מהעובדים ולא השיבה אותם - אין היא זכאית לטעון כיום, עת הגיעו עובדים מסויימים לגיל המזכה, שאין הם זכאים לסכומי התמיכה. הפסיקה הכירה במצבים בהם אדם יכול להחשב כחבר אגודה גם אם לא התקבל על-פי תקנון אותה אגודה, ובלבד שהאגודה נהגה בו במשך תקופה סבירה כחבר בה. כך נקבע, למשל, בע"א 84/64 בית חנניה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' משה פרידמן ו-8 אח', פד"י יח (3) 20 שם נאמר: "הימנעות מנקיטת צעדים או פעולות, אשר הדבר היה מחוייב המציאות, תוך ידיעת מצב הדברים, עשויה להתפרש כהודאה שבשתיקה או כקבלת הדין המונעת מהצד הנוגע בדבר לטעון כעבור זמן את ההיפך מזה" (עמ' 27).   (בענין זה ראה גם: - ר"ע 84/86 כפר-יעבץ - מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' אסתר גולן ואח', פד"י מ (2) 502).   ג. עיון בתקנון המשיבה מעלה שאין מדובר ברשימה סגורה של חברים בה. כאמור, החברים הם ההסתדרות, ההתאחדות (שהמבקשת עמיתה בה), ומי שיוחלט עליו ע"י המועצה, ללא כל הגבלה וללא כל סייג. דהיינו, תיאורטית, יכול להתקבל כחבר גם מי שאין לו זיקה לענף המלונאות. אלא שאין כלפי המבקשת טענה שאין לה זיקה למלונאות. נטען רק שאין היא בית-מלון - ולכן, עובדיה אינם זכאים לתמיכה. כיצד, אם כך, קיבלו 5 עובדי המבקשת אישור לתמיכה, בשנת 1999 (!?). קשה לקבל את דברי מר ירדן, בענין זה (סע' 18 לתצהירו), ולפיהם ועדת הישום של המשיבה אישרה זאת מאחר שלא ידעה את שמות העובדים ואת שמות המעסיקים. האם גם עובדי מוסכים היו מקבלים תמיכה אם היו מגישים בקשתם זו למשיבה? אין זאת, אלא שהגופים הרלבנטיים יצאו מנקודת הנחה שעובדי המבקשת העומדים בקריטריונים של גיל וניכוי משכר - נכללים בין הזכאים לתמיכה - ורק עתה, בדיעבד, מייחסים הם לוועדת היישום טעות ופעולה בניגוד להוראות התקנון וההחניות. אמנם, כאמור, לכאורה, חלים התקנון וההנחיות רק על עובדי בתי המלון - אך בפועל, בהסכמה רבת שנים, שאינה מנוגדת למסמכי היסוד - הורחבה תחולתם על עובדי ענף המלונאות והתיירות - וגם עובדי המבקשת, החברים בהסתדרות (כפי שגם המבקשת עצמה שהינה עמיתה בהתאחדות) - זכאים להכלל בין הזכאים לתמיכה מהמשיבה. זאת ועוד. הסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף המלונאות חל על המבקשת ומר דן ירדן עצמו שימש כחבר ועדה פריטטית מטעם ההסתדרות, בענין פיטורי עובד מסויים במבקשת (מב/7).   ד. אין לקבל גם את טענת המשיבה באשר לפער בין סכום התקבולים אצל המשיבה לבין סכום התשלומים שהמשיבה כבר עתה משלמת לעובדי המבקשת (סע' 21-22 לתגובה). אין לכך כל רלבנטיות. אם זכאים עובדי המבקשת לתמיכה, בהיותם חברים בהסתדרות ובהיות המבקשת עמיתה בהתאחדות - אין כל חשיבות לסכומים להם יהיו זכאים.   ה. גם העובדה שהמשיבה הורתה על הפסקת הגביה מעובדי המבקשת אינה פוטרת אותה מהתשלומים המגיעים לעובדי המבקשת שהגישו בקשתם והיו זכאים על-פי נתוניהם לתמיכה - במועד הגשת בקשתם. הפסקת הגביה - יכול שתהא לה השפעה ממועד ההפסקה ואילך - ויכול שתהא לה השפעה יחסית בלבד, ובכך איני מכריעה בתובענה זו. בפני נידון הענין העקרוני - נכון למועד בו עדיין נגבו הכספים מהעובדים.   5. מכל האמור לעיל, דין התובענה להתקבל באופן שניתן בזאת פסק-דין הצהרתי על-פיו, נכון ליום הגשת התובענה (12.01) זכאים עובדי המבקשת, ובכללם המבקשות 2-5, לתמיכה חודשית מהמשיבה, אם נתוניהם האישיים (גיל, וכו') מתאימים לכך.   המשיבה תשא בהוצאות המבקשת, וכן בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.בית מלוןסעד הצהרתי