תשלום לעורך דין קניית דירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום לעורך דין קניית דירה: 1. תביעה זו, מהותה תשלום שכ"ט בגין שרות משפטי, שניתן ע"י התובעת לנתבעים במסגרת רכישת בית. 2. הצדדים חלוקים בינהם על אופי חישוב שכה"ט, על שיעור שכה"ט, ועל הגדרת השרות המשפטי שניתן, האם נתנה התובעת ייעוץ בלבד, או האם ייצגה את הנתבעים כקונים בעיסקה על כל המשתמע מכך. 3. ב"כ הצדדים, הביעו הסכמתם בפני בדיון שהתקיים ביום 2.1.01, כי ביהמ"ש יפסוק בתביעה זו על דרך הפשרה מכח סמכותו על פי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, וזאת לאחר שב"כ הצדדים ימציאו לתיק ביהמ"ש תצהירי עדות ראשית, תיק מוצגים וסיכומים קצרים. יש להצטער על כך, שלא זו בלבד, ששני ב"כ הצדדים האריכו ללא צורך הן בתצהירים ובהגשת המוצגים והן בסיכומים, הרי דבר לא הומצא במועד על פי החלטתי. ולאחר מספר ארכות שלהם נעתרתי, הואילו ב"כ הצדדים להמציא סיכומיהם אך ורק בתחילת חודש זה. 4. הצדדים, אינם חלוקים כי התובעת ייצגה את הנתבעים כבאת-כוחם לשביעות רצונם המלאה במכירת דירתם ברמת-השרון. בגין שרות זה, נשאו הנתבעות במלוא שכה"ט ללא עוררין בשיעור של 0.5% מערך הדירה הנמכרת (סכום של כ- 650,000 $). לאחר מכירת דירתם מצאו הנתבעים בית כלבבם באזור הרצליה, אשר מכירתו הותנתה ע"י הקונים בכך שישאו במחצית האחוז בשכר טרחתו של עוה"ד עברון שייצג את הקונים, ואמור היה לטפל בכל רישומי הבית בלשכת המקרקעין, הערת אזהרה, בית משותף וכד', וזאת בדרך של קונה מרצון המשלם לעוה"ד של הקבלן בעת רכישת דירה חדשה. 5. לגירסת הנתבעים התקשרו במעמד המו"מ לתובעת, וביקשו הסכמתה לייעץ להם ולבדוק ההסכם תמורת עלות על פי שעות עבודה. לגירסת התובעת הנתבעים ביקשו את סיועה כבאת כוחם לצורך רכישת הבית ללא שום הסתייגות, בדרך שעו"ד מייצג לקוח בעיסקת מקרקעין, וכך יש לפסוק את שכרה. 6. עיינתי בתצהיר העדויות ובמוצגים. קשה לומר שהשתכנעתי כי התובעת הביעה הסכמתה למתן שרות משפטי על בסיס שעות עבודה. לא אוזכר במילה ולא בחצי מילה באיזה שהוא מסמך שעות העבודה, הייתי מצפה הן מהתובעת והן מהנתבעים לנהל רישום ולו כללי ביותר לגבי שעות עבודה, לו אכן כך סוכם ע"י שני הצדדים. מאידך, לא אוכל לומר כי הוסכם בוודאות ההיפך. דרישת התובעת לקבל 0.75% שכ"ט לגבי עיסקה ששווייה פי שניים מעיסקת המכר ברמת השרון , שם דרשה וקיבלה 0.5% שכ"ט, היא מעט תמוהה, ואין תימוכין בראיות כי זו אכן היתה הסכמת הצדדים באופן וודאי. 7. התרשמותי, כי לא סוכם בין הצדדים מאומה באופן וודאי, אלא שהתובעת החלה לעבוד ולעבור על הסכם הרכישה ולשנותו על פי מיטב הבנתה וידיעותיה, בעוד שהנתבעים נהנים משרותיה המשפטיים והייעוץ שנתנה, תוך תקווה שהצדדים יגיעו להבנה בנושא שכה"ט לאחר היכרות קרובה רבת-שנים, ולאור נסיון העבר, בו עבדו יחד לשביעות רצון שני הצדדים. 8. למרבה הצער, לא השכילו הצדדים להגיע ל"עמק השווה" , למרות היכרות ממושכת ביניהם, ועבודה משותפת רבת שנים! הקרע שנתגלע בין הצדדים, אף לא הותיר כל מקום להליך גישור כלשהו, ויש לברך על כך, שבסופו של הליך, הסכימו הצדדים כי ביהמ"ש יפסוק על דרך הפשרה. 9. בהיעדר הסכם וודאי בין הצדדים, מן הראוי לפסוק שכ"ט ראוי , כמתחייב על פי סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973. ביהמ"ש אמר דברו לא אחת, כי קביעה זו של שכ"ט ראוי, תיעשה על פי אומד דעת הצדדים, כפי שהוא נלמד ממכלול הדברים - כמו מכתבים, מסמכים משפטיים, לשון כתוב או המשתמע מכך. (ראה לענין זה ע"א 136/92 בייניש נ' דניה סבוס פדי מ"ז (5) , 414, 128, וכן בע"א 499/98 רמת אביבים בע"מ נ' מירון ואח' פד"י מ"ו (41) 586). 10. במקרה דנן, התובעת לא רק הסתפקה בתיקון ההסכם ועברה על מספר לא מועט של טיוטות, אלא אף רשמה הערת אזהרה עבור הנתבעים, כדרך שב"כ קונים מבצע. לטענת הנתבעים ביקשו במפורש מהתובעת לא לבצע כל רישום, שכן זו עבודתו של עו"ד עברין שדרש וקיבל 0.5% שכ"ט בגין רישום העיסקה לרשום בית במשותף. קשה לי, לדמיין מצב בו התובעת מתעקשת לבצע עבודה (עליה הוצהר ע"י עו"ד גיא גרשוני , כי ביצעה במיוחד עבור הנתבעת באותה נסיעה). אף מבלי שנדרשה. יש להבין שעבודות רישום בטאבו, וכן עבודות ייעוץ, אינם רק שרות משפטי בגדר ייעוץ כללי ותו לא. הייעוץ או השירות כוללים כחובם אחריות כבדה הן באשר להתקשרות עצמה והן באשר לרישומה במועד, והן באשר ללווי הקונה בעת המו"מ. אחריות זו, גוברת ככל שהמדובר בעיסקה "כבדה" יותר, לבטח בעיסקת רכישת נכס בסכום של מעל מליון דולר. 11. יחד עם זאת, אינני מתעלמת מהעובדה, כי בניגוד לעיסקת המכר, ברמת השרון בה נשאו הנתבעים בשכ"ט עו"ד פעם אחת, הרי בעיסקה זו כבר נשאו בשכ"ט עו"ד בשיעור של 0.5% בגין רישום הבית המשותף וטיפול בכל הניירת הכרוכה בעיסקה, על אף שעו"ד עברון לא ייצגם כלל. דומה הדבר, ללקוח שרוכש דירה מקבלן, ונאלץ לשאת בשכ"ט עוה"ד של הקבלן כחלק ממחיר הדירה. אותו רוכש לבטח יבקש לקבל ייעוץ ו/או הדרכה של עו"ד נוסף מטעמו ויישא אף בשכרו. 12. לפיכך, ומכל המקובץ, יש מקום להתחשב בנסיבות המיוחדות ולפסוק שכ"ט ראוי על דרך הפשרה. אני פוסקת איפוא לתובעת שכ"ט בסכום של 12,000 ₪ + מע"מ. 13. הנתבעים, ישלמו לתובעת סך של 12,000 ₪ + מע"מ בתוספת אגרת ביהמ"ש ושכ"ט, בסכום של 2,000 ₪ + מע"מ. הסכום ישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.עורך דיןמקרקעיןקניית דירה