אי סיום עבודות שיפוץ

הנתבעת סירבה להשלים את יתרת התשלום בטענה כי התובע לא סיים את עבודתו. לדבריה - לאחר שראתה כי התובע אינו בעל מקצוע בעבודות שיפוץ וצביעה, ולאחר שהתובע התמהמה בסיום העבודה, פנתה אל בעל מקצוע אחר, אשר השלים את העבודה תמורת סך של 1,800 ₪. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי סיום עבודות שיפוץ: 1. בפני תביעה לתשלום יתרת חוב בגין עבודות שיפוץ. בחודש נובמבר 2000 סיכמו הצדדים כי התובע יבצע עבודות שיפוץ בבית הנתבעת, הכוללות צביעת חדרים, תיקון ריצוף ותיקונים נוספים. התובע העלה את הדברים על הכתב במסמך שכותרתו זכרון-דברים, ושני הצדדים חתמו עליו. הצדדים סיכמו כי עבור כל העבודה תשלם הנתבעת לתובע סך כולל של 6,500 ₪. אין חולק כי הנתבעת שילמה לתובע סך של 3,000 ₪ בלבד, ונשארה חייבת סך של 3,500 ₪. סכום זה תובע התובע בתביעתו. 2. הנתבעת סירבה להשלים את יתרת התשלום בטענה כי התובע לא סיים את עבודתו. לדבריה - לאחר שראתה כי התובע אינו בעל מקצוע בעבודות שיפוץ וצביעה, ולאחר שהתובע התמהמה בסיום העבודה, פנתה אל בעל מקצוע אחר, אשר השלים את העבודה תמורת סך של 1,800 ₪. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה חשבונית מס מטעם "ספיר שירותי חשמל" בה פורטו עבודות צבעות ושיפוצים, וחשבונית זו ניתנה לה, לטענתה, ע"י אותו בעל מקצוע אשר השלים את העבודה. חשבונית זו כוללת, בין היתר, גם צביעת דלתות וחלונות בכל הבית, עבודה אשר, במפורש, אינה כלולה בזכרון הדברים. הנתבעת טענה, כי מאחר שאינה קוראת היטב עברית, ביקשה מהתובע שיקריא לה את הכתוב בזכרון-הדברים, וזה ניצל את חוסר ידיעתה והשמיט מקריאתו את המשפט בו כתוב: "לא כולל משקופים, חלונות ודלתות בבית". עוד טוענת הנתבעת, כי היא סיפקה לתובע ציוד עבודה אותו רכשה "בכסף רב". הנתבעת צירפה לתביעתה קבלה על הרכישות אשר ערכה בהום סנטר. 3. התובע מכחיש את טענות הנתבעת, וטוען כי סוכם ביניהם, במפורש, שהצביעה אינה כוללת משקופים, דלתות וחלונות. לדבריו - במהלך העבודה באה דרישה זו מצד בתה של הנתבעת, ומשסירב לדרישה - סילקו אותו מהעבודה. התובע טוען, כי סיים כמעט את כל העבודה ונשארו השלמות בודדות אשר היה צורך להשקיע בהן עוד כ - 8 שעות עבודה. התובע מכחיש טענת הנתבעת, כי רכשה עבורו ציוד, וטוען כי השתמש בציוד השייך לו. 4. בתחילת הדיון ביקש בנה של הנתבעת לדבר בשמה, שכן, לדבריו, הנתבעת מתקשה בשפה העברית. עוד במהלך דברי התובע נכנסה הנתבעת לדבריו והעירה הערות שונות מהן היה ברור כי היא מבינה, היטב, את השפה העברית, ואף מתבטאת בה באופן שוטף ורהוט. הנתבעת גם לא הכחישה את דברי התובע, כי היא קוראת כל יום עיתון בשפה העברית. לפיכך - שמעתי את הנתבעת עצמה. 5. לאחר ששמעתי את הצדדים, אני מקבלת את גירסת התובע וקובעת כדלקמן: א. זכרון הדברים משקף את אשר הוסכם בין הצדדים. ב. התובע עזב את העבודה, שלא ברצונו, ולאחר שנדרש לעשות כן עקב סירובו לבצע, במחיר אשר סוכם, גם צביעה של חלונות ודלתות. ג. הנתבעת לא רכשה ציוד עבור התובע. בהקשר זה יש להסב תשומת לב לכך, שזכרון הדברים נערך בתחילת חודש נובמבר (אמנם התאריך אינו רשום בו, אולם מהרשום בסעיף 5 לכתב ההגנה ברור, כי ההסכם נעשה בין הצדדים בתחילת נובמבר), ואילו התאריך בו נרכשו הדברים בהום סנטר הינו 20.12.00. כמובן, שאין זה מתקבל על הדעת, שהתובע עבד אצל הנתבעת כחודש וחצי, ורק אז נזכרה הנתבעת לרכוש עבורו ציוד. מהתאריך הרשום בחשבונית של "ספיר שירותי חשמל", שהינו 3.1.01, ניתן להסיק, כי אם רכשה הנתבעת ציוד כלשהו, עשתה זאת עבור עצמה, או אולי אף עבור בעל המקצוע האחר אשר לקחה במקום התובע. 6. טענת הנתבעת כנגד הרשום בזכרון הדברים לא רק שהינה טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, אלא היא טענת מירמה של ממש, אשר חובת ההוכחה לגביה גבוהה מהחובה הרגילה במשפט אזרחי. הנתבעת לא הוכיחה טענתה, וכאמור - אף השתכנעתי כי גירסת התובע היא הנכונה. הנתבעת גם לא הוכיחה, כי התובע גרם, בעבודתו, נזקים כלשהם. אילו רצתה להוכיח זאת - היה עליה להביא כעד את בעל המקצוע, אשר השלים את העבודה, וזאת לא עשתה. מהרשום בחשבונית, דהיינו - כי קבלן אחר עזב את העבודה באמצע והבית היה בלאגן, לא ניתן להבין או להסיק, כי נגרמו נזקים כלשהם, או כי העבודה נעשתה באופן בלתי מקצועי. זאת ועוד - עיון בחשבונית מעלה, כי מעבר לצביעת הדלתות והחלונות בכל הבית, עבודה אשר קבעתי כי לא סוכמה בין הצדדים, נעשו רק תיקונים של צבע וכן תיקוני ריצוף ופנלים בחדר. מכאן ניתן להסיק, כי מירב התשלום אשר שולם לבעל מקצוע זה, היה עבור צביעת הדלתות והחלונות ולא עבור תיקון או השלמת עבודתו של התובע, דבר התומך בטענת התובע, כי השלים כמעט את כל העבודה. 7. התובע היה מוכן, בהגינותו, ולמרות שסולק מהעבודה, להשלים את העבודה או להוריד 20% מהמחיר שנקבע, ואף שלח בענין זה, ביום 29.12.00, מכתב אל הנתבעת. מכתב זה לא נענה. 8. לאחר שקבעתי כי לא היתה הצדקה לסילוק התובע מהעבודה, אני קובעת כי הנתבעת היא זו אשר הפרה את זכרון הדברים בינה לבין התובע, ולפיכך - זכאי התובע, עפ"י הדין, לפיצוי אשר יעמידו במצב בו היה אילו לא היתה הנתבעת מפרה את המוסכם, דהיינו - התובע זכאי למלוא התשלום אשר סוכם בין הצדדים. 9. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.11.00 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 250 ₪, מהיום. זכות לבקש רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. שיפוצניקשיפוצים