קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז:  1. המשיבה פירסמה מכרז שחולק לשני שלבים. הזכות להגיש הצעות בשלב השני ("המסחרי") קמה רק למציע שעבר את השלב הראשון ("הטכני"). העותרת הגישה הצעה בשלב הראשון. ביום 8.2.04 הודע לה כי עברה בהצלחה את השלב הראשון וכי הודעה על השלב השני תתקבל בהמשך. 2. לטענת העותרת לא שמעה דבר מהמשיבה עד ש"עובר ליום 13.5.04", לאחר שנודע לה שהשלב השני התקיים, ביקשה לאפשר לה להגיש הצעתה באיחור. משלא נענתה, שלחו באי כחה ביום 13.5.04 מכתב למשיבה ובו נדרשה המשיבה להאריך המועד להגשת הצעות, כיוון שהעותרת לא הוזמנה להשתתף בשלב השני. המכתב מסתיים בהתראה שאם לא יוארך המועד ינקטו הליכים משפטיים.   3. תשובת המשיבה ניתנה רק ביום 30.5.04 ולפיה כבר ביום 31.3.04 הזמינה המשיבה את העותרת בדואר אלקטרוני (דוא"ל) להגיש הצעה בשלב השני. עוד נכתב שם שביום 13.4.04 ווידא נציג המשיבה בטלפון עם נציג העותרת דבר הגעת המסמכים, ונציג העותרת אף הבטיח לשלוח אישור חתום בפקסימיליה. עוד נכתב במכתב כי בידי המשיבה אישור מסירה של הדוא"ל מיום 31.3.04 ורישום שיחת טלפון של נציג המשיבה לטלפון הסלולרי של נציג העותרת ביום 13.4.04 בשעה 12:55.       4. נדרשו לעותרת 30 ימים תמימים כדי להגיש עתירה זו ויחד עמה בקשה לצו ביניים (בש"א 20864/04). לא ראיתי עילה לתת צו ביניים וקבעתי את העתירה לשמיעה דחופה. המועד לשמיעה נדחה בימים מספר לבקשת ב"כ המשיבה. 5. לקראת הדיון הגישה המשיבה כתב תשובה. הבוקר, במהלך הדיון הגיש ב"כ המשיבה תגובה לכתב התשובה, שהועברה בפקס למזכירות ערב הדיון. לתגובה צורף תצהיר של מנהל מערכות המידע של המשיבה, לפיו לא מצא את הדוא"ל שהמשיבה שלחה לטענתה לעותרת. שמעתי טעוני ב"כ הצדדים. 6. תמצית טענות העותרת היא שבהעדר הסכמה לקיום תקשורת ביחס למכרז באמצעות דוא"ל, היה על המשיבה להעביר את החומר בדואר רשום או בהמצאה אישית. לענין זה הפנו ב"כ העותרת להוראה במכרז (נספח א' לכתב התשובה). עוד הם טוענים שהמשיבה לא פעלה די כדי לוודא שההודעה הגיעה לעותרת.   7. המשיבה טוענת כי לא היתה מניעה לעשות שימוש בדוא"ל למסירת הודעות הנוגעות למכרז, ולענין זה אף הפנתה לטופס שנדרש כל מציע לצרף להצעתו (הדף האחרון בנספח א' בתשובה) ובו עליו למלא את פרטי המציע ופרטי הסוכן המקומי או הנציג ודרכי ההתקשרות עמם. בין השאר, נדרש המציע לציין כתובת דוא"ל, הן לגביו והן לגבי הסוכן המקומי. בטופס שהגישה העותרת מופיעה כתובת הדוא"ל של נציג העותרת. עוד טוען ב"כ המשיבה כי העותרת השתהתה שיהוי בלתי סביר, כאשר לא נקטה בהליך במועד מוקדם יותר, ולענין זה הוא מפנה לטענת העותרת לפיה נודע לה שהמועד להגשת הצעות לשלב השני חלף לפני 13.5.04.   8. הראיות שהציגה המשיבה מצביעות על כך שלא זו בלבד ששלחה את הדוא"ל לעותרת, על פי המען שמסר נציג העותרת בהצעה, אלא שהוסיפה שיחת טלפון אל מספר הטלפון הסלולרי של נציג העותרת, הוא המספר שנרשם בטופס הפרטים בהצעה.     השאלה אם התקבל הדוא"ל אצל העותרת אם לאו נראית בעיני משנית שכן די למשיבה שהיא פועלת על פי דרך התקשרות מקובלת, וממענת את ההודעה לאחת הכתובות של הנציג המקומי שנמסרו לה. ההוראות במכרז לענין משלוח בדואר רשום או ביד יוחדו למקרה שבו תשנה המשיבה את דרישות המכרז. 9. אינני רואה כל פגם בבחירה בדוא"ל כאמצעי להעברת מסרים. הדברים מקובלים וידועים. אינני מקבל את דברי ב"כ העותרת, לפיהם בחירה בדרך תקשורת כזו מחייבת הסכמה מוקדמת בין המזמין לבין המציע. הדוגמה של תקשורת כזאת במערכת בתי המשפט אינה ראיה. המצאת כתבי בי-דין מוסדרת בחוק ובתקנות, ואין להקיש ממנה על תקשורת בין גופים מסחריים. אכן, קיימות דרכים לוודא שדוא"ל התקבל אצל שולחו (להבדיל מבדיקה אם נשלח), והמשיבה בחרה בדרך של התקשרות בטלפון ימים מספר לאחר משלוח הדוא"ל, כדי לוודא את קבלת המסמך. קיומה של שיחה כזו הוכח.   10. לשיהוי הבלתי סביר והבלתי מוסבר של העותרת יש משקל מכריע בדחיית העתירה. המציע מטעם העותרת לא פירט בתצהירו מתי בדיוק נודע לו כי השלב השני במכרז הסתיים כבר. בעתירה נכתב שהמידע הגיע "עובר ליום 13.5.04", ואילו במכתב מיום 13.5.04 (נספח א' לעתירה) נכתב "היום נודע למרשתי..." (ההדגשות הוספו). העותרת המתינה לתשובת המשיבה למכתב עד סוף חודש מאי וכאמור, גם לאחר מכן, עיכבה משך 30 יום את הגשת העתירה. חלוף הזמן המשמעותי הזה שינה מהותית את מעמדם של המציעים במכרז (שלא צורפו לעתירה). סביר גם שהצעותיהם נחשפו. זה מן המקרים שבהם השיהוי עצמו מצדיק דחיית העתירה.   11. התוצאה היא שאני דוחה את העתירה. העותרת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח. הסכום ישא הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ותתווסף לו תוספת בשעור מע"מ  מכרז