קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בלט מרכזי בבדיקת סי טי - תאונת דרכים: 1. התובע יליד 11.4.1969 נפגע בשתי תאונות דרכים ביום 9.2.97 ו-22.10.98. אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל.   2. הפגיעה א. בתאונה הראשונה 1. התובע התלונן על כאבים בראש ובצוואר, בחדר מיון לא נמצא כל ממצא פתולוגי. אובחנה פגיעה מסוג צליפת שוט והתובע שוחרר עם המלצות לשימוש בצווארון, אנלגטיקה לפי הצורך ומעקב רופא מטפל.   2. מיום התאונה ועד לפגיעתו בתאונה השניה, שנה ושמונה חודשים לאחריה, לא נזקק התובע לכל טיפול רפואי.   ב. בתאונה השניה בתאונה זו שוב נפגע התובע בצווארו. לא נמצא ממצא פתולוגי והתובע שוחרר, בלא שאושפז, עם המלצות לצווארון רך והמשך טיפול בקופת חולים. בדיקת CT של עמוד שדרה מותני 1S-L1 מיום 28.2.00 העלתה בלט מרכזי קל במרווחS2 - L1 ובלט מרכזי במרווח L4-L5.   3. בדיקת CT של עמוד שדרה צווארי, גבי ועליון מיום 6.9.00 העלתה בלט דיסק ב-C5-C6 עם לחץ על חוט השדרה. זיז של אוסטאופיט ב-C3-C4 מימין.   4. התובע קיבל טיפולי כירופרקטיקה.   3. ד"ר לוינקופף, אשר נתמנה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, קבע בחוות דעתו כי: "בדיקה גופנית של עמוד שדרה צווארי תקינה לחלוטין. בדיקת CT עמוד שדרה צווארי מדגימה אוסטאופיט ימני במרווח C3-4 ובלט דיסק לא משמעותי במרווח בין חולייתי L4-5. לאור האמור לעיל, לדעתי, לא נותרה לנ"ל כל נכות צמיתה בעמוד שדרה צווארי ומותני, בגין שתי התאונות מתאריכים 19.2.1997 ו-22.10.1998".   4. בתשובות לשאלות הבהרה הסביר ד"ר לוינקופף כי בלט דיסק הינו ממצא תקין ולא פתולוגי ובבדיקת CT שפוענחה על ידו לא נמצא לחץ של הדיסק בגובה C5-6 על חוט השדרה ולפיכך לדעתו אין לו כל משמעות נכון ליום הבדיקה וגם לעתיד. ד"ר לוינקופף הסביר כי בלט דיסק הינו ממצא נוירולוגי באוכלוסיה שאינה סובלת מתחלואת עמוד שדרה ולעיתים הבלט הינו מינימלי והינו למעשה השוליים של ה-END PLATE של גוף החולה. לדעתו של ד"ר לוינקופף אין משמעות לבלט הדיסק הצווארי, אין לו השלכה על כאבי התובע ותיפקודו או נכותו בעתיד והוא לא מהווה סיכון יתר לפריצת דיסק.   5. מאחר וד"ר לוינקופף לא מצא בבדיקתו הגופנית מגבלה בסיבוב הראש לימין הניח, כי מדובר בתלונה סוביקטיבית.   6. כאמור, בבדיקה מיום 6.9.00 נמצא זיז גרמי בגובה C4-3 שלדעת ד"ר לוינקופף הינו שינוי ניווני גרמי שיכול לגרום לכאבים ולהחמיר בעתיד. "לדעתי הפגיעות הנדונות אינן כתוצאה מהתאונה אלא שינויים ניווניים שהינם חלק מתהליך 'הזדקנות' מערכת השלד" (הדגשה שלי - מ.ש.).   למותר לציין כי עול ההוכחה מוטל על התובע וכל עוד לא קבע המומחה קשר סיבתי לתאונות, נותרו הממצאים בלתי רלבנטיים.   7. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לא נותרה לתובע נכות כתוצאה מפגיעתו בתאונות הנדונות ולא תהיינה להן השלכות בעתיד.   8. נזקים א. כאב וסבל 1. "מבחינה משפטית צודק המערער בטענתו, שביהמ"ש היה מוסמך לפסוק לו פיצויים כאמור בתקנה 2 (ב) הנ"ל (למרות שנקבעה נכות בשיעור 5% בלבד - מ.ש.). אך אין פירושו של דבר שיש לפסוק בדרך שגרה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בתקנה זו. סעיף 2 (ב) קובע את מקסימים הפיצויים המגיעים לנפגע בגין נזק לא ממוני באותם מקרים שהתקנה חלה, ובמסגרתה על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי הנראה לו הולם עפ"י נסיבותיו של הענין הנדון לפניו (ע"א 583/89 כראדי נ' דן ואח', פ"ד מ"ה (3) 133, 135). תקנה 2(ב) מהווה חריג למגמה הכללית המתבטאת בסעיף 2(א) לפיה נקבעה נוסחה ברורה ונוקשה לקביעת שיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני. ככל חריג להוראת חוק מהותית, יש לפרש גם חריג זה על דרך הצמצום" (ע"א 284/88 גבאי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד מ"ו (4) 837, 842).   2. בתאונה הראשונה לא נמצא כל ממצא פתולוגי, התובע לא אושפז, לא היה באי כושר אך נזקק לטיפולי כירופרטיקה ועבר בדיקות CT שהעלו ממצאים אם כי אינם מגיעים לכדי נכות. לפיכך נראה לי לנכון לפצותו בסך 5,000 ₪.   ב. הפסד שכר בעבר 1. כדין טוען ב"כ הנתבעים כי נזק מיוחד יש להוכיח. אשר למידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי, ההלכה היא כי: "תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתימטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע - התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה... כלומר, באותה מידת ודאות המתבקשת מנסיבות העניין... על כן, באותם מקרים בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי" (הדגשה שלי - מ.ש.) (ציטוט מע"א 355/80 אניסמוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד ל"ה (2) 800, 809 בע"א 605/88 תבורי ביח"ר למשקאות קלים בע"מ ואח' נ' מעיינות הגליל המערבי סוכנויות (1979) בע"מ ואח', פ"ד מ"ה (2) 10-11).   2. התובע לא המציא אישורי אי כושר, אפילו בתעודת חדר מיון אין המלצות למנוחה, לא הוכיח העדרות ולא המציא ולו בדל ראיה על השתכרותו בכלל ובתקופה הרלבנטית בפרט.   3. לפיכך נדחית הדרישה בראש נזק זה.   ג. הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר התובע זכאי להחזר הוצאותיו המוכחות בקבלות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, סה"כ 4,790 ₪ ובתוספת על חשבון הוצאות נסיעה שלא הוכחו 5,000 ₪. התובע לא הוכיח טיפולים רפואיים למעט הכירופרטיקה וממילא לא הוכחו הוצאות של השתתפות עצמית ורכישת תרופות.   ד. הוצאות רפואיות לעתיד 1. כאמור בע"א 6881/95, 5557 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד, פ"ד נ"א(2) 724, 752: "הענקת הזכות בסעיף 22 לחוק הבריאות לקופת-חולים לתבוע מהמזיק את סכום ההוצאות שהוציאה עבור טיפולים רפואיים שסיפקה לניזוק, מעבירה את זכויותיו של הניזוק כלפי המזיק אל קופת-חולים. גם כאן חל עקרון הסוברוגציה. גם כאן יש למנוע את המצב על פיו יחוייב המזיק לשלם לניזוק בגין הוצאות רפואיות ואחר כך היה חשוף לתביעה מצד קופת-חולים...".   אין לתובע עילה לתבוע בגין טיפול רפואי אותו יקבל מהקופה חינם, עפ"י חוק בריאות ממלכתי.   2. לתובע לא נותרה נכות ועל כן לא יזדקק לטיפולים רפואיים בעתיד, מה עוד שמשלא נזקק התובע לטיפולים רפואיים עד היום, אין מקום להניח שיזדקק להם בעתיד. ההחמרה הצפויה, אם בכלל, הינה כאמור בגין שינוי ניווני גרמי שאיננו נובע מהתאונה ועל כן אין הנתבעת חבה בהוצאותיה אם תגרם. ה. עזרת זולת בעבר התובע לא היה באי כושר בכלל ובמצב סיעודי בפרט ועל כן גם אם נזקק לעזרת מקורבים (לצורך מה? - מ.ש.) לא חרגה זו מהמקובל ביחסים תקינים ועל כן אינה ברת פיצוי, וכאמור בע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד ל"ד(3) 580, 588: "לא היה מקום לפסוק פיצוי לאביו של המערער כמיטיב, בקשר לטיפול בבנו בעת מחלתו בעקבות התאונה, משלא השתכנע בית המשפט כי הדבר היה מעבר לדאגת אב לבנו וכי נגרם בגין נזק ספציפי".   9. שכר המומחה הנתבעת טוענת לקיזוז שכר המומחה לאור קביעתו כי לא נותרה לתובע נכות. המינוי היה נדרש לאור תוצאות בדיקות ה-CT ועל כן גם אם לא נותרה לו נכות, זכאי התובע כי הנתבעת תשא בהוצאות המומחה ככל תובע הזוכה בהוצאות משפט.   10. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: א. כאב וסבל 6,500 ש"ח ב. הוצאות 5,000 ש"ח סה"כ 11,500 ש"ח   בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, וכן אגרת משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ.   11. הגזברות תגבה אגרה על פי תקנה 6(ב)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987.בדיקת סי.טי (CT)רפואהתאונת דרכים