גניבת רכב נכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח גניבת רכב נכה: מכוניתה של התובעת, מסוג מיצובישי לנסר ( 1992g.l.x להלן: "המכונית") נגנבה בלילה שבין 22.6.94 לבין .23.6.94 הנתבעת ביטחה את המכונית בבטוח מקיף, ומשמאנה לשלם לתובעת את ערכה, הגישה נגדה את התביעה שבפני. ואלה העובדות הצריכות לענייננו: 1. התובעת הינה נכה, אשר זכאית להחלפת מכונית מידי שנתיים. התובעת נהגה להפקיד את מכוניותיה לטיפולו של מוסף טורינו ביפו - הוא צד ג' 1 (להלן: "המוסך"), ואשר כתוצאה מכך התפתחו יחסי ידידות בינה לבין בעל המוסך X (להלן: "X"). 2. ביום 13.6.94מסר בעלה של התובעת את המכונית לטיפול במוסך ואגב כך סיפר לX כי אשתו מעונינת ברכישת מכונית חדשה. X הציע לבעל לרכוש מכונית מיצובישי ואף הציע כי המכירה תתבצע באמצעותו. כן הציע X עזרתו במכירת המכונית. 3. למחרת 14.6.94 הגיעו התובעת ובעלה למוסך והזמינו מכונית חדשה אצל הפקידה מוגרבי (להלן: "מוגרבי"). 4. מספר ימים לאחר מכן, משהתברר למוגרבי כי ידידה מתעניין ברכישת רכב מסוגה של המכונית, התקשר X אל התובעת והיא הביאה המכונית למוסך ביום 20.6.94 על מנת להציגה בפני אותו ידיד. ביום 22.6.94 נהגה מוגרבי את המכונית לביתה, החנתה אותה בחניון הבנין על מנת להציגו בפני הידיד, אולם באותו לילה היא נגנבה. טענות הצדדים 1. בפי הנתבעת טענה אחת כנגד התביעה. לגירסתה התובעת לא הוכיחה כי נעלה את המכונית לאחר שהחנתה אותה ולפיכך - כך נטען - לא התקיים התנאי המוקדם לכיסוי ביטוחי בשל ארוע פריצה וגניבה. ראוי לציין כי טענת ההגנה בדבר החמרה בסיכון עקב מסירת המכונית למכירה, נזנחה בסיכומים. 2. כנגד המוסך ומוגרבי שגרה הנתבעת הודעת צד ג' בטענה כי המוסך הינו בבחינת שומר שכר שאחראי לנזקה של התובעת, בגין גניבת המכונית. 3. כנגד סהר, חברה לביטוח בע"מ (להלן: "סהר"), מבטחת המוסך, שגרה הנתבעת הודעת צד ג' בטענה של כפל ביטוח. דיון: א. השאלה היחידה שנותרה לדיון ביחסים שבין התובעת לבין הנתבעת היא האם מוגרבי נעלה את המכונית באמצעות הפעלת מערכת האזעקה. אין חולק כי את הגה המכונית נעלה מוגרבי באמצעות מנעול רב בריח. ולפיכך נשאלת השאלה, האם ביציאתה מהמכונית, לאחר שנעלה את מנעול רב הבריח, היא אף לחצה על שלט הנעילה הגורם לנעילת המכונית והפעלת מערכת האזעקה. בתצהיר עדות ראשית מעידה מוגרבי כי שתי הפעולות האמורות בוצעו על ידה. אף בחקירה נגדית שבה והבהירה כי גם בבעלותה היתה בעבר מכונית מסוג מיצובישי, היא יודעת כיצד מפעילים את מערכת האזעקה, וכן: "אני הולכת לנוחיות אני לא שוכחת להוריד את המים. כך אם אני סוגרת את האוטו לא יכול להיות ששכחתי ללחוץ. זו הדרך הקלה ביותר לסגור את הרכב ולהפעיל את האזעקה. (עמוד 16 לפרוטוקול) הנתבעת משליכה יהבה על מוצג נ/2, עליו חתומה מוגרבי, וזו ההצהרה בפני חוקר שלה שם נרשם כי מוגרבי אינה זוכרת אם הפעילה את מערכת האזעקה. יחד עם זאת מוצג ת/ 2 נחתם על ידי מוגרבי חדשיים לאחר ארוע הגניבה ואילו בהודעתה לסוכן הביטוח, נספח ב' לתצהירה, שבוע לאחר הארוע היא רושמת במפורש כי הפעילה את מערכת האזעקה. אין ספק כי רישום זה, בסמוך לקרות הארוע, גובר על האמור במוצג נ/2, אשר נאמר באופן זהיר וחדשיים לאחר מכן. אני מקבלת גם את הסברה של מוגרבי כי משהגיע אליה החוקר, היא נקלעה ללחץ מסוים ועל כן נזהרה בתשובתה. נספח ב' הינו אוטנטי הרבה יותר, סמוך מיד לאחר הארוע ואני מאמצת את עדותה של מוגרבי, כי כמו נעילת ההגה במנעול רב בריח, כך גם היא נעלה את המכונית והפעילה את מערכת האזעקה באמצעות לחיצה על הכפתור במכשיר השלט. על כן יש לקבל את התביעה נגד הנתבעת והואיל ואין מחלוקת לגבי גובה הנזק יש לחייבה לשלם לתובעת סכום של 000, 53 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. ב. ביחסים שבין הנתבעת לבין צדדי ג' נבנו על ידי הנתבעת תילי תילים של קונסטרוקציות משפטיות אשר לא הונחה לגביהן, תשתית עובדתית כלשהי, המצדיקה דיון בהן. החבות לה טוענת הנתבעת נגד המוסך ומוגרבי, וכפועל יוצא גם נגד סהר, מבוססת על ההנחה כי המכונית היתה אמורה להימכר על ידי המוסך בעסקת חליפין (טרייד אין) ומשם היא מפליגה למחוזות רחוקים בדבר אחריותו של קבלן לפי חוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974, ומשם לחוק השומרים תשכ"ז- 1967 וכנגד סהר לפי סעיף 59 לחוק חוזה הביטוח. אין ממש בטעונים המשפטיים הואיל ולא הוכחה טענת הנתבעת כי המוסך מכר את המכונות בגדר עסקת חליפין, דהיינו כי הוא רכש את המכונית, מכר מכונית חדשה לתובעת והיא השלימה את ההפרש בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. ההיפך הוא הנכון, עדויותיהם של X, מוגרבי והתובעת אך מחזקות את המסקנה, כי קודם כל נרכשה על ידי התובעת מכונית חדשה, עוד ביום 14.6.94 כנגד תשלום מקדמה. רק לאחר מספר ימים התובעת מסרה את המכונית למוגרבי על מנת שתסייע לה במכירתה אצל ידיד שלה. הנתבעת מנסה להסיק מאי התאמה מלאה בין עדות התובעת לבין עדות X, אשר למועד רכישת המכונית החדשה מחד לבין הנסיון לסייע לה במכירה מאידך, כי יש בכך כדי ללמד שהעסקה, שנעשתה ביניהם, היא עסקת חליפין. אני דוחה נסיון זה, שכן דווקא העדר התאמה מוחלטת אשר לתאריכים מלמד על כך שלא היה כל תאום עדויות בין התובעת לבין X. X העיד על סמך מסמכים, שנמצאו במשרדו, ולפיהם התובעת הזמינה את המכונית שבוע לפני שהיא מסרה לו את מכוניתה בנסיון למכרה. התובעת העידה, ואני מאמינה לה, כי אינה מסוגלת לזכור כיום, כשלוש שנים לאחר הארוע, האם היא קודם הזמינה מכונית חדשה או קודם מסרה את המכונית למכירה. עדות זו הינה אנושית, הגיונית, ולו היתה התובעת מדייקת בתאריכים, על סמך הזכרון, ספק אם היתה זו עדות מהימנה. התובעת העידה על מנהגה להחליף מכוניות מידי שנתיים (עמוד 9 לפרוטוקול), וכי X מסייע לה במכירה. הנתבעת לא טרחה, הגם שהעדויות היו זמינות בפניה, להראות כי רכישות קודמות של התובעת, באמצעות המוסך, היו בשיטת טרייד אין. לא נסתרו עדויות התובעת וX כי הוא סייע לה בשל הכרות ממושכת רבת שנים וכי להבדיל מעסקת חליפין, הנושאת רווח בצידה למוסך, X סייע לתובעת כלקוחה טובה, שהתפתחה ביניהם ידידות רבת שנים. לא תמיד נבחנים מעשיהם של הבריות על בסיס עסקי רווחי, ולעיתים די קרובות אנו נתקלים במקומותינו בפעולות סיוע ועזרה, שלאו דווקא רווח בצידן. על כן, אין זה גם מן הנמנע שהמוסך המתין עד לקבלת תגמולי הביטוח על מנת לבצע פעולת קיזוז בין מחיר המכונית החדשה לבין תגמולי הביטוח מהמכונית. אני מאמינה לתובעת ולX כי לא נעשתה עסקת חליפין ביניהם, כי לX לא היה צפוי רווח כלשהו כתוצאה ממכירת המכונית וכי הדבר נעשה על רקע יחסי לקוח ותיק - בעל מוסך, שהתפתחו לכדי ידידות רבת שנים. לאור המסקנה העובדתית האמורה, אין מקום לדון בשאלת החבות שמעוררת הנתבעת על בסיס חוק חוזה קבלנות או חוק השומרים הואיל והמוסך לא היה קבלן ולא שומר שכר של המכונית. לפיכך, לא חלה חבות על סהר, המבטחת את המוסך בביטוח חבות מקצועית, לשפות את הנתבעת. מן הטעמים האמורים לעיל נדחית הודעת צד ג', ששגרה הנתבעת נגד צדדים שלישיים, ואני מחייבת אותה לשלם למוסך ולמוגרבי סך של 000, 6 ש"ח ולסהר סך של 000, 6 ש"ח הוצאות ושכר טירחת עורך דין בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. אני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעת סך של 000, 53 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת ושכר טירחת פרקליטה בסך 500, 7 ש"ח בצירוף מע"מ ריבית והפרשי הצמדה החוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.רכבנכותגניבת רכבביטוח גניבת רכבחניית נכים / תו נכה