קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרב ברצח כפעולת איבה - ביטוח לאומי: .1העוררים, בני הזוג, ערבים ישראליים תושבי יפו, הם הוריה של המנוחה ז"ל (להלן - "המנוחה") שנרצחה ביפו, ביום 20.10.89, על ידי X המרצה עונש מאסר עולם. .2העוררים הגישו למשיב בקשה להכרה במנוחה כנפגעת פעולות איבה וביקשו לאשר להם, כהורי המנוחה, תגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל 1970(להלן - "החוק"). .3המשיב דחה את התביעה, בנימוק שאין המדובר ב"פגיעת איבה". .4העוררים הגישו ערר לועדת העררים, על פי סעיף 11לחוק. .5הגדרת "פגיעת איבה" (סעיף 1לחוק) היא: "(1) פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם (לכולם ייקרא להלן - כוחות אויב); (2) פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כאמור; (3) פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כאמור אף אם לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת;" סעיף 2לחוק קובע: "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת." העובדות שהוכחו .6עד תביעה מס' 1סנ"צ גרשון ליבליך, אשר במועד בו אירע הרצח היה ראש לשכת המודיעין ובילוש במרחב הירקון של המשטרה, העיד, כי העורר מוסלח טורק סייע למשטרה, וכי היו ביניהם יחסי מפעיל ומופעל. הוא העיד על מקרה קונקרטי בו סייע העורר למשטרה בלכידת אדם בשם חטיב, אשר הפיץ כרוזים על נייר בצבעי דגל אש"ף ביחד עם חטיב נתפסה קבוצה של אנשים תושבי הרצועה. עוד העיד, כי על נייר שנתפס ושהופנה לעורר היה כתוב "נרצח אותך, יא כלב יא ציוני" (עמ' 2לפרוטוקול). הוא הוסיף, כי: "אני יודע שמישהו בחאן יונס נתלה. אותו תלוי היה בקשרים עם העורר" (עמ' 2לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית אמר העד, כי: "העורר עזר למשטרה גם בתחום הפלילי וגם בתחום הפת"חי" (עמ' 3לפרוטוקול). בהמשך חקירתו הנגדית אישר העד, כי ידוע לו שבתו של העורר, קורבן הרצח, צרכה סמים, אך לא ידוע לו על מעורבותה בסחר בסמים. בהתייחסו למכתב האיומים האמור לעיל, אמר העד: "מאחר והעורר הופיע ברגע הראשון, הדעת סוברת שהאיום הוא כלפיו" (עמ' 3לפרוטוקול). .7בעדותו בפנינו, אשר לא נסתרה, העיד העורר מוסלח טורק, כי הוא עובד עם המשטרה והשב"כ שנים רבות. הוא תיאר כמה מקרים בהם סייע לגורמי הבטחון ללכוד מחבלים ובין השאר התייחס ללכידת חטיב ביחד עם קבוצת מחבלים, דבר שאושר גם בעדותו של עד תביעה מס' .1מעדותו עולה כי חטיב וחבריו ידעו שהעורר סייע למשטרה בלכידתו. הוא התייחס בעדותו גם למכתב האיומים שהוכנס מתחת לדלת דירתו ובו נאמר, לדבריו, "אנחנו נהרוג אותך היום או מחר, יא כלב, יא ציוני. אם לא נוכל להרוג אותך ניקח לך את הכי יקר במו עיניך ולנגד עיניך" (עמ' 5לפרוטוקול). העורר העיד גם, כי הרוצח מוחמד חלבי הכיר אותו ואת המנוחה, וכי הרוצח ידע שהעורר סייען (עמ' 6לפרוטוקול). .8העד מוחמד חלבי, הרוצח, העיד, כי במשפט הפלילי הודה בביצוע שבעה מעשי רצח, ובעקבות הודאתו, הוא הורשע ונגזרו עליו שבעה מאסרי עולם ועוד ארבעים שנה. הוא העיד, כי: "כשהביאו אותי להארכת מעצר אמרתי בבית המשפט שאני מודה שהרגתי אנשים אלא (צ"ל אלה) לפי בקשת חמ"ס" (עמ' 11לפרוטוקול). כן העיד, כי כאשר עבד במכון וינגייט כשומר, ניגשו אליו 4אנשים רעולי פנים וביקשו ממנו להרוג יהודים, כדי להצטרף לשירות החמ"ס, וכדי להוכיח שהוא מסוגל (עמ' 12לפרוטוקול). לדבריו, לאחר מכן, הופיעה במקום עבודתו 4פעמים חוליה של שלושה רעולי פנים, שהפצירה בו להצטרף לחמ"ס (עמ' 13לפרוטוקול). הוא הודה, כי הכיר את המנוחה, וכי היא אינה יהודיה (עמ' 14לפרוטוקול). אשר לנסיבות בהן נרצחה המנוחה, בדירה בה נרצחו לפניה כרמלה ואורלי, העיד הרוצח, כי את כרמלה הרג בגלל שהיא יהודיה (עמ' 15לפרוטוקול). לאחר הרצח של כרמלה, בעוד גופתה מוטלת בדירה, ירד הרוצח לקיוסק מתחת לדירתה של כרמלה, שם "תפסה" אותו אורלי חכים שביקשה ממנו מנת סם. לדבריו, היא עלתה אחריו לדירת כרמלה ולא שבה על עקבותיה, למרות דרישתו. אולם, משלא הרפתה ממנו, הוא רצח גם את אורלי חכים בתוך הדירה. בעמ' 16לפרוטוקול מופיעה עדות הרוצח, לפיה: "את אורלי חכים הרגתי בגלל שהיא יהודיה. כרמלה ואורלי חכים זה אותו סיפור. אני הרגתי אותם כי הם יהודיות..." (ש' 26- 27בעמ' 16לפרוטוקול). לאחר רצח אורלי, ירד הרוצח לרחוב. המנוחה, בתם של העוררים, שהיתה ידידתה של אורלי חכים, פגשה את הרוצח ברחוב ושאלה אותו היכן חברתה אורלי. לאחר שאמר למנוחה כי אינו יודע היכן אורלי, המנוחה לא הרפתה ממנו ורדפה אחריו, בעת שהלך לדירה בה היו מוטלות הגופות של כרמלה יחיא ושל אורלי חכים. הרוצח העיד, כי רצח את המנוחה, לאחר שזו פרצה בכח לחדר בו היו מוטלות הגופות של כרמלה ושל אורלי. לדבריו, הוא רצח אותה במהלך תיגרה שפרצה ביניהם, לאחר שהמנוחה ראתה את גופתה של ידידתה אורלי חכים ונתנה לו מכה ששברה לו את עצם הבריח (עמ' 17לפרוטוקול). .9מהעדויות שהובאו בפנינו, ואשר לא נסתרו, עולה, כי: א. הרוצח מחמוד חלבי רצח את הנשים היהודיות כרמלה יחיא ואורלי חכים, כמצוות החמ"ס ומשום שהן יהודיות. משמעה הרצח שלהן מהווה פעולת איבה בהגדרתה בסעיף .1 ב. המנוחה, שהיתה ידידתה של הנרצחת אורלי חכים, הגיעה לדירת הרצח במהלך חיפושיה אחר ידידתה והיא נרצחה במהלך תיגרה שהתפתחה בינה לבין הרוצח, לאחר שהמנוחה גילתה את גופתה של אורלי חכים. ג. ממסכת העובדות הנ"ל עולה, כי אם אורלי חכים לא היתה נרצחת על ידי מוחמד חלבי (רצח שהיה פעולת איבה), גם המנוחה לא היתה נקלעת לסיטואציה בה מצאה את מותה בידי אותו רוצח סדרתי. .10בהתאם לסעיף 1(1) לחוק, "פגיעת איבה" כוללת, בין השאר, פגיעה מפעולות איבה שבוצעו בשליחות ארגון עויין, על מנת לקדם את מטרותיו. בהתאם לסעיף 1(2) לחוק, "פגיעת איבה" כוללת גם פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של מי שפועל בשליחותו של ארגון עויין כאמור לעיל". .11אנו סבורים, כי המנוחה נרצחה במהלך ביצוע פעולות איבה על ידי הרוצח מוחמד חלבי, שפעל בשליחות ארגון החמס. העובדה, שהרוצח לא התכוון, מלכתחילה, לרצוח את המנוחה, מוליכה למסקנה, כי המנוחה נרצחה בשגגה, עקב פעולות איבה כהגדרתן בחוק. .12אנו ערים לכך, שבגזר הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בת.פ. 605/89, נאמר, כי: "בשלב זה לא הובאו בפנינו הוכחות כלשהן ואין אנו מאמינים לנאשם כי ביצע את המעשים הזוועתיים בהם הודה, כדי לשכנע את אחד מארגוני הטרור כי הינו מתאים להצטרף לשורותיו, אין אנו גם מאמינים לנאשם כי עשה את מעשיו כדי לשכנע כי אין הוא משתף פעולה עם השלטונות". ואולם, קיים שוני מהותי בין מסכת העובדות שעמדה בפני בית המשפט המחוזי, בעת שגזר את עונשו של הנאשם מס' 1, אשר רצח את המנוחה, לבין מסכת העובדות שנפרסה בפנינו במהלך הדיון בתיק זה. ההרשעה בבית המשפט המחוזי ניתנה על סמך הודאתו הסתמית של הנאשם מס' 1, ומבלי שהובאו בפני בית המשפט המחוזי הוכחות כלשהן. .13נראה, כי התייחסות בית המשפט המחוזי לענין שיתוף הפעולה עם אחד מארגוני הטרור באה בתגובה לדברי עו"ד עידה, בא כוחו של הנאשם מס' 1בתיק הנ"ל, אשר אמר, במהלך הטיעון לעונש, כי נפגש עם הנאשם מס' 1, אשר מסר שהוא אינו משתף פעולה - ועל מנת להוכיח "לחמס שהוא משתייך לחמס ולא משתף פעולה עשה את המעשה כדי להראות שהעבירות שהוא ביצע אינן נפרדות אלא כוללות". מובן, כי מדובר גם בדברים שעו"ד עידה אמר ששמע מפי הנאשם ולא בעדות שהנאשם מסר בבית המשפט. .14בתיק שלפנינו הושמעו עדויות, ובכללן עדותו של הרוצח מוחמד חלבי, אשר קטעים ממנה צוטטו, בהרחבה, בסעיף 8לפסק דין זה. במהלך עדותו בפנינו התרכז מוחמד אל חלבי בעיקר בתיאור שלושת מקרי הרצח שאירעו בדירה ביפו ביום .20.10.89הרוצח העיד בפנינו כי רצח את כרמלה ואת אורלי משום שהן יהודיות, ואילו המנוחה, שהיתה ערביה, נרצחה במהלך תיגרה שפרצה בין הרוצח לבין המנוחה, לאחר שהמנוחה גילתה את הגופות של שתי הנרצחות היהודיות כרמלה ואורלי, שהיתה ידידתה של המנוחה. .15יצויין, כי בעוד שאת הרצח של כרמלה ושל אורלי תיאר הרוצח בקור רוח ובשוויון נפש מזוויעים, כאשר תיאר את נסיבות הרצח של המנוחה, אחזה בו התרגשות רבה, נעתקו מלים מפיו, הוא ביקש להשקותו במים ואת המשך עדותו מסר בישיבה. .16בהעדר ראיות לסתור, אנו קובעים, כי ככל שהדבר נוגע למניע לרציחת כרמלה ואורלי ולנסיבות רציחתה של המנוחה, נאמנים עלינו דבריו של הרוצח העד מחמוד אל חלבי. .17אשר על כן, דין הערעור להתקבל.משפט פלילינפגעי פעולות איבהשאלות משפטיותרצח