הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות

 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות: מבוא: זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל(בית המשפט השלום בכפר סבא) בפני כב' הרשמת רחל קרלינסקי, מיום 22.2.00, לפיה נדחתה בקשה המבקשת להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטרות נשוא ארבעה תיקי הוצאה לפועל (17/ 4-59-05102-17, 7-94-03913-17, 5-97-09176-17, 1-96-01724) כולם בתיק איחוד 17-99937-96-8 וכמו כן, דחתה כב' הרשמת את הבקשה להורות על עיכוב ההליכים כנגד החייבת בתיק לעיל.   דנתי בבקשה כבערעור. המבקשת הינה אשה צעירה, אם חד-הורית, מטופלת בילד וגרושה מבעלה. המשיב היה בקשרי מסחר עם בעלה לשעבר של המבקשת (להלן: "גרושה"). המשיב וגרושה נקלעו לחובות כבדים וניהלו ביניהם עסקאות ענפות של החלפת שיקים. במסגרת עסקאות אלו, נמשכו השיקים, בגינם נפתחו תיקי הוצאה לפועל הנ"ל, על חשבון הבנק של המבקשת, ונמסרו למשיב על ידי גרושה. בין לבין הגיש המשיב תביעה נגד בעלה של המבקשת ותביעתו נדחתה.           נימוקי המבקשת:   1. שגתה כב' הרשמת בראותה את אי-ידיעתה של המבקשת בדרך שעליה לנהוג, כטעות של בעל דין. המבקשת לא שגתה בבחירת ההליך הנכון. המבקשת לא פעלה או התיימרה לפעול כמשפטנית, היא ביקשה בקשות בעצמה, בשל כורח, לא עלה בידה לשכור שירותיו של עורך דין שייעץ לה ויפעל בשמה. למעשה, לא היה למבקשת כלל את יומה בבית המשפט - בקשת עיכוב ההליכים לא נדונה לגופה.   2. המבקשת מודה שהייתה הזנחה מצידה בבירור גורל בקשתה - אך הדבר נעשה בתום לב ומחוסר ידיעה. לא ראתה הרשמת באי ייצוגה של המערערת את הסיבה להגשת ההתנגדות באיחור.   3. השטרות נשוא בקשות הביצוע בתיקי ההוצאה לפועל היו כולם, לטענת המשיב, בגין הלוואה שנתנה לגרושה של המבקשת. השטרות מזויפים ונחתמו בידי גרושה של המבקשת ללא ידיעתה או הסכמתה, כאשר המשיב עוצם עין ומקבל אותם.   4. כב' הרשמת איננה מסבירה מהו הטעם שלא להאריך למבקשת את המועד. לבית המשפט קיימת הסמכות להאריך המועד, באם המבקש מראה טעמים מיוחדים. כב' הרשמת לא בחנה כלל את מצבה של המבקשת ואינה מסבירה מה הטעם שמצאה שלא להאריך למבקשת את המועד.   7. סיכויי ההצלחה של המבקשת כנגד בקשות הביצוע של השטרות הוכחו בעליל, כאשר תביעה באותה עילה בעסקת היסוד של השטרות, שהגיש המשיב נגד גרושה של המבקשת, נדחתה ומהשיב חויב בהוצאות.   6. גם אם תתקבל גרסתו של המשיב לעניין סכומי הכסף המגיעים לו, את העסקאות בצע עם גרושה של המבקשת ולכן, סכומי כסף אלה חב לו הגרוש ולא המבקשת.   7. המערערת לא ישבה בחיבוק ידיים, וקיבלה מהמשיב מצג לא נכון לגבי מצב ההליכים. נימוקי המשיב:   המשיב מכחיש שהסכים להמתין עד לגמר הדיון נגד בעלה לשעבר של המבקשת. התביעה שהגיש המשיב נגד גרושה של המבקשת היתה על שיקים אחרים. המשיב הגיש תביעה משפטית נגד גרושה ובמקביל פתח תיקי הוצאה לפועל נגד המבקשת. הוא לא המתין. לא היתה הפסקה בין שתי הפעולות הנ"ל. מהתנהגותו ניתן ללמוד שלא היתה שום הבטחה להמתין או להסכים להארכת מועד. 4. המבקשת החלה לשלם בשנת 1994 תשלומים על חשבון החוב וזאת לאחר הוצאת צווי המעצר. 5. התנהלו 3 חקירות יכולת והוצאו 4 צווי מעצר נגד המבקשת. שתיים מחקירות היכולת היו ביוזמתה של המבקשת, חלקם היו לפני התביעה שהוגשה נגד בעלה לשעבר. 6. המשיבה נעזרה עד היום לצורך חקירות היכולת בארבעה עורכי דין.   דיון: כאמור, בית משפט זה מתבקש לבטל את החלטת כב' הרשמת מבית המשפט קמא ולהאריך המועד להגשת בקשה לרשות להתגונן על אף שמעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועד להגשת הבקשה חלפו 6 שנים. המבקשת הגישה התנגדות יחידה, שהוגשה באיחור ונמחקה על ידי ראש ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הוסמך מפורשות לעכב הליכי הוצאה לפועל במקרים מעטים. אחד מאותם המקרים הוא לאחר הגשת התנגדות לבקשה לביצוע שטר, כשההתנגדות מוגשת בתוך המועד הקבוע בחוק (ר' סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967). באם לא הוגשה ההתנגדות בתוך המועד האמור, דרושים "טעמים מיוחדים" שירשמו על מנת להאריכו (תקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ-1979). נראה כי הטעמים המיוחדים האמורים בתקנה 128 לתקנות ההוצאה לפועל זהים לטעמים המיוחדים שמדובר בהם בתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אין די בכך שהמבקש יביא בבקשתו תירוץ או נימוק סתם. נימוקיו צריכים להיות בעלי משקל וחשיבות מיוחדים שאם לא כן אין הם מהווים "טעם מיוחד". לענין סיכויי ההצלחה: ההלכה היא כי גם טענת הגנה טובה כגון זיוף חתימה אינה מקימה את "הטעם המיוחד", שכן צריך לעבור את הסף של "הטעם המיוחד" כדי להעלותה. טענת הגנה טובה יכולה לסייע לבעל הדין לזכות בהארכת מועד כשלצידה קיימת סיבה כלשהי לאיחור (המ' 370/75 ג'ורג' נאסר נ' בית הדין של העדה פ"ד כט(2), 449). הסיבה לאיחור צריכה לנבוע מנסיבות חיצוניות ולא מנסיבות הנעוצות בבעל הדין עצמו.   בב"ש 56/86 (לא פורסם), אמר כב' הרשם של בית המשפט העליון:   "ניתן להאריך מועד של טעם מיוחד כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור, הן חיצוניות ואינן בשליטתו של בעל הדין… לפי אותו עקרון טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו לא הוכרו כמצדיקים הארכת מועד, כגון - התרשלות של בעלי הדין".   אם נבחן את טענות המבקשת עצמה אין בהן לבסס "טעם מיוחד".   בתצהיר שצורף לבקשתה בסעיף 9, מצהירה המבקשת, לאמור:   "לא הגשתי את הבקשה לביצוע במועד, מאחר וכאמור הייתי בעת קבלת בקשות הביצוע במצב נפשי וכלכלי ללא נשוא, הייתי אם לתינוקת שאך זה התגרשה, ולא היו לי אמצעים לקיים את בני התינוק ועצמי, פניתי בתחינה למשיב והוא אמר לי שלא אגיש התנגדות לביצוע והוא מתחייב שלא לפעול נגדי, עד שלא ימצא (צ.ל. ימצה- ש.ס.) את ההליך נגד בעלי לשעבר. יחד עם זאת לא הייתי שקטה ופניתי לקבל ייעוץ מעורך דין, שייעץ לי בכל זאת להגיש בקשת התנגדות לביצוע השטרות, אלא שמאחר ולא היו לי אמצעים כלכליים לעשות כן - הדבר נדחה. בחודש ספטמבר 1995 הגשתי בקשה להארכת מועד להגיש התנגדות לביצוע השטרות על ידי עו"ד שריג. בשל מצבי הכלכלי הקשה לא היה באפשרותי לממן המשך הטיפול של עורך דין ונאלצתי להמשיך לבדי. בתמימותי חשבתי שהבקשה תידון על ידי ההוצאה לפועל וההחלטה בה תימסר לי כשתינתן. התברר לי בדיעבד, שהבקשה לא נמצאה בתיקי ההוצאה לפועל ולא נדונה כלל".   כב' הרשמת מציינת בהחלטתה המנומקת את העדר התעניינותה של המבקשת בגורל בקשתה לאור גרסתה היא, לפיה לא בדקה אם ניתנה החלטה בהתנגדותה, בשעתו. זאת ועוד, בחירתה של המבקשת שלא להגיש בקשה לחקירת יכולת מחודשת מלמדת גם היא, על אדישות של המבקשת ואף ויתור על טענות התנגדות כלשהן כגנד השיקים.   כב' הרשמת בחנה כל אחד מנימוקי הבקשה ולענין הטענה כי נוהל מו"מ והמשיב התחייב שלא לפעול נגד המבקשת; קבעה שאין בכך להצדיק הארכת מועד הן משום שאם ניתנה התחייבות או שהייתה קיימת הגנה הרי היא פקעה אף לשיטת המבקשת, זמן ניכר לפני הגשת התנגדויותיה והן מחמת שאף המבקשת הודתה, כי לא סמכה על התחייבות זו ופנתה לקבלת יעוץ משפטי אשר ממנו השתמעה מסקנה ברורה בדבר חובת הגשת ההתנגדות.   לעניין מצבה הנפשי של המבקשת הוספה חוות דעת פסיכולוגית קלינית וזאת לאחר הגשת הבר"ע ולאחר שנשמעו טענות ב"כ הצדדים. בחוות הדעת נאמר:   "…התרשמותי מאשה שנקלעה למשבר קשה עקב גירושיה מבעלה שהותירו אותה חסרת כל, עם חובות כבדים, כשהיא נושאת באחריות לגידול בנם המשותף. אלה גרמו למשבר נפשי שהתבטא בירידה בתפקוד, ולכן התקשתה להתמודד עם דרישות המערכת המשפטית, הן מבחינת כוחוותיה והן מבחינת יכולתה הכלכלית."   המבקשת צירפה בנוסף גם חוות דעת של עו"ס ובה כלולה המלצה להארכת מועד. חוות הדעת מתייחסות למצב המבקשת בסמוך למתן חוות הדעת ואין אנו יודעים מה ארע בשעתו, אם כי אני מניחה שמצבה לא היה קל, בשים לב לתיאור של העו"ס. מכל מקום, כב' הרשמת הביאה בחשבון את מצוקתה של המבקשת ובנידון דידן קבעה בהתאם להלכה, כי העדר משאבים כלכליים אינו יכול לשמש טעם מיוחד למחדל הדיוני במיוחד לאור העובדה שהמבקשת נועצה בארבעה עורכי דין במשך השנים. לענין מחיקת ההתנגדות בהעדר המבקשת ציינה כב' הרשמת כי המבקשת הודתה שלוותה ביעוץ משפטי ולאחר מכן הופיעה לדיונים ואף בקשה לערוך חקירת יכולת מחודשת. משמע, שיכלה לברר מה עלה בגורל ההתנגדות.   לא מצאתי ממש בבר"ע וראוי לסיים בדברי בית המשפט העליון בב"ש 3780/98 גיא רוזן נ' רפי הריף פ"ד נב(צ) עמ' 625 (עליהם הסתמכה כב' הרשמת בעמ' 5) להחלטתה לפיהם:   "כך, למשל, נדרש 'טעם מיוחד' להארכת מועד להגשת ערעור לאו דווקא משום שסדרי הדין מכוונים 'להעניש' את מי שמפר את כלליהם, אלא משום ש'הטעם המיוחד' משמש נקודת איזון ראויה בין אינטרס ה'חסינות' מפני המשכת ההליכים לאחר עבור המועד החוקי להגשת הערעור העומד לזכות המשיב כאשר מועד הערעור כבר חלף, לבין האינטרס של מבקש ההארכה, היכול להראות שיש בידו עילת השגה טובה על פסק-הדין, שעניינו יתברר. אינטרס אחר בשמירת המועדים שנקבעו בתקנות היא תקנת הציבור, המעוניין בבירור מהיר ויעיל של ההליכים התלויים בבית-המשפט." (בית-המשפט ציטט הדברים הנ"ל מע"א 3857/96 פד"י נב(2), 706, בעמ' 711).   לא מצאתי, כי נפלה שגגה בהחלטת כב' הרשמת, נהפוך הוא, בהחלטתה המנומקת התייחסה כב' הרשמת לכל הטענות שהעלתה המבקשת. אין בית המשפט חופשי לנהוג כראות עיניו ולא ניתן להמציא "טעם מיוחד" להארכת מועד בחלוף 6 שנים גם אם מצוקת המבקשת נוגעת ללב. כשם שאנו מצווים שלא לשאת פנים, כך אנו מצווים שלא להדר פני דל.   במאמר מוסגר יצוין, כי המבקשת ובעלה, שזכה ותביעת המשיב נגדו נדחתה - ערכו הסכם גירושין לפיו, בין השאר, התחייב הבעל לשאת בהתחייבויות האשה. מכאן אתה למד שהמבקשת היתה ערה בהסדר הגירושין, לכך שחתמה על שיקים. מכל מקום, כאמור, גם אם היה ממש בטענתה שהשיקים זויפו, אין בכך "טעם מיוחד", ברם, על פני הדברים תמוה שטענת הזיוף עלתה רק בחלוף הזמן. ראוי להדגיש שהמבקשת שילמה כבר תשלומים על חשבון שיקים אלה לאחר שהוצאו נגדה פקודות מאסר.     לסיכום: הערעור נדחה וזאת על אף שנכמרו רחמי על המבקשת. יוער, כי חוות הדעת של הפסיכולוגית ומצבה הכלכלי העגום של המבקשת, יכולים להוות עילה לבדיקה מחודשת של יכולתה לעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו בשעתו והיא יכולה לשמש בסיס לחקירת יכולת מחודשת.   בנסיבות המיוחדות של המקרה, לא ראיתי לפסוק הוצאות נגד המבקשת. הארכת מועדשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר