ההבדל בין ''גג פתוח'' לבין ''מרפסת גג'' לצורכי ארנונה

בפס"ד שניתן ע"י כב' השופטת ברוש ביום 3/8/11 (עמנ 106-09 יהודה טוניק ושות'-משרד עורכי-דין נ' מנהל הארנונה של עיריית ת"א (תל-אביב-יפו) להלן: עניין טוניק), טען המערער, כי אין לחייבו בארנונה בגין שטח מסוים הנמצא בקומה האחרונה של הבניין, כיוון שלדעתו זהו "גג פתוח" שאינו בר חיוב לפי צו הארנונה. המשיב טען, כי שטח זה הוא "מרפסת גג" ועל כן יש לחייב אותו כ"מרפסת". במקרה זה, בית המשפט חזר על קביעותיה של ועדת הערר, קרי: שטח הגג מתוחם בקירות, מרוצף, ומקורה ברובו בפרגולה. במקום מוצבים מספר עציצים בסדר מכוון, ואל הגג מובילה דלת זכוכית המשמשת כיציאה לשטח מן המשרד. לאור ממצאי הוועדה והתרשמותו הישירה של בית המשפט מתמונות הגג, נקבע כי מסקנת הוועדה ששטח הגג מהווה "מרפסת", לא רק שהיא מסקנה סבירה שאין להתערב בה, אלא מדובר במסקנה המתבקשת מן הנסיבות (ראו: עניין טוניק). בגדר בקשת ערעור שהוגש לבית המשפט העליון ציין כב' השופט פוגלמן בסעיף 13 להחלטתו כי: "... קביעותיה של הוועדה בנוגע לסיווג הגג נשענו על הנתונים העובדתיים שהונחו בפניה, שהיו מפורטים דיים כדי לעמוד על טיב ייעוד הגג והשימוש שניתן לעשות בו...". כלומר - אין חולק על כך שהמבחן, האם הנכס הוא בגדר "גג", אם לאו - איננו מבחן מילולי, כפי שמבקש המערער לייחס למונח "גג", אלא פונקציונאלי ונגזר גם משאלת השימוש בו". פרשנותו של כב' השופט מודריק להבחנה בין גג למרפסת מציעה את הפיתרון המעשי ביותר להתמודדות עם הקושיה. את פרשנותו הגדיר כב' השופט מודריק כגישה הפונקציונאלית, וכך אמר: "כיצד נבחין בין "גג" ל"מרפסת"? לא מצאתי בדין הרלוונטי הגדרה של הביטוי "גג" וכן לא נמצאה לי הגדרה כזאת גם בפסיקת בתי המשפט. ההגדרה המילונית שהוצעה מפי באת כוח העירייה אינה מספקת לצורך פיתרון הסוגיה שלפניי. "גג" הוא אכן "הכיסוי העליון של הבניין" אולם במקום שחלקו העליון של הבניין מבונה ומקורה רק בחלקו ואילו חלק אחר מן המתאר ההיקפי של הבניין חשוף האם נאמר בנסיבות אלה שה"גג", היינו הכיסוי העליון של הבניין, אחד הוא ומצטמצם לכיסוי של אותו חלק מבונה? או שמא נאמר שבנסיבות כאלה ל"גג" שני חלקים; חלקו האחד הוא הכיסוי העליון של החלק המבונה וחלקו השני הוא הכיסוי העליון של מותר השטח ההיקפי של הבניין? האוחז ב"אחדות הגג" מן הסתם יסכים שמקום שחלקו המבונה העליון של בניין כולל רק חדר שירות קטן אין בכך כדי לשלול ממותר השטח העליון שאינו מבונה את הגדרתו כ"גג". לעומת זה גם מי שאוחז ב"חלוקת הגג" יסכים שייתכנו נסיבות מובהקות של הגדרת חלק מן הכיסוי העליון של בניין כ"מרפסת". ניתן להיעזר בהגדרה של "מרפסת גג" המצויה בתוספת השלישית לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970 לאמור: "חלק ממישור גג שטוח המופרד באמצעות קיר משאר הגג והמוקף מעקה, אשר רצפתו מחוברת לרצפת דירה..." [ראו פס"ד רשף]. מה שאינו מהווה "מרפסת גג" הוא, על דרך הייתור, "גג". אולם לדעתי ההבחנה היא בעיקר תפקודית (פונקציונאלית); לאמור לאיזו תכלית נועד חלקו המוגדר של הכיסוי העליון של הבניין, האם לשם קירוי גרידא (שאז "גג" ייחשב") או לתכלית "מרפסת". לשם איתור התכלית ניתן להיעזר באמות מבחן שנזכרו בפסיקה כגון: זיקתו של חלק הבניין אל יחידת בניין מסוימת, רציפות בין שטח החלק המבונה לחלק שאינו מבונה, נגישות ישירה ואפשרויות השימוש בחלק שאינו מבונה. גג (ארנונה)מרפסת (ארנונה)מרפסתגגארנונה