החלפת ראש מנוע לא מתאים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקלה בגלל החלפת ראש מנוע לא מתאים: .1כ- 10שנים חלפו מאז הארועים נשוא התביעה עד היום. התביעה היא לתשלום נזקים בסך 378, 6ש"ח בערכם בשנת 1987, וליום הגשת התביעה 13.10.94ערכם הוא 612, 25ש"ח. בעלי הדין הקדישו לתיק זה זמן רב מדי, וגם ההליכים התמשכו מעבר לכל יחס. נושא התביעה הוא נזק שנטען ע"י התובעת, בעליה של מכונית טנדר פג'ו, שנמסרה לתיקון במוסך הנתבע. המכונית נמסרה לתיקון ביום .12.9.87מספר חודשים לאחר מכן, טוענת התובעת, כי נתברר לה שהמנוע אינו מתפקד כהלכה, לפיכך, הוכנסה לתיקון במוסך אחר, שם התברר לה כי במוסך הנתבעת הוחלף ראש המנוע בראש אחר, שאינו מתאים לרכב, וכי זוהי סיבת התקלה. התובעת דורשת הוצאות התיקון, הוצאות השמאות ופיצוי על השבתת הרכב לארבעה ימים לפי 750ש"ח ערך דאז ליום. .2אקדם ואומר, כי תביעה ראשונה הוגשה ע"י התובעת עוד ביום 7.2.89אולם תביעה זו נמחקה, כנראה עקב חוסר מעש או מחדלי התובע. לפי דברי ב"כ התובעת במהלך קדם המשפט, המחיקה ארעה כ- 9חודשים לאחר הגשת התביעה. התביעה הוגשה מחדש בשנת .1994 .3התובעת ביקשה להגיש חוות דעת של המומחה מר גולדשטיין, אך התברר שלא ניתן היה להשיגו עם פתיחת שלב ההוכחות במשפט; לדברי ב"כ התובע נפטר המומחה. לפיכך, הוגשה חוות דעת של המומחה מר שפיר שמאי וסוקר( הנשענת על חוות דעתו של גולדשטיין ומטרתה היתה להגיב לממצאי השמאי מטעם הנתבע. העידו בפני המומחים הנ"ל וכן גם מר עמיחי קרביץ מנהל התובעת, מר סמיר אבו אל הינג'א מטעם הנתבע וגב' משולם חווה. .4התובעת עוסקת בעבודות פיתוח ועפר והרכב הנדון משמש לה בעסקה, בין רכבים אחרים נוספים. שניים מעובדי התובעת השתמשו ברכב וביום 12.9.87הם שהביאוהו למוסך הנתבעת לתיקון, עקב תלונה שהרכב מתחמם ומים חודרים לשמן המנוע. הנתבע ביצע ברכב התיקונים כמפורט בחשבונית שהוצגה. חשבונית זו בסך 710ש"ח מיום 12.9.87מפרשת את העבודה: "שפוץ ראש, בלמים, שרשרת תיימינג". כעבור ימים לא רבים, כשבועיים, חזר הטנדר למוסך לשם חיזוק ברגי ראש. אין מחלוקת כי הטנדר שימש את התובעת לעבודותיה. הרושם הוא שמדובר בכלי רכב שנהגו בו עובדים שונים בתנאי עבודה קשים יחסית בדרכים משובשות ועפר, והיה במצב כללי ירוד למדי. המכונאי במוסך הנתבע הבחין במצבו הכללי ואף הזהיר או התריע בפני אנשי התובעת שהרכב יזקק בקרוב לשיפוץ. עדות זו של הנתבע סבירה ומקובלת. התובעת השתמשה בטנדר מספר חודשים באופן תקין. מאז ספטמבר 1987, עד למרץ 1988לא היתה בפיה תלונה נגד הנתבע. אין כל ראיה ממשית המצביעה על כך שבמשך חודשים אלה היו תקלות ברכב. רק ביום 18.3.88, הוכנס הטנדר ל"מוסך עמנואל" לשם שיפוץ כללי. שם עבר הרכב שיפוץ כללי של המנוע וכן הוחלפו חלקים רבים של פנים המנוע, מיסבים סליבים, גל ארכובה וכו' - כמפורט בחשבונית המוסך מיום .18.3.88 .5התובעת סבורה כי התקלות שארעו והתגלו ברכב לקראת מרץ 1988נובעות מתיקון לקוי שנעשה ע"י הנתבע. על פי גירסה זו הוכנס לרכב ראש מנוע שאינו מתאים לרכב זה. ראש המנוע שנמצא מורכב ברכב היה שייך לדגם של מנוע בעל נפח 1800סמ"ק בעוד הרכב הנדון הוא 1600סמ"ק. החלפת ראש המנוע, היתה יכולה להתבצע אך ורק במוסך הנתבע - כך נטען. .6אקדים ואומר, שלא שוכנעתי כי הנתבע החליף את ראש המנוע. התובעת לא שיכנעה אותי בענין זה, וגם עדותו של מר קרביץ בנדון אינה מאפשרת לי לקבוע ממצא כדבריו. מר קרביץ העיד כי הנתבע הודה בפניו כי הוא הרכיב ברכב הנדון ראש מנוע משופץ שלא התאים למכונית. עדות זו לא שיכנעה אותי, ואומר אף שהדברים רחוקים מלשקף את המציאות. הנתבע הכחיש נמרצות דברים אלה ואני מעדיף את גירסתו של מר ראיף הנדי בענין זה. הנתבע טיפל במכונית ואף העיד כי מר קרביץ לא ביקר אצלו במוסך ולא נכח בזמן התיקונים. הנתבע סיפר שאת תיקון ראש המנוע הנדון עשה בעצמו במוסך ולא מסרו לעבודות חוץ. כאשר פורק הראש בדק את עקמומיות פני ראש המנוע, ומצאה בגבולות התקינות לכן לא היה צורך למסור אותו לשיפוץ לבית מלאכה חיצוני. הוא ביצע השחזת השסתומים - בעבודה ידנית, פעולה הנקראת "שפוץ ראש". פעולה זו נעשית גם בלא השחזת פני ראש המנוע, שלא היתה נדרשת במקרה זה. בהזדמנות זאת כאשר פתח את ראש המנוע, היה סבור שבתוך זמן ידוע יזקק הרכב לשיפוץ ועל כך גם הודיע לעובדיה של התובעת שהגיעו אליו. .7המומחים עסקו רבות בשאלה אם ניתן להרכיב על מנוע זה שנפחו 1600סמ"ק, ראש מנוע של מנוע אחר בעל נפח 1800סמ"ק או אף 2000סמ"ק. לא מצאתי צורך לסמוך על עדויות אלה או לבסס ממצאים עליהם לנוכח מסקנתי כי גם אם נמצא ברכב זה ראש מנוע של מנוע בנפח של 1800סמ"ק אין בכך כדי להטיל האחריות לכך על הנתבע דוקא. אתיחס לענין זה בהמשך. ראויה לציון העובדה כי בחשבונית שהוציא הנתבע נאמר "שיפוץ ראש" - ולא נאמר "שיפוץ מנוע". לא נאמר כי הוחלף הראש, דבר שניתן היה לעשותו אילו אכן הוחלף הראש. אילו החליף הנתבע ראש המנוע בראש אחר, היה מציין זאת בחשבונית ולא מתאר עבודתו כעבודת שיפוץ ראש. אכן חשבונית זו נמסרה לתובעת מיד לאחר סיום העבודה ולא היו לה הערות או הסתייגויות - מסמך זה תומך בגירסת הנתבע שלא החליף את ראש המנוע. עדות מנהל התובעת כאילו והנתבע הודה בפניו שהחליף את ראש המנוע, אינה מתקבלת על הדעת ולא היתה כל סיבה להסתיר מידע זה אילו אכן הוחלף הראש. חוות דעתו של מר שפיר מטעם התובעת, היא בעלת משקל ראייתי נמוך למדי. יש להתיחס אליה תוך ראיית מגבלותיה המובנים, שכן המומחה מודה שלא בדק את הרכב, לא ראה את המנוע כלל. התמונות אשר צירף לחוות דעתו לא צולמו על ידו. ומה שכתב בחוות דעתו נובע מדברים ששמע ממר קרביץ, ומאידך, היא נובעת מדברים שלמד מחוות דעתו של גולדשטיין. גם למוסך עמנואל לא פנה כדי לברר את פרטי המקרה. המגבלות האויביקטיביות הללו - מבלי לפגוע בכב' המומחה - הינן בעוכרי חוות הדעת. המומחה מר שפיר קובע כי במכונית הנדונה היה ראש מנוע של מנוע בעל נפח של 1800סמ"ק ולא של מנוע פג'ו 404, זאת הוא למד מן התמונות מס' 6- 5בצילומיו של השמאי גולדשטיין. לדבריו התוצאה של הרכבת ראש מנוע גדול על מנוע בנפח קטן יותר היא שריפת גזים לא מלאה והם מתפוצצים שנית בתוך מערכת הפליטה. תופעה זו ידועה כ"דטונציה". כמו כן מעברי המים לראש ייסתמו לכן יחדרו מי הקירור לשמן, כך גם תופיע תקלה בתיזמוו ההצתה ותווצר התחממות יתר. לעומתו סבר המומחה מר חמזה מטעם הנתבע כי חוות דעת גולדשטיין התבססה על נתונים מוטעים. לדעתו, אפשרי גם שמאז עבר הרכב ארוע טראומטי נוסף שיכל לנבוע מתנאי השמוש בו בנסיעות מרובות בדרכי עפר משובשות. לדעתו ניתן להרכיב ראש מנוע בנפח 1600סמ"ק במקום ראש אחר שנפחו 1800סמ"ק ללא תופעות לוואי, שכן שניהם בעלי אותו תא שריפה ומותקנים על אותו אטם ראש. לדעתו הנזק שנגרם לרכב הנדון אינו קשור כלל לטיפול נשוא התביעה. איני רואה אפוא מקום לקבוע כטענת התובעת כי הנזק שנגרם למנוע או הצורך בביצוע השיפוץ שנעשה בחודש מרץ 1988נבע מפעולה רשלנית כל שהיא מטעם הנתבע. גם אם אקבל את גירסת התובעת והמומחה מטעמה - עדיין מעיבה עליה העובדה כי במשך כ- 6חודשים נסע הרכב ללא תקלה או תלונה. הרכב לא היה במוסך, ולא הועלתה כל תלונה בדבר תקלות או אי תקינות בפעולת המנוע. מותר להניח, ואפשר להניח לאור המסמכים וקבלות שהוצגו, כי הרכב היה בשימוש רגיל במהלך אותם חודשים. אילו החליף הנתבע את ראש המנוע לראש בלתי תקין או בלתי מתאים, היו חייבות להתגלות ומיד )לדברי מר חמזה, וכן גם לדברי מר שפיר עצמו התופעות הנלוות למצב זה כגון חדירת מים לשמן אי תקינות בפעולה, דטונציה וכו'. כל אלה לא ארעו. היתכן כי הרכב קירטע ולא תיפקד במשך 6חודשים בלא שנהגו הבחין בכך? היתכן שהרכב קירטע כך והתובעת הבליגה? מסופקני. .8בנסיבות אלה, לא הוכיחה התובעת את תביעתה. התובעת לא הרימה הנטל המוטל עליה. לא הוכח כי הנתבע החליף את ראש המנוע, או כי עשה דבר שהסב נזק למכונית. ממילא לא הוכח כל קשר סיבתי בין פעולת הנתבע בספטמבר 1987לבין התיקון שבוצע במרץ 1988, שישה חודשים לאחר מכן. איני צריך לקבוע באורח פוזיטיבי מה היתה הסיבה לתקלה שארעה לרכב במרץ 1988, הדבר לא נדרש להכרעה בתיק זה, אך אעיר כי לפי הממצאים שבתיק ולאור מסקנתי ופסק הדין קיימות אופציות רבות ומגוונות. .9ב"כ הנתבע טען טענות התיישנות. לטענה זו אין לדעתי מקום ולא מצאתי לפסוק הדין על פי טענה זו. תקופת ההתישנות של שבע השנים לפי סעיף 5לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958מתחילה עם גילויין של העובדות המהוות את עילת התביעה שכן התובעת לא היתה יכולה, לגירסתה, לדעת על תוצאות פעולות הנתבע, אלא רק כאשר נתגלתה התקלה והרכב טופל במוסך אחר. פרק זמן זה ועד להגשת התביעה קטן מ- 7שנים. זאת ועוד לפי סעיף 15לחוק ההתיישנות הרי שאם הוגשה תביעה ונדחתה באופן שאין הדבר מונע הגשתה מחדש, כפי שארע במקרה דנן, הרי שהתקופה שבין הגשת התביעה לדחייתה במקרה זה כ- 9חודשים( לא יבוא במנין תקופת ההתישנות. .10לאחר הגשת הסכומים הגיש ב"כ התובעת בקשה בכתב להגשת "ראיה נוספת חדשה" לדבריו. בבקשה זו אין מאום וטוב היה שלא הוגשה משהוגשה. מה שעשתה התובעת עתה יכולה היתה לעשות משך העשור האחרון. התובעת פנתה ליבואן של מכונית פג'ו המוסך המרכזי והציגה בפניו צילום של ראש מנוע. הצילום מס' 7מתוך הצילומים שהוגשו לבית המשפט מחוות הדעת של מר גולדשטיין. בפניית ב"כ התובעת לחב' פג'ו הוצגה שאלה מסוימת מהתשובה שניתנה מבקש הוא ללמוד שהמדובר בראש המתאים למנוע בנפח 1796סמ"ק אגב - התשובה כשלעצמה לא ברורה בלא הסברים נוספים. בדרך זו אין מציגים ראיות, גם אילו בקשה התובעת להציג ראיות לא זו הדרך ואין צורך להכביר מילים לענין זה. אציין כי עיקרי תשובתו בכתב של ב"כ הנתבע לענין זה, מקובלים עלי. לפיכך, הבקשה "לאפשר צירוף ראיה חדשה" - נדחית. אעיר שגם אילו נעתרתי לבקשה היתה מתחייבת חקירת עדים נוספים או חקירה משלימה של עדים שסיימו עדותם. ממילא נראית לי השאלה אם מדובר בראש מנוע 1600או 1800סמ"ק בלתי רלבנטית, לאור מסקנותי. .11התוצאה - התביעה נדחית. בהתחשב בכל מהלכי המשפט ודרך ניהולו, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע את הוצאותיו וכן שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 2ש"ח + מע"מ כחוק. מנועראש מנועתקלות ברכב