הכרה בנכות גב תחתון - קצין התגמולים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בנכות גב תחתון - קצין התגמולים: א. מושא הערעור והליכים קודמים המערער הינו קצין משטרה מג"ב בדרגת נצ"מ. המערער התגייס בשנת 1967 ובמהלך שרותו עבר מספר לא מבוטל של קורסים פיקודיים. יצויין כי למערער הוכרה נכות עקב השרות בשיעור של 31% בגין נזק בעמ"ש צווארי, פריקת כתפיים, חבלה אקוסטית. לטענתו בשנת 1986/7 החל לסבול באופן הדרגתי מכאבי גב תחתון אשר החמירו עם הופעת הקרנה לרגל בשנת 1994. 2. תביעתו של המערער להכרה בנכותו בגב תחתון סורבה בהחלטת המשיב מיום 11.5.95, מכאן הערעור בפנינו. 3. בתצהירו טען המערער כי נחבל מספר פעמים בגבו, כדלקמן: ביום 16.10.77 התהפך המערער עם רכב משטרתי (בתפקיד) ונחבל בכל חלקי גופו כולל פריקת כתף שמאל ומכה בגב ובצוואר. ב-13.7.78 התהפך עם ג'יפ ספג חבלות בראש ובגב. ביוני 1982 עבר תאונת דרכים וכתוצאה מכך פרק את כתף ימין וספג מכות יבשות בגב. בשנת 1986 היה מעורב בתאונת דרכים וספג מכת תאונה בצוואר ובגב. בסוף שנת 1993 במסגרת משחק קט-רגל נפל על גבו ועליו נפלו עוד שני שחקנים דבר שהגביר לדבריו את עוצמת החבלה שספג בגב התחתון. המערער הירבה בנסיעות לרבות נסיעות שטח עם נגמ"ש B.T.R ככל שכן ציין המערער בתצהירו כי זכור לו שלאחר כל תאונה סבל מכאבי גב אשר חלפו אחר תקופה. כמו כן נטען על ידי המערער ואושש על ידי מפקדו משה זיסמן (להלן - "זיסמן") כי המערער עסק בפעילות אינטנסיבית יומיומית שכללה אימונים מפרכים, מרדפים, הליכה מרובה תוך כדי נשיאת משקל של 50-70 ק"ג וכל זאת במרוצת השנים בהן שירת בתפקידים מבצעיים בעלי פעילות מאומצת. ב. חוו"ד רפואיות בהחלטתו לדחות את התביעה נסמך המשיב על חוו"ד מייעצת של ד"ר ש. ליובושיץ שם נרשם כי למערער כאבי גב תחתון בלתי ספציפיים על רקע ניווני קונסטיטוציונלי ללא נכות אובייקטיבית. על יסוד ממצאים אלו המליץ ד"ר ליובושיץ לדחות את התביעה. המערער הסתייע בחוו"ד רפואית של ד"ר ג. חיימסקי אשר בעקבות רישום האנמנזה ותלונות המערער על כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, תעד על פי הקליניקה הגבלה בינונית בתנועות ע"ש מותני וסימן לסג חיובי ברגל שמאל. בבדיקות עזר הודגם בלט היקפי קל של אנולוס L3-4 ובקע אחורי מרכזי של דיסק L4-5 עם לחץ על השק הדוראלי. כמו כן תועדה ספונדילוזיס וספונדיליסטזיס בגובה L5-S1. בחוו"ד המגיבה מיום 10.1.98 עמד ד"ר ליובושיץ על עמדתו וטען בין היתר כי כאבים לכשעצמם אינם מהווים נכות וכן גם בלטי דיסק ובקע דיסק לכשעצמו וטען להעדר קורלציה קלינית. כמו כן עמד ד"ר ליובושיץ על מיעוט יחסי של תלונות מצב הגב התחתון (חלש במספר לאורך 23 שנות שרות שרוכזו בשנים 1994-1989). ג. דיון וממצאים בחקירתו בפנינו טען המערער כי החל לחוש בכאבי גב תחתון בשנת 8-1987 במגמת החרפה עד כדי צורך בפניה לרופא (עמ' 3 לפרוטוקול ישיבת יום 9.11.99). ד"ר חיימסקי אשר נחקר בפנינו ביום 25.11.02 קשר את כאבי הגב התחתון של המערער לנהיגה בתנאי שטח ולריבוי תאונות (עמ' 1 לפרוטוקול). אשר לממצאי הספונדליזיס הסכים ד"ר חיימסקי כי ניתן לייחסה למיקרוטראומה או כממצא התפתחותי ואף הסכים כי ממצא כזה בגיל 40 יכול להיות ללא כל קשר לטראומה (שם בעמ' 1). בהמשך עדותו טען ד"ר חיימסקי כי הוכח שנהיגה ממושכת עם ויברציות גבוהות גורמת למחלת דיסק ופריצת דיסק. ד"ר חיימסקי הוסיף וטען בעדותו כי כאב גב יכול להתבטא גם ללא לחץ שרשי מה גם שבמקרה של המערער הודגם לסג חיובי שמצביע על גירוי שרשי (שם בעמ' 3). עם זאת הסכים ד"ר חיימסקי כי גם קודם לפריצת הדיסק סבל המערער מכאבים על רקע ממצא הספונדליזיס (שם בעמ' 3). בחקירתו בפנינו (ישיבת יום 20.1.03) חזר וטען ד"ר ליובושיץ כי לא מצא אצל המערער נכות אובייקטיבית בגב (שם בעמ' 4) וטען בתחילה כי לא מצא אינדיקציה לגירוי שרשי. בהמשך עדותו ולאחר שעומת עם מכתבו של ד"ר רוזנפלד הסכים ד"ר ליובושיץ כי התלונות שתועדו במכתב האמור "מחשידות על גירוי שרשי" (שם בעמ' 4). בהמשך עדותו כפר ד"ר ליובושיץ בעמדה שהובעה על ידי ד"ר חיימסקי וגרס כי אין קשר בין נהיגה מקצועית בשטחים קשים ובין פגיעות בדיסקים בינחולייתים והוסיף כי יכול להיות שכאבי הגב קשורים לממצא (הניווני) של ספונדילוזיס אצל המערער (שם בעמ' 6). להלן הבהיר ד"ר ליובושיץ כי "יכול להיות שהישיבה הממושכת שיכולה להיות בנהיגה ממושכת יכולה להסביר את כאבי הגב דהיינו לא הנסיעה אלא הישיבה" (שם בעמ' 7). ד. הכרעה לאחר שנתנו דעתנו לחומר הראיות ולטענות בעלי הדין אנו פוסקים כדלקמן: 1. אנו דוחים את עמדת ד"ר ליובושיץ לפיה אין אצל המערער נכות אובייקטיבית מצד הגב ופוסקים כי השילוב של ממצאים דיסקליים, הגבלת תנועה וכאבים מהווים מיצרף חד משמעי כבסיס לקיומה של נכות בגב התחתון. השוו: ע.נ. 471/98 בכר אורית נ. ק"ת (לא פורסם). הוכח בפנינו כי בתנאי שרותו של המערער התקיימו גורמים שיש בהם כדי לחולל נכות מותנית או למיצער להחריפה ולענין זה נצביע על תאונת ספורט משנת 1993 במהלכה נחבל המערער בגבו וכן ובעיקר על העובדה כי המערער הירבה בנסיעות ארוכות וממושכות בחלקן ברק"מ ובדרכים משובשות. בין אם נקבל את עמדתו של ד"ר חיימסקי לפיה טלטולי הנסיעה ברכב פוגעים בדיסק הבינחולייתי ובין אם נאמץ את דעתו של ד"ר ליובושיץ לפיה עצם הישיבה הממושכת הנלווית לנהיגה ממושכת יכולה להסביר כאבי גב תחתון - הרי שלא ניתן להתעלם מהיבט זה בתנאי שרותו של המערער כגורם לנכות בגבו. יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מן העובדות כדלקמן: מדובר בשרות ארוך שנים ולא הוכח בפנינו קיומו של אירוע או סידרת אירועים חבלתיים בסמיכות זמנים להופעת כאבי הגב. בנסיבות אלו - לא זכאי המערער לחסות בצילה של חזקת הגרימה כפי שלובנה ב-ע.א. 472/89 ק"ת נ. רוט. שני המומחים הרפואיים הסכימו כי יש לייחס את כאבי הגב מהם סובל המערער, במידה זו או אחרת - לקיומם של ממצאים ספונדליטיים אשר בהעדר ראיה לסתור - נתפשים על ידנו כממצא התפתחותי - ניווני שאינו קשור לתנאי השרות. בנסיבות אלו אנו פוסקים כי נכותו של המערער בגב תחתון הוחמרה תוך כדי ועקב שרותו וכי שיעור ההחמרה שיש לזקוף לחובת השרות הינה 50% מדרגת הנכות שתיקבע. לאור התוצאה אליה הגענו אנו מחייבים את המשיב לשפות את המערער כנגד הכנת חוו"ד של ד"ר חיימסקי על פי קבלות ובסכום תקרה של עד 5000 ₪. כמו כן ישא המשיב בשכ"ט עו"ד המערער בסכום של 3000 ₪. הודעה זכות הערעור.עמוד השדרהצבאנכותקצין התגמוליםכאבי גב / בעיות גב