קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסעות מעון יום שיקומי: עתירה זו הוגשה על ידי הורים לפעוטות עם מוגבלות הנזקקים להסעה למעון יום שיקומי, והרשויות המקומיות בתחומן, הם מתגוררים, מסרבות לספק להם הסעה בניגוד להוראות חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס - 2000, (להלן:"חוק מעונות יום שיקומיים) וחוק הסעה בטיחותית לילדים ולפעוטות עם מוגבלות התשנ"ד - 1994 ( להלן :"חוק הסעה בטיחותית").  עותרת 1 היא פעוטה בת שנתיים וחצי ועותר 2 הנו פעוט בן שנתיים וחודשיים, אשר אובחנו כחרשים כמעט לחלוטין. שניהם נקלטו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית במעון היום השיקומי של מיח"א בתל-אביב. המשיבות 1- ו - 2 הן רשויות מקומיות שבתחומן מתגוררים העותרים. מוסכם על הכל כי החל מחודש ספטמבר 2004 אין העותרים מוסעים מביתם למעון וחזרה על ידי מי מהמשיבים והוריהם נאלצים להסיעם בעצמם.  המסגרת הנורמטיבית. סעיף 3(א) לחוק מעונות יום שיקומיים קובע: "פעוט עם מוגבלות זכאי, לפי הוראות חוק זה, לטיפול ולחינוך, להסעה ולליווי בהסעה לפי סל השירותים לפעוט עם מוגבלות , במעון יום שיקומי קרוב ככל האפשר למקום מגוריו". (ההדגשה שלי ש.ד.) סעיף זה נועד לסייע בהגשמת מטרת החוק כפי שצוינה בסעיף 1. "להבטיח לפעוט עם מוגבלות מסגרת שיקומית, טיפולית וחינוכית נאותה".  מאחר שבהצהרת כוונות לא די, ומלבד הבטחת מסגרת חינוכית הולמת יש לדאוג להסעת הפעוטות למעון השיקומי תוקן בשנת 2002 חוק ההסעה הבטיחותית ונקבעו בסעיף 3 הוראות אופרטיביות שיאפשרו הגשמת תכליתו. "(א) הרשות המקומית שבתחום שיפוטה גר הילד עם המוגבלות, תדאג להסעתו למוסד החינוך וממנו במשך שנת הלימודים ובהתאם לשעות הלימודים במוסד החינוך שבו הוא לומד, על פי הכללים והמבחנים שנקבעו לפי סעיף 2(ב). (ב)(1) מעון יום שיקומי, שבו שוהה פעוט עם מוגבלות, ידאג להסעה ולליווי בהסעה של הפעוט עם המוגבלות למעון היום וממנו במשך שנת הלימודים בהתאם לשעות פעולותו של מעון היום השיקומי;... (2) מעון יום שיקומי רשאי להעביר לידי הרשות המקומית, שבתחום שיפוטה גר הפעוט עם המוגבלות, כתב התחייבות להעברת הסכום שניתן לו במסגרת סל השירותים עבור הסעה וליווי בהסעה של הפעוט עם המוגבלות השוהה בו (להלן: "כתב התחייבות"). .... (4) העביר מעון יום שיקומי לידי רשות מקומית כתב התחייבות תדאג הרשות המקומית להסעה ולליווי בהסעה של הפעוט עם המוגבלות כאמור בפסקה (1)".   טענות הצדדים ודיון. לטענת העותרים ומשרד הרווחה - משיב 3. לנוכח הוראת סעיף 3 לחוק הסעה בטיחותית עם קבלת התחייבות המעון השיקומי להעביר לרשות המקומית את תקציב ההסעה שהוקצה לו, על פי סל השירותים, מועבר הנטל של ביצוע ההסעה על שכם הרשות המקומית. משיבה מס' 2 - עיריית לוד אף היא מקבלת גישה זו, אולם על פי הנטען בשמה, ע"י ב"כ משיבה 1 לא היו בידה אמצעים לבצע את ההסעה והיא מתכוונת לתקן את המעוות בתום חופשת החנוכה. אולם, למרבה הצער, בדיון שבפני הסתבר כי "תקווה" זו לא מומשה בפועל. לעומת זאת עיריית ראשון לציון סבורה כי בשל העובדה, שהסכום שהיא עתידה לקבל על פי סל השירותים נמוך מעלות ההסעה בפועל אין היא חייבת לממן את ההפרש ועל ההורים לשלם מכיסם את הסכום הנוסף, לחילופין היא מטילה את האחריות על שכם משרד הרווחה. ב"כ העיריה מפנה להוראת חוק מעונות יום שיקומיים המפרטים את מקורות המימון לביצועו ומציעה שמימון הסעת העותרת 1, יעשה על ידי מי שמחוייבים במימון סל השירותים על פי החוק.   אין לי אלא להביע צער על גישה שרירותית זו שמעבר להיותה חסרת בסיס חוקי גורמת מזה חודשים רבים, לסבל מיותר לפעוטה והוריה . גם אם נכונה טענת העיריה ומשרדי הממשלה השונים לא עמדו בהתחייבותם כלפיה, לממן את מלוא עלות ההסעה, אין היא רשאית לנהל את מאבקה על גבם של פעוטה הזכאית להסעה והוריה. תקציב ההסעה נקבע על ידי ועדת תעריפים הקובעת בין היתר את הסכומים שישולמו עבור סל שירותים לפי חוק מעונות יום. תעריף ההסעה שנקבע על ידה הוא 1,650 ₪ לחודש בממוצע עבור כל פעוט. מאחר שסביר להניח כי בתחום עיריית ראשון לציון מתגוררים פעוטות נוספים הנזקקים להסעה וחלקם מוסעים למקומות קרובים יותר בהסעות קבוצתיות. לא יהא זה בלתי סביר להניח כי ביחס לחלקם עלות ההסעה אינה מגיעה לסכום הממוצע. אך גם בהנחה, שעלות ההסעה של פעוטות עם מוגבלות, עולה על הסכום, שהוקצה לרשות המקומית, על פי סל השירותים, עדיין אין היא רשאית לסרב לבצע את המוטל עליה על פי חוק. וחזקה על פרנסי העיר שימצאו בתקציבה סעיף שניתן לגרוע ממנו לשם מילוי חובתה החוקית, (שהינם גם חובה אנושית ומוסרית מהדרגה הראשונה). ועוד יצויין כי על פי הצהרת ב"כ משיב 3 החל מחודש ינואר 2005 יוגדל תקציב ההסעה לפעוטות עם מוגבלות ויקבע על פי העלות הממשית ובכך תבוא הבעיה על פתרונה. לסיכום לנוכח הוראות סעיף 3(ב) לחוק הסעה בטיחותית אין עיריית ראשון לציון רשאית לסרב לממן את הסעת העותרת 1. אשר על כן החלטתי לקבל את העתירה ולהורות למשיבות 1 ו - 2 לממן את הסעת העותרים למעון השיקומי. המשיבות 1 ו - 2 תשלמנה לעותרים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ כל אחת בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. העתירה נגד משיב 3 נדחית. מעון יוםמעון יום שיקומי