קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצמדת משכורת למדד: .1התובע עבד כגזבר אצל נתבעת מס' 1(להלן - הנתבעת) מיום .24.2.1985 .2בין התובע לנתבעת נחתם ביום 24.2.1985הסכם עבודה (להלן - הסכם מבט). .3בהתאם להסכם מבט הוצמדה משכורתו של התובע בחודש דצמבר 84 למדד המחירים לצרכן (להלן - המדד), כאשר המדד הבסיסי הוא מדד חודש נובמבר .1984 .4בתאריך 1.1.1986עבר התובע לעבוד אצל נתבעת מס' 2(להלן - רסקו). .5בהסכם בין התובע לרסקו מיום 27.3.1985, אימצה רסקו את הסכם מבט (להלן - הסכם רסקו) (הסכם מבט והסכם רסקו יקראו להלן - ההסכמים). .6יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין רסקו נסתיימו בהסכמה ביום .30.9.1986 .7משכורות התובע בחודשים יולי, אוגוסט, ספטמבר 85לא הוצמדו למדד מכוח הדין שהיה קיים באותה עת, ואשר מנע הצמדה זו. .8השאלה שבמחלוקת בין הצדדים היא מהו הבסיס לחישוב משכורתו של התובע מתאריך .1.10.1985 .9התובע טוען, כי מתאריך 1.10.1985יחושב שכרו על פי ההסכמים, כלומר בהתאם לשכרו הבסיסי על פי ההסכמים בתוספת הפרשי הצמדה כקבוע בהסכמים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתקופה הראשונה. .10הנתבעת טוענת כי שכרו של התובע מיום 1.10.1985יחושב על פי שכרו ערב התקופה הראשונה בתוספת הפיצוי על פי סעיף 5לחוק ההסדרים לשעת חרום במשק המדינה, התשמ"ו- 1985(להלן - חוק ההסדרים). .11א) סעיף 6לחוק ההסדרים קובע, כי השכר המוקפא בתקופה הראשונה (יולי, אוגוסט, ספטמבר 85) על פי סעיפים 4, 5(סעיפי הקפאה ופיצויי התייקרות) יהיה החל מ- 1.10.1985הבסיס לחישוב תוספת היוקר, או לכל חישוב אחר לצורך קביעת שכר, רכיב שלו, או תוספת לו, המשתנים לפי השינויים בתוספת היוקר, או בשכר הממוצע; ב) סעיף 6לחוק ההסדרים תוקן בחוק ההסדרים לשעת חירום במשק המדינה (תיקון מס' 4), התשמ"ו- 1986(ס"ח 1776התשמ"ו16.4.1986) באופן, שגם שכר המשתנה לפי השינויים במדד המחירים לצרכן, מדד אחר, או שער מטבע החוץ יחושב על בסיס השכר, כפי שחושב בתקופה הראשונה על פי סעיפים 4, ו- 5לחוק ההסדרים. תחולת הסעיף המתוקן היא למרפע מתאריך תחולת החוק המקורי, לכן טענת התובע לגבי משמעות תאריך התיקון על תביעתו דינה להידחות; ג) סעיף זה אינו אלא ממשיך דרכה, או "חליפה" של תקנה 6לתקנות שעת חירום (הסדרים לשעת חירום במשק המדינה), התשמ"ה- 1985(ק"ת 4830יב בתמוז התשמ"ה 1.7.1985, להלן - התקנות); ה) המסקנה המתבקשת מפשט המילים של חוק ההסדרים היא שבסיס השכר לצורך חישוב ההצמדה למדד הוא השכר מוקפא על פי סעיף 4בתוספת הפיצוי על פי סעיף 5, לחוק כגרסת הנתבעת ולא כגרסת התובע. אכן גרסת הנתבעת כטענתה מתיישבת גם עם תקנה 8לתקנות, שאם לא כן יוצאת מטרת חקיקת סעיף 4לחוק ההסדרים מסוכלת. .12א) באת-כוח התובע טענה בסיכומיה, כי חוק הפיצויים (תיקון מס' 12התשמ"ו-1985, להלן - חוק הפיצויים) מסייע לטענותיה באשר חוק הפיצויים אינו חל על עובדים ששכרם צמוד למדד, או לשער מטבע חוץ, וכך יש לפרש גם את חוק ההסדרים; ב) בא-כוח הנתבעת הצביע בהשלמת סיכומיו על הפגיעה שנפגעו עובדים שההסכמים הקיבוציים לעניין תוספת היוקר חלו עליהם, לעומת עובדים ששכרם היה צמוד למדד, שיצאו במידה רבה נקיים ושלמים "מגזרות" חוקי ההקפאה וההסכמים הקיבוציים "המקצצים", שנגסו בתוספת היוקר. לאור נתון זה ברור שמוצדק היה לא להחיל את חוק הפיצויים על הנהנים מההצמדה למדד ולשער מטבע החוץ, באשר תכלית חוק הפיצויים היתה לפצות במידת מה, את אלה שנפגעו מן הקיצוץ בתוספת היוקר, אך לא היה מקום להחיל חוק זה על אלה, שלא נפגעו כמותם מקיצוץ זה. יצויין, כי מחודש אוקטובר 85המשיך שכר התובע להיות צמוד למדד, להבדיל מהפיצוי הקטן יחסית, שזכו לו אלה, שלא היה להם שכר מוסכם הצמוד למדד. .13א) חוק ההסדרים הפקיע זמנית את ההסדר החוזי של הסכם מבט ביחס להצמדה. רסקו "ירשה" מכוח האימוץ את התחייבות מבט, לא פחות אך גם לא יותר. מבט היתה פטורה זמנית בתקופה הראשונה מהסדר ההצמדה החוזי, ורסקו "שבאה בנעליה", פטורה אף היא מהסדר ההצמדה בתקופה הראשונה; ב) יש לציין, כי סעיף 8לחוק ההסדרים מתייחס רק "לגוף ציבורי" אין ראיה ש"רסקו" היא "גוף ציבורי" כמשמעותו בחוק. .14סוף דבר תביעת התובע נדחית. .15התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1.800ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.הצמדה למדדמדדמשכורת