הרשאה משלימה: ברע"א 5765/02 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' עיטל זילברשלג (לא פורסם, ניתן ביום 26.8.09) נקבע, כי ניתן ליצור הרשאה בין שולח לשלוח בשלוש דרכים: האחת, מתן הרשאה מפורשת; השנייה, הרשאה משתמעת; והשלישית - הרשאה משלימה. "הרשאה משלימה היא הרשאה אשר על רקע נסיבותיה משלימה חסר (לאקונה) בהרשאה המפורשת והמשתמעת" (א' ברק חוק השליחות (כרך ראשון, נבו הוצאה לאור, תשנ"ו-1996; להלן: "ברק") 581). הרשאה משלימה מסוג אחד היא ההרשאה הסטטוטורית לביצוע פעולות משפטיות אינצידנטליות, הקבועה בסעיף 5(א) לחוק השליחות. בפסיקה הוכרו שני סוגים מרכזיים נוספים של הרשאה משלימה: "האחד, הרשאה מכוח מעמד. הרשאה משלימה מסוג זה מתמקדת בשלוח. היא מתייחסת למקרים בהם על פי ההרשאה המקורית ממלא השלוח תפקיד מסוים. ההרשאה המשלימה עשויה להרחיב את ההרשאה גם על פעולות משפטיות שבאופן רגיל נושא תפקיד מסוג זה מורשה לבצע. השני, הרשאה מכוח נוהג. הרשאה מסוג זה מתמקדת בנושא ההרשאה. היא מתפרשת על פעולות משפטיות שעל פי הנוהג שלוח שמורשה לבצע את הפעולה המשפטית נשוא ההרשאה המקורית מורשה לבצע גם אותן (ראו 4588/96 הנ"ל, פיסקה 16; ע"א 475/79 חייט נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לה(2) 330 (1981); ע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' חיים, פ"ד לו(2) 714, 726 (1982); ברק חוק השליחות, עמ' 597-585)" (עניין אל על, פסקה 21 לפסק הדין). שליחותשאלות משפטיות