קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגשות בטרקטור: בתאריך 25/11/01 ניזוק רכב התובע מדגם מיצובישי טנדר כאשר טרקטור שבבעלות הנתבע, פרץ אל מסלול נסיעת התובע וחסם אותו. הטרקטור יצא מאחד הפרדסים שליד הכביש בו נסע התובע, וללא כל התראה ובחוסר זהירות התפרץ כאמור אל הכביש שבו נסע רכב התובע, פגע בו וגרם לו לנזק. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לאחריות נהג הטרקטור לארוע הנזק. התובע קיבל פיצוי ממבטחת רכבו על נזקיו, אם כי לטענתו פיצוי זה הינו חלקי ועל כן הוגשה התביעה דנן לתביעת יתרת נזקו הנטען. התביעה הוגשה על סך 16,500 ₪ וסכום זה מורכב מאלה: (1) נזק בשל הפחתות בערך הרכב - 7,687 ₪. (2) הפסד פרמיה ממועד התאונה - 5,400 ₪. (3) הפסד הנחת העדר תביעות - 631 ₪. (4) עלות רכב חליפי למשך 26 ימים לפי 107 ₪ ליום - 2,782 ₪. הנתבעת טענה, כי אין לפסוק לתובע פיצוי בגין הפחתות מערך הרכב, בהיות הפחתות אלה תוצאה של מצב הרכב עובר לתאונה ומכאן שאין מדובר בנזק שנגרם לתובע על ידי הנתבע. לעניין יתרת הפוליסה, טוענת הנתבעת כי התובע נטל סיכון עת ביטח את רכבו, כי יכול להווצר מצב שלא יקבל החזר בגין אותה פרמיה ששילם. באשר להפסד הנחת העדר תביעות טענה הנתבעת, כי נזק זה יש להוכיח על ידי הוצאת הפוליסה שהונפקה לתובע לאחר התאונה. לעניין הוצאות הרכב החליפי, נטען ע"י הנתבעת, כי לא הוכח אם התובע לא קיבל רכב חליפי ממבטחת רכבו, ואם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין שכירת הרכב החליפי ואורך התקופה. עוד נטען ע"י הנתבעת, כי מסכומי ההוצאות שיפסקו לתובע, יש לקזז את רכיב המע"מ בהיות התובע בעל עסק עצמאי. מבטחת הטרקטור שיפתה את מבטחת הרכב בסכום של 46,628 ₪ על בסיס חוות דעת השמאי לפיה ערך הרכב עמד על סך 96,815 ₪, ערך השרידים שהופחת עמד על 43,566 ₪, שכ"ט השמאי על סך 600 ₪ ומהיתרה נוכו 15% (אשם תורם?) כך שהיתרה שאושרה על ידי מבטחת הנתבעת עמדה, נומינלית על סך 45,772 ₪ והיא שולמה בתאריך 7/4/02 בתוספת הפרשי הצמדה, סך הכל 46,628 ₪. במהלך הדיון לפניי נטען לראשונה לקיומה של קנוניה בין התובע לבין השמאי, שבדק את רכבו ושלפיה, שילמה מבטחת הטרקטור במסגרת השיפוי סכומים העולים על גובה הנזק שנגרם לתובע, טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה ועל כן אינני מתייחסת אליה. יתרה מכך, השמאי מר גולן לא נחקר על חוות דעתו, ועל כן טענות אלו נשארו כטענות בעלמא. על פי חוות הדעת הראשונית שניתנה על ידי השמאי של מבטחת רכב התובע, הוערך שווי הנזק בשעור 40% משווי הרכב, אושר רכב חליפי לתובע לתקופה של 6 ימים (ר' מסמך מיום 29/11/01 שצורף לכתב התביעה), בהמשך ניתנה חוות דעתו של מר יוסי גולן, ושלפיה הנזק מהווה 48.56% משווי הרכב המהווה אובדן כללי להלכה. עוד צויין בחוות דעתו של גולן, כי באם יתוקן הרכב, צפויה ירידת ערך של 5% משוויו, אם כי ללא פירוט מספיק של חישוב ירידת הערך. השמאי הפחית משווי הרכב סך של 2,500 ₪ בגין צמיגים לא מקוריים. במהלך הדיון התברר, כי התובע בחר שלא לתקן את רכבו, כי אם לקבל פיצוי בגין אובדן רכב להלכה, מקרה בו מנכה מבטחת הרכב אחוזים מסויימים משווי הרכב, משלמת למבוטחה ומקבלת את הרכב לידיה. אין מדובר במקרה של אובדן מוחלט של הרכב. השמאי מר גולן לא נחקר על חוות דעתו ומכאן הקושי להתייחס לטענות הנתבעת באשר לקביעותיו. הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובע הוא לשם השבת המצב לקדמותו שהינו העקרון הבסיסי של דיני הנזיקין כאשר על התובע מוטלת חובת הקטנת הנזק. כפי שציינתי, התובע קיבל ממבטחת רכבו פיצוי בגין נזקיו הישירים ומה שעל הנתבעת לפצותו הוא על נזקיו העקיפים שאינם מכוסים על פי פוליסת הביטוח של רכבו. הפחתות בחוות הדעת השמאי בגין מצב הרכב, אינן בגדר נזק שנגרם על ידי הנתבעת בגינו היא תחוייב בפיצוי התובע. עיינתי במסמכים שהתובע הגיש שוב ושוב ולא הצלחתי לרדת לסוף דעתו ולמצוא את הבסיס לטענתו לפיה על הנתבעת לפצותו בגין ההפחתות בערך הרכב. באם כוונתו התובע מתייחסת גם לניכוי בשעור שווי הרכב לאור האופציה בה בחר התובע שלא לתקן את רכבו אלא לקבל פיצוי בגין אבדן כללי, הרי שבדו"ח השמאי צויין קיזוז של 9.5% משווי הרכב בגין תאונות קודמות "וקיזוז בהסכמה", רכיב שבעיניי הוא בעייתי במיוחד כשהתובע לא טרח לזמן את השמאי להעיד מטעמו לשם הבהרת ניכוי סכום לא מבוטל זה משווי הנזק, ניכוי שאף השפיע על שיעור הנזק באופן פרופורציונלי לשווי הרכב. רכיב זה הוא זה שהביא את הנתבעת לטעון במהלך הדיון כפי שציינתי לעיל לקיומה של קנוניה בין התובע לבין השמאי מטעמו, טענה שכאמור לא נטענה בכתב ההגנה ולא הובהרה עד תום. על כן, ניתן לקבוע, שלא הוכח כי אותם קיזוזים והפחתות מסכום הנזק הם בגדר נזק שנגרם על ידי הנתבעת ומשכך הם פני הדברים, אין לקבל את טענות התובע בסוגיה זו. שכירת רכב חליפי: על פי חוות הדעת הראשונית שצורפה לכתב התביעה, לתובע אושר רכב חליפי על ידי מבטחת רכבו, אין אסמכתאות לתקופה בה ניתן לתובע רכב חליפי במימון מבטחת רכבו או לתקופה שמעבר לכך, מה גם שאין אסמכתא לתקופה בה שהה הרכב במוסך ובאיזה מועד קיבל התובע את ההחלטה לפיה אין הוא חפץ בתיקון רכבו אלא מכירתו למבטחת רכבו וקבלת פיצוי על אובדן כללי. מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה ומשלא הורם נטל זה, דין הטענה להדחות. הפסד הנחת העדר תביעות: על פי אישור מבטחת רכב התובע, הנ"ל היה צפוי לאבד את ההנחה של העדר תביעות בסך 631 ₪ בשל התאונה. לא הוצגה הפוליסה שהונפקה לתובע לאחר התאונה. אין מחלוקת שאם אכן התובע איבד הנחה זו, הוא זכאי לפיצוי בגין הפסד זה. על כן, ועל מנת שלא תקופח זכותו של התובע, הפיצוי בגין הסך הנ"ל של 631 ₪ נכון ל - 27/1/02 מאושר כפוף להמצאת הפוליסה שהונפקה לתובע לאחר התאונה בה צויין הפסד ההנחה הנ"ל. מה באשר להפסד הפרמיה על סך 5,400 ₪? האם נזק זה הוא בגדר נזק עקיף שעל הנתבעת לפצות את התובע בגינו? ומה המשמעות של חובת הקטנת הנזק ויישומה בפועל על ידי התובע. לו היה התובע בוחר באפשרות של תיקון רכב, הפוליסה היתה ממשיכה להיות בתוקף עד סוף תום תקופת הביטוח. בחירת התובע באופציה של מסירת רכבו למבטחת רכבו וקבלת הפיצוי על אובדן כללי, הביאה לכך שהוא הפסיד את הפרמיה הנ"ל, ומכאן שאין מדובר בנזק שהנתבעת חייבת לפצותו בגינו. סיכומו של דבר, הסכום היחיד שעל הנתבעת לפצות את התובע בגינו הינו הפסד ההנחה של העדר תביעות כפי שצויין לעיל כפוף להמצאת אסמכתא המראה ביטול הנחה זו. התובע ימציא לנתבעת פוליסה כאמור, אם יש בידיו, תוך 21 יום מהיום , ובאם תומצא אסמכתא כאמור, ישולם סכום הפסד ההנחה תוך 30 יום מקבלת האסמכתא הנ"ל. בנסיבות, אין צו להוצאות.ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)התנגשותטרקטור