מה הדין במקרה של התנגשות בין זכויות אדם ?

בית המשפט פסק כי במקרה של התנגשות בין זכויות אדם שונות - התנגשות אותה מקובל לכנות התנגשות 'פנימית' - האיזון הנדרש הוא איזון 'פנימי' או 'אופקי'. במסגרת איזון זה יש לקבוע מהי מידת  הוויתור ההדדי הנדרשת מכל אחת מן הזכויות על מנת לאפשר את קיומן המשותף. כך, בעניין האיזון הספציפי בין הזכות לפרטיות לזכות לחופש מידע, מציין פרופ' סגל בספרו כי 'ניתן לראות בחופש המידע, מזה, ובזכות לפרטיות, מזה, שתי זכויות שוות-מעמד', כאשר האיזון ביניהן צריך להתבטא ב'מתן מרחב מחיה של זכות אחת לרעותה. לעומת זאת, כאשר ההתנגשות היא בין זכות אדם לאינטרסים ציבוריים אחרים, היינו- התנגשות 'חיצונית', הגישה המקובלת הינה כי האיזון הנדרש הוא איזון 'חיצוני' או 'אנכי'. נקודת המוצא שנקבעה בפסיקתנו בעניין זה הינה כי הזכות לקבלת מידע תיסוג מפני האינטרס הציבורי רק כאשר קיימת ודאות קרובה לפגיעה ממשית באינטרס הציבורי (כשיטתם של השופט י' עדיאל בעניין פריד והשופט (כתוארו אז) א' ריבלין בעניין משרד התחבורה), או למצער, כשישנה הסתברות גבוהה לכך (כפי שציין הנשיא ברק בעניין פריד). (ברק, חופש המידע, בעמ' 100-101; בג"צ 5016/96 חורב נ' שר התחבורה)." המשפט החוקתי מגלם את ערכי היסוד ואת עקרונות היסוד של השיטה. ערכים ועקרונות אלה מחייבים הכרעה בהתנגשות בין אינטרסים, ערכים וזכויות. לא אחת, ההתנגשות היא בין סוגים של אינטרסים, ערכים וזכויות יסוד, אשר כל אחד מהם הוא בעל חשיבות ממדרגה ראשונה (בג"צ 73/53 חב' קול העם בע"מ נ' שר הפנים). יישובו של הניגוד נעשה על דרך האיזון בין הערכים המתחרים, כאשר לכל אחד מהגורמים המתחרים חשיבות ומשקל יחסי משלו. ההכרעה נעשית על בסיס יחסיותם של הערכים המתנגשים זה מול זה. "אך טבעי הוא, כי ישנם עקרונות חשובים יותר ועקרונות חשובים פחות; ... הקושי הבסיסי המלווה את החשיבה החוקתית הוא: כיצד להבטיח אמות-מידה נורמטיביות אובייקטיביות ... להכרעה בין העקרונות המתנגשים ... האיזון והשקילה צריכים לשקף את הקונצנזוס החברתי, ולא את התפיסות הסובייקטיביות של המשפטן החוקתי. ... על השופט לשקף את ערכי היסוד של אומה, כפי שהם נלמדים באספקלריה של מערכת חייה הלאומיים. ... את עקרונות היסוד ומשקלם היחסי מגבש המשפטן הישראלי על רקע המטען הרוחני תרבותי-חברתי של החברה הישראלית המודרנית. מטען זה מושפע, מטבע הדברים, מהמורשת העתיקה שלנו, אך הוא משקף את ההסכמה החברתית של ההווה. עם זאת, אמות-מידה אובייקטיביות הנותנות פתרון לכל בעיה חוקתית אינן קיימות. במקום שההנחייה האובייקטיבית נפסקת, נשאר המשפטן החוקתי "עם עצמו" ומגיע "רגע האמת שלו". מרגע זה, כוכב הצפון היחיד שינחה את דרכו הוא העקרון החוקתי בדבר הצדק; על המשפטן לשאוף לאותו פתרון הנראה לו כצודק ביותר" (אהרן ברק פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית כרך שלישי 71-72 (1994)). התכלית החוקתית בנויה על הערכים והעקרונות שהנורמה החוקתית נועדה להגשים. לעיתים ערכים אלה מובילים לכיוון אחד, ופעמים הם נוגדים זה לזה. במקרה של ניגוד, יש ליצור איזון ביניהם על פי משקלם היחסי. נוסחת האיזון משקפת את המשקל היחסי של כל ערך וערך. אין נוסחת איזון אחת ויחידה, אלא מגוון רחב של נוסחאות איזון המתאימות עצמן לרב-גווניות המצבים האפשריים שהחיים מצמיחים, ולאינסוף הניגודים העשויים להתרחש בהם (בג"צ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל).שאלות משפטיותהתנגשותחוקי יסוד / משפט חוקתי