קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מניעת רווח עקב השבתת כלי עבודה במוסך:   1. בפני תביעה כספית שעילתה מניעת רווחים שנגרמו עקב השבתת מחפר. אין מחלוקת שהתובעת הינה חברה לעבודות עפר והנתבעת מפעילה מוסך לתיקוני טרקטורים בחולון. אין מחלוקת שהתובעת העבירה למוסך הנתבעת מחפר מסוג פוקליין 170C (להלן: "המחפר"), וזאת ב - 29.6.93 או בסמוך לכך.   לטענת התובעת היא העבירה את המחפר למוסך הנתבעת על מנת שתטפל בו ותתקנו כשסוכם בין התובעת לנתבעת כי המכונאי הצרפתי - מר דאלי שהגיע לארץ מחברת קייס פוקליין מצרפת (להלן: "החברה הצרפתית") יועמד לרשות התובעת והוא זה שיטפל במחפר.         לטענות התובעת באותו יום בו הועבר המחפר למוסך פורקו החלקים הנדרשים ע"י דאלי והתברר שיש לערוך הזמנה דחופה ומהירה מהחברה הצרפתית של החלקים הדרושים במשלוח אווירי מיוחד וסוכם שהחלקים שייובאו בייבוא אישי יימכרו לתובעת בשווי העלות בלבד ובו ביום אישרה התובעת את המשלוח ונשלח פקס בו אישרה התובעת את הסכמתה לייבוא החלקים והתובעת העבירה לנתבעת 10,000 ₪ על חשבון הוצאות הייבוא.   לטענת התובעת חרף דחיפות ההזמנה התברר לתובעת כי עד 1.7.93 לא ביצעה הנתבעת את ההזמנה והתברר שדאלי טס לחופשה של חודש ימים לצרפת ולא היה לו מחליף דבר שלא גולה לתובעת ורק לאחר כשלושה חודשים שהמחפר עמד במוסך הודיעה הנתבעת לתובעת כי המחפר תוקן והמציאה לה חשבונית על סך 50,000 ₪ בלא שהומצא לה פירוט שעות ופירוט החלקים שייבואו למרות שהנתבעת הבטיחה לה זאת, כשהתובעת שילמה סה"כ 30,000 ₪)?   לטענת התובעת הובטח לה שכל תקופת התיקונים, כולל ייבוא החלפים תימשך לכל היותר 7 ימים והמחפר נשאר מושבת במוסך כשלושה חודשים ומגיע לה פיצוי בגין 70 ימים לפי 1,500 ₪ ליום בגין מניעת רווח וסה"כ 105,000 ₪.           יש לציין שהנתבעת הגישה נגד התובעת בת.א. 69838/93 (להלן: "התביעה הנוספת") תביעה לתשלום בגין התיקון ובתביעה זו נקבע על ידי כבוד השופטת ברוש ביום 7.2.00 שעל התובעת לשלם לנתבעת את הסכום המשלים ל - 50,000 ₪ בניכוי שווי החלפים שלא סופקו ובעקבות זו הוחלט על ידי ביום 18.6.00 (בהסכמת ב"כ התובע) שהתביעה תצטמצם לסעד המבוקש בגין השבתת המחפר בלבד. לטענת הנתבעת, לאחר שהובהר לתובעת מחירו של משלוח אווירי מהיר, הוסכם כי החלפים יגיעו במשלוח רגיל והדבר נקבע גם בפס"ד בתביעה נוספת ולכך יש השתק פלוגתא וכנ"ל לגבי עלות החלפים וכן נקבע שהתובעת לא הוכיחה שהתיקון היה לא מקצועי ושנופחו שעות העבודה.   לטענת הנתבעת המחיר בחשבונית נקבע לאחר משא ומתן בין מנהל התובעת לנציג הנתבעת והיא קיימה את כל הנדרש ממנה על פי המוסכם ובדרך הראויה.   לטענת הנתבעת התובעת הוציאה משאבה הידראולית מהמחפר ממוסך הנתבעת ומסרה אותו בעצמה לתיקון במקום אחר וכל זמן שלא הוחזרה המשאבה לנתבעת ע"י התובעת לא ניתן היה להשלים את תיקון המחפר ורק לאחר החזרת המשאבה ניתן היה להשלים את התיקון, כפי שהדבר נעשה בפועל.   2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:   א. יש להדגיש שוב שהשאלה היחידה העומדת לדיון, הינה הטענה לגבי השבתת המחפר למשך 70 ימים, מניעת רווח בגין הנ"ל ואחריות הנתבעת לכך. זאת תוך נקודת מוצא מהשתק הפלוגתא הקיים בפסק דין בתביעה הנוספת בו נקבע עובדתית שסוכם בין מר קרביץ לנציג התובעת כי החלפים יגיעו במשלוח רגיל במקום במשלוח אווירי וזאת משום שהמשלוח האווירי יקר יותר (עמוד 37 לפסק הדין).   השאלה להכרעה הינה האם היה עיכוב באחריות הנתבעת שגרם להשבתת המחפר לתקופה כלשהי.   בהתחשב בכך ובעדות מר פלישמן בבית המשפט ובתצהירו נ/10, שאני מקבלה, לגבי מועד הגעת החלפים ארצה בדך האוויר והגעת המשלוח ב - 25.7.93 ובהתחשב בלקיחת המשאבה לתיקון על ידי התובעת לאחר הגעת החלפים והחזרתה לפי גרסת התובעת עצמה בסמוך ל - 5.8.93, עולה שלמעשה יש לבחון את שאלת רשלנות ואחריות הנתבעת לעיכוב לגבי פרק הזמן שבין 5.8.93 ל - 12.9.93. דהיינו לגבי התקופה מהגעת המחפר למוסך ב - 29.6.93 ועבור להכנת רשימת החלפים, תשלום המקדמה, המשלוח לחו"ל, קבלת החלפים והוצאת המשאבה לתיקון והחזרתה לפחות ב- 5.8.93 קיים הן השתק פלוגתא (לגבי המשלוח האווירי המקדמה והזמנה) והן ראיות (עדות מר פלישמן ועדות מר קרביץ עצמו).   מהעדויות ומהפלוגתאות שהוכרעו בתביעה הנוספת עולה אם כן שלמעשה העיכוב היחיד שיש לבחון נוגע לשאלת מועד החזרת המשאבה ההידראולית למוסך והשאלה הינה האם הוחזרה המשאבה ב - 5.8.93 או בסמוך לכך כטענת התביעה או שמא ב - 12.9.93 או בסמוך לכך כטענת הנתבעת.   הדבר נובע מכך שעד להגעת החלפים ארצה קיים השתק פלוגתא וכן יש עדויות וראיות שהתובעת ביקשה שהחלפים יגיעו בדרך האוויר הרגילה ולא בדרך מהירה יותר ויקרה יותר הנקראת TYPE1 (כשלענין זה קיים גם השתק פלוגתא בתביעה הנוספת).   זאת ועוד, ישנו השתק פלוגתא גם לכך שרשימת החלפים הוכנה על ידי מר דאלי ונמסרה לידי מר קרביץ הועברה לידי מר פלישמן שניהל מו"מ עם מר קרביץ שביקש לקבל חשבון פרופורמה של החלקים וחשבון זה הועבר בפקס ולאחר אישור הפרופורמה על ידי מר קרביץ, שילם מר קרביץ מקדמה בסך 10,000 ₪ בשיק ל - 7.7.93 והחלפים הוזמנו והגיעו ב - 25.7.93 שזה זמן סביר למשלוח אווירי (ואני מקבל בעניין זה את עדות מר פלישמן).   אין גם פסול בכך שעקב שמדובר בלקוח חדש נשלחה הזמנה רק לאחר תשלום המקדמה על ידי מר קרביץ (ראה עדות מר פלישמן בעניין זה וכן עדות מר קרביץ עצמו שמאשר שנאמר לו שצריך להפקיד כסף ולשלם מקדמה בעמ' 27 לפרוטוקול שורות 8-14).   כאמור, מהעדויות והראיות עולה שמר קרביץ ביקש לתקן את המשאבה הראשית של המחפר בעצמו ולקחת את המשאבה לתיקון וגם לפי גירסתו שלו לא החזירה עד סמוך ל - 5.8.93 (ולפי גירסת הנתבעת סמוך ל - 12.9.93).   יוצא מכך שמכיוון שעד לקבלת המשאבה המתוקנת ממילא לא ניתן לסיים את תיקון המחפר והשמשתו, מתמקדת השאלה במועד החזרת המשאבה כשאם תתקבל גירסת התובעת להחזרת המשאבה בסמוך ל - 5.8.93 ישנו עיכוב של כ - 37 ימים בתיקון שלנתבעת אין לו הסבר והיא תהא אחראית לנזק שנגרם כתוצאה מעיכוב זה בעוד אם תתקבל גירסת הנתבעת שהמשאבה הוחזרה בסמוך ל - 12.9.93 לא היה כל עיכוב שנגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת שכן התיקון ארך מספר ימים והמחפר הושמש והוחזר לתובעת ב - 19.9.93 (כשתוך כדי התיקון חל גם ראש השנה).   ב. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים הגעתי למסקנה שהתובעת לא עמדה בנטל הראיה ונטל השכנוע להוכיח את תביעתה ולהוכיח שהמשאבה הוחזרה בסמוך ל - 5.8.93. לא מצאתי מקום להעדפת גירסת מר קרביץ, שהינה עדות יחידה של בעל דין מעוניין , על פני גירסתו של מר וולפסון שגם הוא בעל דין מעוניין.   מר קרביץ לא הביא לעדות את מתקן המשאבה מר רמי קיצוני והסתפק בהגשת העתק חשבונית מיום 4.8.93 שיש בה תיקונים ומחיקות בתאריך ובשם. אי הבאתו לעדות של מר קיצוני והסתפקות בהגשת תצלומי מסמכים שאינם מצביעים גם על מועד הבאת המשאבה למוסך על ידי התובעת לא מספקים להוכחת מועד החזרת המשאבה למוסך.   מר קרביץ חתם ביום 26.7.93 על מסמך המאשר שהוא לקח את המשאבה לתיקון ושזה על אחריותו למרות שהומלץ לו על ידי הנתבעת להחליפה ואין לו כל ראיה לגבי החזרת המשאבה בסמוך ל - 5.8.93 .   מול עדותו של מר קרביץ עומדת עדותו של מר וולפסון שהמשאבה הוחזרה למוסך בסמוך ל - 12.9.93 כשעדותו נתמכת בכך שלפי דפי יומן העבודה ורישום שעות עבודה לגבי המחפר, ניתן לראות שעבדו במוסך על המחפר עד 9.8.93 ועבודות לגבי הרכבת המשאבה החלו ב - 12.9.93 דבר התומך בגירסתו של מר וולפסון לגבי מועד החזרת המשאבה.   כאמור, לא מצאתי לנכון להעדפת גירסת התביעה על פני גירסת הההגנה בנקודה זו ובמצב זה ועקב אי עמידה בנטל הראיה ונטל השכנוע דין הטענה ובעקבותיה דין התביעה להידחות.   ג. אני דוחה את טענות התובעת לגבי אי ביצוע התיקון עקב אי היותו של מר דאלי בארץ שכן משנדחתה טענת התובעת לגבי מועד החזרת המשאבה למוסך אין רלבנטיות לטענה כנגד אי ביצוע התיקונים עקב אי היותו של מר דאלי בארץ שכן ממילא לא ניתן היה להשמיש את המחפר ללא המשאבה. אני דוחה גם את טענות התובעת לגבי התנהגות הנתבעת שלא התעניינה לגבי אי החזרת המשאבה על ידי התובעת שכן התובעת לקחה את המשאבה על אחריותה לתיקון אצל אדם חיצוני, בניגוד לעמדת הנתבעת ובניגוד לאינטרס הכלכלי של הנתבעת והתובעת היא זו שאחראית להחזיר את המשאבה ולדאוג לכך שבעקבות החזרת המשאבה יוכלו להשמיש את המחפר.   ניתן לראות גם שהמחפר אכן הושמש תוך מספר ימים לאחר שהמשאבה הוחזרה לנתבעת ונמסר לתובעת כבר בתאריך 19.9.93 כשבעה ימים לאחר קבלת המשאבה כשבאמצע חל גם ראש השנה.   3. התוצאה הינה שאני דוחה את התביעה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין.  שביתהמוסך