קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק בגלל שימוש במי פנים: 1. עובדות המקרה. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת לטענתה כתוצאה משימוש במי פנים אשר רכשה מהנתבעת, בעלת מספרה וקוסמטיקה בשנת 94', ואשר גרמו לה לנכות צמיתה. התובעת הגישה לתביעתה חוות דעת של מומחה בתחום כירורגיה פלסטית ואסתטית של ד"ר הר שי, אשר קבע כי נגרמה לה נכות בשעור של 10%. הנתבעת הכחישה את כל טענותיה של התובעת, הן את הטענה בדבר רכישתם של מי הפנים אצל הנתבעת, והן את הטענה בדבר הקשר הסיבתי לנזק שנגרם לתובעת, לטענתה, לרבות את הנזק עצמו. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית של מומחה מטעמה, ד"ר דוד צמח אשר קבע כי לא נותרה לתובעת נכות כלשהיא. הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי למעבדות קראוס בע"מ, (להלן: הצד השלישי), ובהעדר הגנה ניתן פסק דין נגד הצד השלישי. 2. שאלות במחלוקת. א. האם רכשה התובעת מי פנים מהנתבעת או ממי מטעמה? ב. האם נגרם לתובעת נזק כתוצאה משימוש במי פנים שנרכשו מהנתבעת? ג. הנזק שנגרם לתובעת. 3. האם רכשה התובעת מי פנים מהנתבעת או ממי מטעמה? א. בתצהיר עדותה הראשית מסרה התובעת כי כ- 5 שנים לפני הגשת התצהיר, אשר נעשה ב- 18.10.98, בהיותה לקוחה קבועה של הנתבעת, ספרית וקוסמטיקאית, שיכנעה אותה הנתבעת לקנות מי פנים אשר ישפרו לדבריה את עור פניה של התובעת, וזאת מבלי להסביר לה כיצד להשתמש בהם, ומבלי לבדוק את התאמתם לסוג עורה של התובעת. לאחר השימוש בהם, הרגישה התובעת ברע, וחשה כי מי הפנים "שרפו" את פניה. היא חזרה אל הנתבעת אשר מרחה על פניה משחות שונות, והבטיחה לה כי העניין ישתפר, לאחר שהורתה לה למרוח משחה מסויימת על פניה בלילה. לאחר שהתברר כי אין שינוי, נתנה לה הנתבעת הוראות שונות אשר לא הועילו. כתוצאה ממצב השריפה בפנים פנתה לרופא מומחה, אשר הודיע לה כי החומר לא היה מתאים וכי תיוותר לה נכות צמיתה. גם בחקירה הנגדית עמדה התובעת על כך כי הנתבעת מזגה את מי הפנים. (עמ' 8 ש' 29-30, עמ' 9 ש' 7-11). לאחר מכן משנשאלה אם ראתה כי התובעת מזגה את מי הפנים, מסרה כי היא לא ראתה את הנתבעת מוזגת, והנתבעת מסרה לה את הבקבוק ביד. (עמ' 9 ש' 14-15). משעמדה על טעותה, תיקנה את דבריה והעידה כי ראתה את התובעת מוזגת את מי הפנים מתוך גלון גדול לתוך בקבוק. (עמ' 9 לפרוט' ש' 16). בתשובותיה לשאלון שנשלח אליה ע"י הנתבעת אמרה כי התובעת הורתה לאחת העובדות שלה למזוג מי פנים לתוך הבקבוק. (תשובה 26). התובעת העידה כי המים היו צהובים כמו אקונומיקה, היה להם ריח רע, ומשמרחה אותם על פניה גרמו לה לשריפה מיד, וכבר למחרת הלכה אל הנתבעת (עמ' 10 לפרוט' ש' 17-18). עם זאת, התובעת הודתה כי השתמשה במי הפנים 3 פעמים באותו לילה. בתשובותיה לשאלון מסרה התובעת כי צבעם של מי הפנים היה לבן, והיא השתמשה בהם במשך 3 ימים. (תשובות 22 ב' ו- ד'). התובעת דחתה מכל וכל את גרסת הנתבעת, כי אמרה לה שמי שמכר לה מי פנים היתה אחת העובדות של הנתבעת. משנשאלה התובעת אם חשבה באותו זמן לעבור טיפול פילינג מסרה כי מעולם לא חשבה על פילינג, היא לא עברה טיפול פילינג בטול כרם, ולא אמרה לנתבעת כי עשתה פילינג. (עמ' 11 לפרוט' ש' 12-19, ש' 30, עמ' 12 לפרוט' ש' 5). מהמסמכים הרפואיים אשר צורפו לתצהירה של התובעת עולה כי התובעת היתה מועמדת לטיפול בפילינג (נספח א' לתצהיר התובעת). עם זאת, התובעת מאשרת כי בתשובה לשאלת הנתבעת "מי עשה לך את הפנים" אמרה לה "ניג'מי", אך זה היה בצחוק. התובעת העידה כי שילמה 50 ₪ עבור מי הפנים (עמ' 8 לפרוט' ש' 21), ואילו בתשובות לשאלון מסרה כי שילמה 10 ₪ עבור מי הפנים (תשובה 22 ג'). התובעת מסרה בתצהיר תשובות לשאלון כי לפני הפגיעה שנפגעה ממי הפנים לא ביקרה אצל רופא עור (תשובה 6), ואולם ממסמכים רפואיים של התובעת עולה כי כבר ב- 29.7.93 סבלה מבעיות בעור הפנים. אמנם בתצהיר אשר נערך בסוף שנת 98', מסרה התובעת כי האירוע קרה כ- 5 שנים לפני כן, אך בכתב התביעה אשר הוגש בשנת 96', נטען כי האירוע קרה כשנתיים לפני כן. אני רואה להניח כי כתב התביעה משקף את גדר התקופה של האירוע, ולכן אינני רואה להניח כי הבעיה ממנה סבלה התובעת היום 29.7.93 נבעה ממי הפנים. באשר לבקבוק הנטען, תחילה העידה כי בעלה אמר לה לשים אותו בצד, (עמ' 10 לפרוט' ש' 23), לאחר מכן העידה כי בעלה לקח את הבקבוק וזרק אותו, (עמ' 17 לפרוט' ש' 6), ולאחר מכן מסרה כי נשאר קצת בתוכו, וטענה כי הביאה אותו לביהמ"ש. ב. הנתבעת הגישה תצהיר מטעמה, מסרה כי התובעת היתה לקוחה שלה במספרה, ועמדה על כך כי מעולם לא מכרה לתובעת מי פנים, ומעולם לא הרשתה לאף אחת מן העובדות שלה למכור מוצרי קוסמטיקה ללקוחות. מכון הקוסמטיקה נעול, והמפתח נמצא בכיסה בלבד. לדבריה, כל המוצרים שלה נרכשים ממעבדות קראוס והיא אינה מכינה אותם בעצמה. מכל מקום התובעת טענה בפניה כי אחת העובדות שלה, בחורה דתיה, היא אשר מכרה לה את מי הפנים, ולא הנתבעת. משביקשה ממנה להצביע על העובדת אשר מכרה לה את מי הפנים, אמרה כי אינה מזהה אף אחת מן העובדות כמי שמכרה לה את מי הפנים, וכנראה קנתה אותם במקום אחר. התובעת התגאתה בכך שעברה טיפול פילינג ופניה היו לבנות יחסית. בחקירה הנגדית הסבירה את הדרך בה היא מתאימה מי פנים לעורן של הלקוחות, והתובעת כלל לא ביקשה טיפול קוסמטי. התובעת היתה זכורה לה מכיוון שניסתה להתמקח על המחיר של צביעת שערה, ונותרה חייבת סכום של 15 ₪. אחרי מספר ימים חזרה וטענה כנגד מי הפנים, אך הנתבעת מעולם לא מכרה לה מי פנים, והתובעת לא זיהתה אף אחת מהעובדות שלה כמי שעשתה כן, שהרי לאף אחת מהן לא היתה אפשרות להכנס למכון הקוסמטיקה. הנתבעת עמדה על כך כי התובעת סיפרה לה שעברה פילינג בטול כרם, בתשובה לשאלתה של הנתבעת בדבר הפנים הלבנים שהיו לה. ג. גם בעלה של הנתבעת מסעוד ותד (להלן: מסעוד) מסר תצהיר עדות ראשית מטעמה לפיו רק הנתבעת עבדה במכון לקוסמטיקה ומכרה מוצרי קוסמטיקה. לאחר שקיבל את מכתבו של ב"כ התובעת התפלא, מכיון שידע שהתובעת סיפרה בזמנו שעברה פילינג בטול כרם, והוא ידע שלא קנתה מי פנים אצל הנתבעת. הנתבעת ומסעוד החליטו לנסוע אליה הביתה, פגשו אותה והזכירו לה כי אמרה שלא קנתה אצלה מי פנים ועשתה פילינג בטול כרם. בתשובה לכך אמרה להם התובעת: "אמרתי לכם בצחוק". ד. העדה אינשראח עבדלקאדר (להלן: אינשראח) מסרה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, לפיו עבדה במספרה של הנתבעת מאז שנת 89 וזכרה את הארוע נשוא התביעה. התובעת ביקשה לצבוע את שערה, התמקחה על המחיר וסירבה לשלם את הסכום הנדרש. מספר ימים לאחר מכן הגיעה למספרה, אמרה לנתבעת שקנתה מי פנים במספרה, והם גרמו לה נזק. הנתבעת אמרה לה כי היא לא מכרה לה מי פנים ושאלה אותה מי מכרה לה, ואילו התובעת אמרה שמישהי דתיה עשתה כן. כל העובדות היו במקום, והתובעת הודתה כי אף אחת מהן לא מכרה לה, ואולי קנתה את מי הפנים במקום אחר. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה למספרה כשפניה לבנות כסיד, וסיפרה לעובדות כי עברה טיפול פילינג בטול כרם. אינשראח הצהירה כי אף אחת מהעובדות לא יכלה למכור מי פנים, מכין שזה היה תפקידה הבלעדי של הנתבעת, והמפתח למכון הקוסמטיקה היה תמיד אצלה. בחקירה הנגדית חזרה על גירסתה, ומסרה כי כיום אינה עובדת אצל הנתבעת, בזמנו היתה רווקה, וכיום היא נשואה ודתיה. בזמנו עבדו אצל התובעת עובדות נוספות אשר אחת מהן היתה דתיה, בחורה שם סאוסן. הנתבעת ביקשה לזמן את העובדת לשעבר שלה, סאוסן, אך מאחר שהיה סגר לא הגיעה העדה. ה. לאחר שבחנתי את כל הראיות בתיק, אני רואה להעדיף את גירסת הנתבעת ועדיה על פני גירסת התובעת, הן משיקולי מהימנות, והן לאור התמיהות בגירסתה של התובעת. התובעת לא הותירה רושם מהימן על ביהמ"ש, ולא שוכנעתי כי רכשה את מי הפנים הנטענים אצל הנתבעת. אי הדיוקים בעדותה והמגמתיות בגירסתה מפורטים בסעיף א' דלעיל. אני מקבלת את גירסת הנתבעת כי מלכתחילה טענה התובעת בפניה כי אחת העובדות מכרה לה את מי הפנים, וכי משנתבקשה לזהות את העובדת לא הצליחה לעשות כן, והודתה כי יתכן שרכשה את מי הפנים במקום אחר. אני מאמינה לנתבעת, למסעוד ולאינשראח כי רק הנתבעת מכרה מוצרי קוסמטיקה, וכי לאף אחת מן העובדות לא היה מפתח למכון הקוסמטיקה, ואפשרות למכור מוצרים ללקוחות המספרה. הנתבעת טענה מלכתחילה כי התובעת עברה טיפולים קוסמטיים מפוקפקים במקומות שונים ובין היתר בטול כרם, וזאת מבלי שהיתה לה אפשרות לדעת כי במסמכיה הרפואיים של התובעת נכתב כי היתה מועמדת לטיפול פילינג, ובגירסה ספונטנית זו יכול להיות הסבר לנזק שנגרם לפניה של התובעת. התברר כי התובעת סיפרה לעובדות המספרה כי עברה טיפול פילינג בטול כרם, גירסה אשר הכחישה בביהמ"ש. גם לענין זה אינני רואה לקבל את עדותה של התובעת, אשר אמרה לביהמ"ש כי אף פעם לא חשבה על פילינג וזאת על אף שהתברר מהמסמכים הרפואיים כי התובעת היתה מועמדת לעבור טיפול פילינג, וכי לא ניתן לומר כי טיפול זה לא נשקל. אני מאמינה למסעוד כי כאשר שאל את התובעת כיצד היא יכולה לומר שרכשה את מי הפנים אצל הנתבעת, לאחר שאמרה כי לא עשתה כן, ואף סיפרה כי עברה טיפול פילינג בטול כרם, אמרה לו התובעת: "אמרתי לכם בצחוק". אינשראח, אשר מזה זמן רב אינה עובדת אצל הנתבעת, חיזקה את גירסתה באופן משמעותי, בלא שהיה לה לכאורה אינטרס לעשות כן. בנסיבות הענין אני קובעת כי התובעת לא הוכיחה שהמוצר אשר גרם לה לטענתה לפגיעה, נרכש אצל הנתבעת. 4. מאחר שגירסתה של התובעת כי רכשה את מי הפנים אצל הנתבעת אינה מקובלת עליי, אינני רואה לדון בשאלת הנזק והקשר הסיבתי. 5. לאור המקובץ, דין התביעה להדחות. נוכח דחיית התביעה, נדחית ממילא ההודעה לצד השלישי, ופסק הדין המותנה אשר ניתן על תנאי מבוטל בזה. מדובר בתביעת פיצויים בשל נזקי גוף, אשר בגינה נאלצה הנתבעת להגיש חוות דעת של מומחה, וכן להזמין מתורגמן לביהמ"ש. התובעת תשא בכל הוצאות הנתבעת וכן בשכ"ט עו"ד בשעור של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק אשר ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל . רשלנות רפואית (ניתוח פלסטי / אסתטיקה)תביעות רשלנות רפואית