##האם ניתן לקבל פיצויים על תאונה במהלך החלקה על הקרח ?## בע"א (מחוזי-נצרת) 2176/02 חברת מרכז תרבות נוער וספורט בע"מ נ' אוטמזגין דוד (8.6.03) נפסק כי : "החלקה על הקרח, כפעילות ספורטיבית, טומנת בחובה סיכונים רבים. עצם עמידתו של אדם על משטח קפוא וחלק יוצרת סיכון, אך זהו סיכון סביר שהמבקש לקחת חלק בפעילות כזו לוקח על עצמו ומסתכן מרצונו. נפילה על הקרח, שהיא תוצאה של הפעילות הספורטיבית השגרתית, שונה בתכלית מנפילה שהיא תוצאה של צירוף נסיבות שהולידו סיכון נוסף ובלתי סביר...". (ראה גם: ת"א (שלום-ת"א-יפו) 10961-11-10 אידית ויגמן נ' המרכז הלאומי לספורט החורף בישראל מרכז קנדה בע"מ ואח' (23.3.15) ות"א (שלום-עפולה) 2777 /06 לעיל). ##תאונה בגלישה על השלג:## אותו הדין ביחס למקום המדמה גלישה בשלג, כאשר בעניין זה, יאים גם הדברים שנפסקו ב ת"א (שלום-נצרת) 5693/07 דלעיל כדלקמן : "העובדה שהתובעת נפלה במסלול הגלישה אינה מטילה אחריות על הנתבעות. עסקינן בפעילות ספורטיבית של גלישה בשלג, אשר הינה מסוכנת מאופיה, ואשר עלולה לגרום לכך שהגולשים יפלו במהלכה. נפילה "לא מוצלחת", עלולה לגרום לנזק גוף. אין זה סביר לדרוש מבעלי האתר ליתן הגנה מוחלטת מפני אירועים שונים העלולים להתרחש במהלכה הרגיל והטבעי של הפעילות...הגולש באתר סקי נוטל על עצמו את הסיכונים הכרוכים בפעילותו תוך שהוא חושף עצמו מרצונו לסכנות הטמונות בגלישה לרבות נפילה במהלך הגלישה. יחד עם זאת הסתכנות מרצון של הגולש אין בה כדי להפחית מהחובה המוטלת על הנתבעות לדאוג לכך שמסלולי הגלישה יהיו נקיים ממפגעים בלתי סבירים שניתן לראותם מראש ולהסירם...". ##להלן פסק דין בנושא נפילה בהחלקה על הקרח:## 1. התובעת היא ילידת 5.10.68 והגישה תביעה זו לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לה ביום 31.5.92 בעקבות נפילתה במהלך החלקה על קרח במיתקן שהופעל ע"י הנתבעת 1 בקניון לב המפרץ בחיפה (להלן: התאונה). הנתבעת 2 היא המבטחת עפ"י פוליסה כלפי צד ג'. בעקבות ערעור בשאלת האחריות ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה פסק דין הקובע את אחריות הנתבעות לנזקי התובעת בשיעור 2/3 בלבד ואשם תורם של התובעת בשיעור 1/3מנזקיה. ביהמ"ש המחוזי הורה להחזיר הדיון בשאלת גובה הנזק ולפיכך פסק דין זה הוא לענין גובה הנזק והפיצוי המגיע לתובעת. 2. בעקבות חבלה ושברים בשוק ימין שנגרמו לתובעת בתאונה, היא הובאה לחדר המיון של בית חולים רמב"ם ובמהלך אשפוז של יומיים נעשה שיחזור סגור בהרדמה כללית וקיבוע בגבס ארוך מעל הברך ושוחררה עם המלצה למנוחה עם רגל מורמת, ירידה לשרותים בלבד מבלי לדרוך על הרגל . מהלך החלמתה הסתבך בפקקת ורידים ותסחיף ריאתי ולכן נזקקה לאשפוז נוסף של 12 ימים במחלקה הפנימית של בית חולים רמב"ם החל מיום 11.6.92 עד שחרורה ביום 22.6.92. בהמשך היתה מרותקת למיטה בבית אמה כ - 6 חודשים עד להורדת הגבס ביום 30.12.92 ואז הופנתה לפיזיותרפיה להפעלת מפרק הברך והקרסול והומלץ לדרוך על הרגל באופן חלקי רק בעזרת קביים. עפ"י התעודות הרפואיות שהוצגו היא התלוננה על כאבים באזור קרסול רגל ימין והמשיכה להלך במשך כ- 7 חודשים בעזרת קביים. בעקבות התאונה הנדונה הוכרה לתובעת ע"י המל"ל נכות זמנית בתחום הנפשי למשך כשנה במסגרת תביעה שהגישה לנכות כללית ושולמו לה תגמולים בהתאם. לענין זה צורפו לתצהיר עדותה הראשית של התובעת דוחות ועדה רפואית של המל"ל וב"כ הנתבעים צירף לסיכומיו תדפיס המל"ל על התשלומים ששולמו לתובעת בגין הנכות הזמנית . 3. מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר יעקב אבני, קבע לתובעת 10% נכות נפשית צמיתה בעקבות התאונה הנדונה. בחוות דעת המומחה נאמר כי לתובעת נכות נפשית צמיתה בשיעור של 20% אך רק 10% מתוכם יש לייחס לתאונת ההחלקה על הקרח ו- 10% הנוספים הם כתוצאה מחבלה בראש שנגרמה לבתה ננסי בתאונה מיום 11.8.93 בהיותה בת שנתיים ואשר גרמה לפגיעה נוספת בכושר הנפשי והתפקודי של התובעת. ד"ר יעקב אבני סבור שלפני התאונה התובעת היתה בעלת אישיות לא מבוגרת, אך תפקודה ירד בהרבה בעקבות פציעתה בתאונה בכך שגרמה לה לתגובת חרדה ודכאון. מומחה רפואי מטעם התובעת, ד"ר אנג'ל , קבע לה נכות משוקללת בתחום האורטופדי בשיעור של 19% בגלל חיבור גרוע של העצם בשוק ימין וקיצור של 1.6 ס"מ וכן בגלל נפיחות וכאבים בכף הרגל לאחר פקקת ורידים. המומחה בתחום האורטופדי מטעם הנתבעות, ד"ר יעקב גורדון, קבע לה נכות בשיעור של 10% בלבד בגלל חיבור גרוע של העצם בשוק ימין ומאשר כי בצילומים נמצא קיצור של 1.16 ס"מ בשוק הימני. ב"כ הצדדים קיבלו הצעת ביהמ"ש על נכות אורטופדית מוסכמת בשיעור של 14.5%. 4. התובעת אומרת בתצהיר עדותה הראשית כי סיימה 12 שנות לימוד מהם 8 שנים בביה"ס האיטלקי לנזירות ו-4 שנים בבי"ס תיכון "במעלה" בחיפה . לא נאמר בתצהיר שלתובעת תעודת בגרות. אחרי סיום לימודיה, עבדה התובעת במשך כשנה בעבודות שליחויות במשרד נסיעות ולאחר מכן בחנות פרחים עד שנישאה בגיל 19 ומאז ועד התאונה (בהיותה בת 24 ) לא עבדה כלל. לפני התאונה נולדה לה בת ששמה ננסי ולאחר התאונה נולדו לה עוד שתי בנות. התובעת חזרה שוב רק בחודש אוקטובר 2001 (כעבור 9 שנים מקרות התאונה הנדונה) כמטפלת בקשישים, באמצעות עמותת "שילה" לשרותי כח אדם לחולים וקשישים, בהיקף של כ-10 שעות בשבוע ובשכר ממוצע של כ- 1,000 ₪ לחודש. התובעת נבדקה ע"י רופא תעסוקתי לפני תחילת עבודתה הנ"ל והוא קבע כי היא כשירה לעבודות של סידור מיטה, בישול והאכלה, נקיון בית ואינה כשירה לעבודות של רחצה או הורדה ממיטה והולכה בסביבת הבית. 5. אדון להלן בנזק ובפיצוי המגיע לתובעת. נזק לא ממוני של כאב וסבל: לתובעת נכות משוקללת של 23%, מהם 10% בתחום הפסיכיאטרי ו-14.5% בתחום האורטופדי. שיעור הנזק הלא ממוני צריך שיקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי, הכאבים והסבל של התובעת במקרה הנדון. עפ"י המסמכים הרפואיים שהוגשו כראיה מטעם התובעת ניתן לקבוע שהתאונה הנדונה גרמה לתובעת סבל רב ומתמשך לאורך תקופה ארוכה של כ- 6 חודשים שבהם היתה מרותקת למיטה עם רגל מגובסת ומורמת ועוד כ-7 חודשים נוספים עם מגבלות בהליכה ודריכה בעזרת קביים. הנכות שנקבעה לתובעת תמשיך לגרום לה גם בעתיד סבל נפשי וכאבים וצליעה מסוימת בעקבות קיצור שוק רגל ימין. אני סבור כי סך של 100,000 ₪ יהיה פיצוי ראוי לתובעת בגין הנזק הלא ממוני של כאב וסבל בעבר ובעתיד. 6. הפסד השתכרות בעבר: התובעת לא עבדה כלל מאז נישואיה בגיל 19 ועד קרות התאונה בהיותה בגיל 24. לפני נישואיה עבדה כשנה בעבודות שליחויות במשרד נסיעות וכמוכרת בחנות פרחים ולא הגישה כראיה תלושי שכר לתקופה זו. כאמור, היא התחילה לעבוד באופן חלקי (יומיים בשבוע) כמטפלת בקשישים רק באוקטובר 2001 ולאחר שחלפו כ-9 שנים ממועד התאונה הנדונה. בנסיבות שפורטו לעיל, ובפרט שהתובעת היתה עקרת בית ולא יצאה לעבודה במשך 5 שנים לפני קרות התאונה, אני סבור שאין מקום לחישוב אריתמטי של הפיצוי המגיע לתובעת בגין הפסד השתכרות בעבר ויש לחשב הפיצוי בראש נזק זה באופן גלובאלי. עקב התאונה נפגע כושר עבודתה באופן מלא למשך כ-12 חודשים ולאחר מכן נותרה נכות תפקודית אך אין יסוד לטענת ב"כ התובעת כי נכותה התפקודית של התובעת עולה על הנכות הרפואית שנקבעה. בראש נזק זה אין מקום לחישוב אריתמטי לאור העובדה שבמשך 5 שנים לפני התאונה בחרה התובעת שלא לעבוד כלל אלא להיות עקרת בית במשרה מלאה ויתכן שהיתה בוחרת להמשיך בדרך זו ובפרט בשנים לאחר שנולדו לה שני ילדים נוספים. קושי נוסף בחישוב אריתמטי של הפסד ההשתכרות בעבר הוא בכך שאין נתונים לכושר השתכרותה לפני ולאחר התאונה מאחר ולא עבדה כלל במשך 9 שנים מאז קרות התאונה למרות שכושר עבודתה המלא נפגע רק למשך 12 חודשים מיום התאונה. בנסיבות אלה, אני סבור שהחישוב הגלובאלי להפסד השתכרות בעבר צריך שיעשה בזיקה לרמת שכר בעבודות של טיפול בקשישים ובשים לב לכך שלא עבדה כלל במשך 5 שנים לפני התאונה וגם לאחריה בתום התקופה של אי כושר מלא לעבודה. לפיכך, מגיע לתובעת פיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר, כשהוא משוערך להיום, סך של 80,000 ₪. 7. הפסד השתכרות בעתיד: לאור הנתונים שפורטו בסעיף 6 דלעיל, אני סבור שגם בראש נזק זה של הפסד השתכרות בעתיד יש מקום לחישוב גלובאלי, ולא אריתמטי, של הפיצוי המגיע לתובעת שכן אין נתונים מספיקים על כושר השתכרותה של התובעת לפני התאונה ועקב כך שלא עבדה במשך 5 שנים מאז נישואיה ועד התאונה וגם לאחר מכן היא לא עבדה כלל במשך 8 שנים מתום התקופה של אי כושר לעבודה בגין התאונה. לתובעת נכות נפשית גם כתוצאה מפגיעת ראש חמורה בתאונה שקרתה לבתה ננסי לאחר התאונה הנדונה בתביעה זו והחל מאוקטובר 2001 ועד היום היא עובדת לפי בחירתה באופן חלקי בלבד, יומיים בשבוע, בטיפול בקשישים. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהתובעת היא צעירה, ילידת 1968, בעלת השכלה של 12 שנות לימוד ונכותה בעקבות התאונה הנדונה עשויה לגרום לה להפסד השתכרות חלקי בעתיד לאחר שילדיה יתבגרו ותחליט לצאת לעבודה מלאה. לכן מגיע לה פיצוי בגין ראש נזק זה. החישוב הגלובאלי להפסד השתכרות בעתיד יהיה תוך התחשבות בנכות התפקודית, בשנות עבודה שנותרו לה עד הגיעה לגיל 65 ובזיקה לרמת השתכרות בעבודה של טיפול בקשישים או עבודה פקידותית מתאימה לרמת השכלתה של התובעת. אני סבור שמגיע לתובעת פיצוי גלובאלי בסך של 150,000 ₪ בגין הפסד השתכרות בעתיד. 8. עזרת צד ג' בעבר ובעתיד: הוכח כי רגלה של התובעת היתה מגובסת במשך 6 חודשים בהם שכבה עם רגל מורמת ולאחר מכן הופנתה לפיזיותרפיה ובמשך כ-6 חודשים נוספים היתה רשאית להלך בעזרת קביים. בכל אותה עת נבצר ממנה לטפל במשק הבית ובילדתה ננסי ונזקקה לעזרת צד ג' של בעלה והוריה. מדובר בנזק מיוחד ולא הובאו ראיות להוכחת הוצאות שנגרמו לתובעת בגין עזרה צד ג' בעבר, אך למרות זאת מגיע פיצוי בגין ראש נזק זה גם אם עזרת צד ג' ניתנה ע"י הוריה ובעלה. אני סבור שבתקופה שרגלה של התובעת היתה מגובסת ושכבה עם רגל מורמת, מגיע פיצוי בגין עזרה מלאה של צד ג' ובגין התקופה של 6 חודשים נוספים שהלכה בעזרת קביים מגיע לה פיצוי בגין עזרת צד ג' חלקית. אני סבור שמעבר לתקופה הנ"ל שבה היתה התובעת נתונה במגבלה פיזית, אין מקום לפיצוי נוסף בגין עזרת צד ג' בעבר ובעתיד. בסה"כ מגיע לתובעת פיצוי גלובאלי בגין עזרת צד ג' בעבר סך של 30,000₪ . 9. לאור האמור לעיל התוצאה היא כדלקמן: א. אני מחייב הנתבעים, יחד ו/או לחוד לשלם לתובעת פיצוי כספי כדלקמן: א.1. בגין נזק לא ממוני של כאב וסבל סך 100,000 ₪. א.2. בגין הפסד השתכרות בעבר סך 80,000 ₪. א.3. בגין הפסד השתכרות בעתיד סך 150,000 ₪. א.4. בגין עזרת צד ג' בעבר סך 30,000 ₪. ב. על הסכומים שבסעיף א' הנ"ל תחול תוספת של ריבית חוקית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ג. מסכום הפיצויים שבסעיפים א, ב, הנ"ל יש להפחית 33.3% בגין אשם תורם של התובעת. ד. מסכום הפיצויים שבסעיפים א, ב, ג, הנ"ל יש להפחית את הסכומים ששולמו לתובעת ע"י המל"ל בגין התאונה הנדונה. ה. אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהסכום הכולל שחוייבו הנתבעים עפ"י האמור בסעיפים א, ב, ג, ד לעיל בצרוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. החלקה על הקרחתאונות נפילהתאונות החלקהנפילה