נפילה במדרגות בדרך לעבודה

התובעת, מתגוררת בבית פרטי המוקף חצר בעיר אילת. ומציינת, כי יצאה מביתה, הלכה בחצר הבית, ירדה שלוש מדרגות ונפלה על השביל שלאחר המדרגות ונפצעה. התובעת טוענת, כי נפלה בשטח השייך לעירית אילת ולא בשטחה הפרטי ומציינת, כי השטח הנ"ל אינו שייך לה, אינו נכלל באחוזי הבניה המגיעים לה בגין הבית שלה אולם באישור עירית אילת הינה דואגת לניקיון השטח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה במדרגות בדרך לעבודה: .1מדובר בתביעה לפסק דין הצהרתי לפיו בית הדין מתבקש להצהיר, כי לתובעת ארעה ביום 30.5.95"תאונת עבודה" וכי הינה זכאית לקבלת דמי פגיעה כמפורט בתעודות הרפואיות לנפגע בעבודה אשר צרפה לכתב התביעה. בכתב התביעה מציינת התובעת, כי הינה מנהלת מעון מרכז באילת. ביום 30.5.95עבדה במעון עד השעה 00: .13בשעה 30: 14לערך הגיעו למעון על מנת להתקין נדנדה בחדר המשחקים והתובעת, כמנהלת המעון נקראה לבוא על מנת לקבוע מקום התקנת הנדנדה. התובעת, מתגוררת בבית פרטי המוקף חצר בעיר אילת. ומציינת, כי יצאה מביתה, הלכה בחצר הבית, ירדה שלוש מדרגות ונפלה על השביל שלאחר המדרגות ונפצעה. התובעת טוענת, כי נפלה בשטח השייך לעירית אילת ולא בשטחה הפרטי ומציינת, כי השטח הנ"ל אינו שייך לה, אינו נכלל באחוזי הבניה המגיעים לה בגין הבית שלה אולם באישור עירית אילת הינה דואגת לניקיון השטח. התובעת נפלה ונפגעה בשורש כף היד. .2הנתבע טוען בכתב ההגנה, כי יש לדחות התביעה מאחר וביום 30.5.95לא ארעה לתובעת "ארוע תאונתי" כמשמעותו בסעיף 80(1) לחוק הבטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995(להלן - "החוק"), כי בעת הנפילה היתה התובעת במסגרת השטח הפרטי של ביתה ובטרם יציאתה לעבודה. לפיכך, כאמור, אין מדובר בתאונה תוך כדי נסיעה או הליכה של התובעת לעבודה ממעונה... כאמור בסעיף 80(1) לחוק. .3התובעת הגישה לבית הדין תוכנית מטעם אגף ההנדסה בעירית אילת לפיו החלקה בה נפלה אינה מצורפת לבית אלא מוגדרת (שפ"פ), היינו, שטח פרטי פתוח ומיועדת לגינון בלבד. מטעם הנתבע העיד חוקר המוסד וכן הוגשה הודעת התובעת בפני החוקר (נ/1). לאחר הדיון בבית הדין הוגש תרשים של מודד מוסמך המפרט שטח ביתה של התובעת לרבות סיווג השטחים שמסביב לביתה (להלן - "התרשים") התרשים נתקבל ביום 13.10.96וזאת על פי החלטת בית הדין מיום .26.6.96 .4מהעדויות שבפני ניתן לקבוע העובדות הבאות כדלקמן: א. התובעת מתגוררת בבית פרטי המוקף חצר וזו מגודרת בגדר מסביב לבית. בגדר ממוקם שער אשר ממנו יוצאים לשביל הציבורי כאמור בתרשים. ב. השטח המגודר, אף אם אינו שטח בבעלות או בחכירת התובעת, הרי הוא שטח אשר התובעת מחזיקה בו ומטפחת אותו וגידרה אותו לשימושה הפרטי. התובעת מחזיקה בשטח לפחות 16שנה (ס' 2לעדותה מיום 26.6.96). ג. ביום 30.5.95כאשר היתה בדרכה למעון, יצאה מדלת ביתה לחצר כשהיא הולכת לכיוון המדרגות והשביל ולעבר השער. התובעת נפלה כאשר ירדה בשלוש המדרגות וכשהיא נופלת על השביל. הנפילה קרתה מטר אחרי המדרגות, על השביל לפני השער בשטח המגודר. כך העידה (בעמ' 4לפרוטוקול). ד. התובעת מציינת, כי לא הספיקה אפילו לצאת את השער. .5התובעת טוענת, כי הנתבע דחה תביעתה שלא כדין שכן לא נפלה בשטחה הפרטי אלא בשטח שאינו נמצא בבעלותה אלא בבעלות העיריה. כי השטח השייך לה הינו רק הבית בלבד, כי אף הגינה המגודרת נמצאת בשטח שנתנה לה העיריה. ב"כ הנתבע בסיכום טענותיה ביקשה לשקול עמדתה פעם נוספת לאחר שיומצא לה שרטוט מדוייק של מיקום הנפילה ועקב כך הוגש התרשים. לאחר המצאת התרשים מבקשת ב"כ הנתבע לדחות התביעה שכן על פי התרשים עולה, כי התובעת נפלה בשטחה הפרטי אשר עמד לרשותה הבלעדית, מדובר בשטח סגור שהתובעת גידרה, יש בו שער, השטח מוגדר כשטח פרטי ורק השטח הנמצא לאחר השער הינו שטח ציבורי. ב"כ הנתבע תמוכת טיעוניה בפסיקת בית הדין. .6הבסיס העובדתי לפיו יחתך פסק דין זה, הינו המקום בו אירע לתובע האירוע, וזאת בשל חשיבותו, לאור המבחנים אשר נקבעו בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, באשר לשאלה מהו תחום "המעון" לענין סעיף 36(1) לחוק. על פי ס' 80(1) לחוק (ס' 36(1) לחוק בנוסח תשכ"ח) נאמר:ב- "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם:ו- אירע תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה וממעונו או ממקום בו הוא לן, אף אם אינו מעונו או מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". באשר לטענה כי התאונה אירעה בדרך לעבודה, נפסק בדיון מס' שם/83- 0המוסד לביטוח לאומי נ. סלומון וקנין, פד"ע יא' עמ' 327:נ- "השאלה אשר יש להשיב עליה, כל אימת שטוענים לתאונת עבודה מכוח סעיף 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח-1968, היא - האירעה התאונה עת כבר היה המבוטח בדרך לעבודה או עדיין היה בדרך, עת היעד לכיוון האחד הוא מקום העבודה והיעד בכיוון השני הוא מעונו של המבוטח או מקום שבו הוא לן; הכל כמובן בסייגים העולים מסעיף 37לחוק, לשון אחר - אשר ישקול משקל רב היא התשובה לשאלה, אם כבר התחילה דרכו של המבוטח לעבודה או אם כבר הסתיימה הדרך (עמ' 332). אין ליתן תשובה כללית לשאלה האמורה בסעיף הקודם, התשובה תהא שונה עת מדובר בהליכה, מהתשובה עת מדובר בנסיעה במכונית פרטית החונה ליד הבית המצוי בגינה גדורה ושער בגדר; התשובה תהא שונה עת מדובר בבית קומות ובו דירה אחת, מהתשובה עת מדובר בבית קומות ובו יותר מדירה אחת. אשר יקבע תמיד הוא אם, בשים לב לכל הנתונים, יש לאמר שעת ארעה התאונה לא היה יותר המבוטח ב"דרכו" אלא הגיע כבר ליעד. בפסק-הדין הנ"ל אירעה תאונה למבוטח בשובו מהעבודה, כאשר החליק התובע על המדרגות המובילות משער הכניסה לחצר הפרטית לשביל המוליך לביתו של המבוטח. והשאלה שנשאלה, האם התאונה אירעה תוך כדי הליכתו של המבוטח מן העבודה למעונו (לפי ס' 36(1) לחוק, או שמא אירעה לאחר שהגיע למעונו, ואירעה כבר בשטח ביתו הפרטי. ביה"ד הארצי פסק, כי במקרה הנדון, התאונה אירעה בתוך מעונו של המבוטח, כאשר סיים המבוטח את דרכו מהעבודה למעונו, לאחר שכבר עבר את השער, ולפיכך התאונה לא הוכרה כתאונת עבודה (ס' 7לפסק-הדין עמ' 333) וכן ראה דיון מס' מח/152- 0אבו רחמה סולימן נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ' עמ' 51). בדיון מס' נג/66- 0אסתר גלולה נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו' עמ' 134, נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בתאונה, אשר אירעה לה עת מעדה במדרגות בביתה הפרטי כשפניה מועדות לעבודה, כ"תאונת עבודה" על פי ס' 36(1) לחוק. ביה"ד הארצי פסק כי "מדרגות המחוברות, בבית פרטי, המובילות לחצר הבית, שעשה שמדרגות אלה, והחצר הן בשליטתו הבלעדית של בעל הדירה, מהוות חלק מהמעון, ולכן תאונה בעת ירידה מאותם מדרגות אינה תאונה ב"דרך לעבודה". ביה"ד הארצי פסק כי:ב- ביה"ד לא יוכל לקבוע הלכה שתשמש מפתח לכל דלת ושביל אפשרי. ניתן רק לחזור ולסכם שהקובע לאור מטרת החוק, הוא אם כבר התחילה הדרך לעבודה או אם כבר הסתיימה הדרך, עת שמים לב לשני היעדים המתחייבים מהחוק (עמ' 137). בהשוואה לשיטות הנהוגות בארצות אחרות הפליג המחוקק הישראלי בהרחבת הגנתו על העובד. הוא הכיר, באורח גורף, בתאונת עבודה הנגרמת בעטיים של סיכוני הדרך הדו-סיטרית הישירה בין המעון לעבודה כ"תאונת עבודה", תוך שהטיל את עלותן בעיקר על שכם המעביד. עולה איפוא השאלה העקרונית - והיא העשויה להיות מוכרעת, גם על פי מדיניות שיפוטית: האם יש הצדקה להטיל על המעביד את עלות התאונות המתרחשות בחלקתו הפרטית של העובד? שם, בחלקתו הפרטית, בין אם שביל, חצר, גינה או מדרגות, חולש העובד על מצב הדברים, שם הוא אדון לעצמו וגורמי הסיכון אינם נכפים עליו מכוח תנאי עבודתו, שם הוא בן-חורין להתמודד עם הסיכונים כראות עיניו ולנקוט באמצעים לסילוקם (עמ' 140). ככל שלתנאי העבודה אין קשר עם הסיכונים שלהם, נחשף העובד, ככל שהוא עצמאי ובלתי תלוי ושולט בסיכונים האורבים לו בחלקתו הפרטית, ואלה אינם נכפים עליו מכוח תנאי עבודתו, מתרופף הקשר בינם לבין העבודה עד כי לא נותר ממנו דבר. קשר זה מן הדין כי יוותר גם בשיטת משפטנו, כתנאי להכרה בתאונות בדרך כבנות גמלת נפגעי עבודה, שהרי ככלות הכל גם הן אינן יוצאות מגדרן של "תאונות עבודה", אשר בעלות ביטוחן נושא המעביד (עמ' 140). את הקשר בין סיכון הדרכים לעבודה מוצאת שיטת משפטנו - כמסתבר בס' 36(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח-1968, בעצם היות הדרך היחודית הישירה לעבודה וממנה מוכתבת לעובד ע"י מיקום אתר עבודתו, ובכך הופכת "הדרך" לחלק מתנאי העבודה. אולם אין הצדקה ל"פלישת הדרך" אל תוך חלקתו הפרטית של העובד, כאשר בתוך חלקתו פנימה נפסקים "תנאי העבודה" - ותחתם שולטים בכיפה תנאי חייו הפרטיים (ההדגשות לא במקור - י.ה) (עמ' 140). המערערת נפלה על מדרגות המחוברות אל דירת מגוריה, הן היו בשליטתה הבלעדית, דרכן נכנסה לדירתה ויצאה ממנה לכל מטרותיה. אין כל ייחוד במדרגות האמורות, הקושר אותן לתנאי עבודתה, ואך יד המקרה היא שנפלה תוך ירידתה בהן, שעה שהיו פניה מועדות לעבודתה. לא די בעיתוי נפילתה האמור על מנת ליצור את הקשר המינימלי לעבודה שמבלעדיו אין להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה" (עמ' 141). .7במקרה דנן אין מחלוקת הן על פי הראיות שבפני והן על פי עדות התובעת, כי הפגיעה אשר ארעה לתובעת, על פי טענתה, היתה בתוך השטח אשר לה החזקה והשימוש הבלעדי בו, התובעת מתחזקת את השטח, גידרה אותו ולפיכך ניתן לקבוע, כי הפגיעה ארעה לתובעת בשטחה הפרטי, ועל פי המבחנים שפורטו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, באשר לתאונה ב"דרך לעבודה" כארוע המוכר כ"תאונת עבודה", לא נותר לי אלא, לדחות תביעתה של התובעת. .8בנסיבות הענין אין צו להוצאות. .9זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.תאונה בדרך / חזרה מהעבודהתאונות נפילהנפילה במדרגותמדרגותנפילה