ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דחיית בקשה להחמרת מצב בביטוח לאומי: 1. רקע עובדתי: בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 29.12.99 לפיה נקבע כי אין החמרה הקשורה לנכות המוכרת של המערער. 2. המשיב הכיר בארוע מיום 4.2.86 כתאונת עבודה. עקב כך נקבעת למערער נכות הנובעת מקשיים בשמיעה עקב חשיפתו לרעש. 3. בדיון שהתקיים בועדה הרפואית לעררים מיום 24.2.98 נקבע כי למערער אין החמרה ונכותו נותרה בשעור של 16%. 4. המערער הגיש ערעור על כך לבית הדין זה ובהסכמת המשיב נקבע בתיק בל 1361/98 ביום 17.9.98 כי העניין יחזור לועדה אשר תבהיר האם לא תיתכן החמרה בשמיעה גם לאחר שהתובע כבר לא חשוף לרעש כאשר הליקוי עצמו מקורו בחשיפה לרעש, וכן תתייחס הועדה לחוות דעתו של ד"ר זיסקינד מיום 8.8.97 ולטענת הטנטון על פי תלונת המערער. במידה והועדה תמצא כי חלה החמרה תתייחס גם לתקנה 15. 5. הועדה כאמור התכנסה ב- 29.12.99 וקבעה כי אין החמרה. 6. טענות המערער: המערער מלין על כך שמצבו הרפואי בכל הקשור לשמיעתו החמיר במהלך השנים. עוד טוען המערער כי הועדה לא התייחסה להפרעות בשווי המשקל וכי היה עליה למנות רופא בתחום הפסיכאטרי, המערער מסביר כי טרם התאונה לא סבל כלל מכל מגבלה. 7. טענות המשיב: הועדה מילאה את הוראות פסק הדין ומשום כך לא נפלה כל טעות בהחלטתה. 8. הכרעה: זכות הערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים הינה בשאלה משפטית בלבד. 9. המונח בשאלה משפטית תוחם את מסגרת הערעור והוא מכוון להבחנה משאלות עובדתיות ומשאלות רפואיות. בהליך הביקורת המשפטית בוחן בית הדין לעבודה האם הועדה הרפואית לערר, טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. 10. הפגם המשפטי בהחלטת הועדה הרפואית לעררים יכול להתבטא בסטייה מהוראות החוק והתקנות או בפגם בסדרי עבודתה של הועדה. ראה: דב"ע ל"ג 40-0 דולזר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' , 407, 410. עב' 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ד, 213. 11. כלל ידוע הוא שביה"ד לא ייטול לעצמו את הסמכויות שהמחוקק הועיד לועדות הרפואיות אלא במקרים יוצאים מן הכלל, שהן הטעות הגלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי. ראה: נא 99/50 זוהר כץ נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ב 50,7 508. דב"ע לה/345-01 מועלם נ' המוסד לבט"ל פד"ע ז' 353. דיון נב/ 4-01 סולומון אסור נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ד 105. דיון נב 118/99 צבי יאמין נ' המוסד לבט"ל פד"ע כ"ד 281. ש.קובובי ביקורת שיפוטית של ועדות רפואיות לנפגעי עבודה" ביטחון סוציאלי מס' 28 עמ' 44. י.אליאסוף, ועדות רפואיות וועדות עררים, שנתון משפט העבודה ו' עמ' 47, 78. 12. בית הדין קרא את החלטת הועדה ובמיוחד את סעיף 29 ומצא כי הועדה התייחסה באופן מפורט ודווקני לכל השאלות שהציג בית הדין בהחלטתו מיום 17.9.98. 13. הועדה שמעה את המערער, בדקה אותו, עיינה במסמכים ובבדיקות רפואיות. 14. טענותיו של המערער בקשר לסחרחורת וכן בעיות נפשיות שאמנם נטענו בפני הועדה לא היו בגדר התשובות שעל הועדה היה לתת בהתאם להחלטת בית הדין. 15. בפני המערער פתוחה מחדש הדרך לפנות בבקשה להחמרת מצב לפי תקנה 36, וזאת על בסיס בעיותיו הנפשיות. 16. הועדה ביצעה את המוטל עליה בהתאם להחלטת בית הדין ומבחינה זו לא נפלה כל טעות משפטית בהחלטתה. 17. אשר על כן דין הערעור להידחות. 18. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. החמרת מצבערעור