המערערת טענה, כי ע"פ סע' 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, פעולתו של המשיב (הבנק) בפתיחת תיק ההוצל"פ בהתעלמו מהסכום שהופקד לזכותו בקופת בית המשפט טרם מתן פסק הדין, מהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות והזהירות כלפיה. המערערת טענה עוד, כי פתיחת תיק ההוצל"פ על מלוא סכום פסק הדין, נועדה לתכלית זרה, קרי גביית שכ"ט עו"ד, אגרות והוצאות נלוות ביתר, ושאין על המערערת לשלמן בדין. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק: בפני ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בנהריה (מר עיסא סעיד) שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 1-97-06698-13, ביום 16.11.97, ואשר לפיה נדחתה טענת "פרעתי" של המערערת. העובדות הצריכות לעניין: ביום 30.7.98ניתן פסק דין ע"י כב' סגן הנשיא, השופט כ. סעב בבית משפט השלום בנהריה, בתביעה בסדר דין מקוצר אשר הוגשה ע"י המשיב, אשר לפיו, חויבה המערערת בתשלום סכום כספי בסך 349, 45ש"ח בצירוף ריבית בנקאית הנהוגה בבנקים החל מיום 10.5.96ועד התשלום המלא בפועל, הוצאות משפט בסך 628ש"ח, הוצאות בסך 755, 1ש"ח, הוצאות העיקול הזמני בסך של 000, 1ש"ח, וכן סך של 500, 4ש"ח שכ"ט עו"ד + מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל, וכן אושר העיקול הזמני שהוטל במסגרת תיק המרצה 840/97אצל המחזיקים, צד ג'. ביום 31.7.97העבירו המחזיקים סך של 349, 45ש"ח לקופת בית המשפט בהתאם להוראות כב' סגן הנשיא השופט כ. סעב במסגרת המרצה .1224/97ביום 20.8.97הגיש המשיב בקשה לבית משפט השלום בנהריה, להעברת הכספים המעוקלים מקופת בית המשפט לידיו. בקשה זו הועברה לתגובת המערערת תוך 10ימים. בהעדר תגובה מצד המערערת, פנה המשיב ביום 23.9.97ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה לביצוע פסק הדין, ע"ס כולל של 351, 80ש"ח. ביום 24.9.97הוגשה בקשה בלשכת הוצל"פ ע"י המשיב להעברת כספים המוחזקים בקופת בית המשפט לטובת תיק ההוצאה לפועל, בקשה אשר אושרה ביום .5.10.97 ביום 6.11.97הגישה המערערת בקשה דחופה לראש ההוצל"פ לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, בטענה לפרעון חלקי של פסק הדין וביום 16.11.97ניתנה החלטה אשר הורתה למערערת לשלם את יתרת החוב. ביום 11.11.97הוגשה בקשה ללשכת ההוצל"פ ע"י המשיב להעברת הכספים בתיק ההוצל"פ לטובת המשיב, בקשה זו אושרה ביום .16.11.97 ביום 7.12.99ניתנה החלטה בבית משפט השלום בנהריה לפיה הבקשה מיום 20.8.97 להעברת הכספים תימחק, וזאת לאור הודעת ב"כ המשיב לפיה הבקשה להעברת הכספים אינה רלוונטית עוד לאור העברת הכספים לידי ב"כ המשיב. טענות הצדדים: המערערת טענה, כי ע"פ סע' 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, פעולתו של המשיב בפתיחת תיק ההוצל"פ בהתעלמו מהסכום שהופקד לזכותו בקופת בית המשפט טרם מתן פסק הדין, מהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות והזהירות כלפיה. המערערת טענה עוד, כי פתיחת תיק ההוצל"פ על מלוא סכום פסק הדין, נועדה לתכלית זרה, קרי גביית שכ"ט עו"ד, אגרות והוצאות נלוות ביתר, ושאין על המערערת לשלמן בדין. עוד טענה המערערת, כי פעולתו של המשיב מהווה הפרה בוטה של החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, ובמיוחד לאור זניחתו את פנייתו לבית המשפט מתאריך 20.8.97להעברת הכספים המעוקלים לידיו ופנייתו ללשכת ההוצל"פ "למימוש הפקדון" ששכב כל העת לזכותו בקופת בית המשפט, וכי הסכום ביום פתיחת תיק ההוצל"פ אינו משקף את יתרת חובה האמיתית. המערערת הוסיפה וטענה, כי עפ"י תדפיס דף חשבונה (אשר נערך בהתאם לריבית הנהוגה בבנקים) יתרת חובה נכון ליום 23.9.97יום פתיחת תיק ההוצל"פ - עומד על סך של 528.18, 60ש"ח ויש לראות בתדפיס זה הודאת בעל דין בדבר גובה החוב. כמו כן, טענה המערערת, כי יתרת חובה בחשבון נכון ליום 6.11.97עומד על סך של 366.40, 64ש"ח כשמתוכן 642.72, 10ש"ח הוצאות משפטיות אשר לא היה רשאי המשיב לגבותן. המשיב טען, כי תיק ההוצל"פ נפתח כעבור חודשיים מיום מתן פסק הדין ולאחר שניתנה למערערת אורכה מספקת לפרוע את חובה למשיב. המשיב טען עוד, כי המערערת לא חסכה מעצמה כל מאמץ כדי להקשות על המשיב לגבות חובו, וכי לו היו מגיעים כספים בטרם פתיחת תיק הוצל"פ היה הדבר מוצא ביטוי בטופס פתיחת תיק ההוצל"פ בצורת דיווח על כספים שנתקבלו. המשיב הוסיף וטען, כי בטיעונה של המערערת כי החוב המלא משתקף בתדפיס מיום 6.11.97יש משום חוסר תום לב משווע כאשר תדפיס זה אינו מעודכן דבר אשר מעיד על "מהימנות" המערערת. עוד טען המשיב, כי ההוצאות המשפטיות המצויינות בתדפיס משקפות אך ורק את ההוצאות ושכ"ט ששולמו בפועל ע"י הבנק. בעוד שאין פירוט של שכ"ט שנפסק לטובת המשיב. כמו כן טען המשיב כי נתונים אלה הינם חלקיים ושאין מקום להסיק מסקנות מהם. המשיב ציין, כי יתרת העו"ש (לא כולל הוצאות משפטיות) נכון ליום 30.8.98 עומדת ע"ס של 818.75, 24ש"ח ואילו יתרת החוב בתיק ההוצל"פ נכון ליום 7.4.98 עומד ע"ס של 45,737, 46ש"ח. דיון לאחר עיון בהחלטת ראש ההוצאה לפועל ובכתבי טענותיהם של הצדדים ובסיכומים שהוגשו מטעמם, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להדחות. טענתה המרכזית של המערערת היא שהמשיב פעל בחוסר תום לב ותוך ניצול הליכי משפט לרעה. טענה זו בטעות יסודה, ואין בידי לקבלה שכן צד הטוען להעדר תום לב של הצד שכנגד, ראוי הוא, כי יפעל בתום לב ובהגינות ויבוא לבית המשפט בנקיון כפיים. כנגד המערערת דנן, ניתן פסק דין ביום 30.7.98וביום 20.8.98הוגשה בקשה לבית משפט השלום בנהריה, להעביר את הכספים, (שהועברו ע"י צד ג' לקופת בית המשפט) לידי ב"כ המשיב. בית משפט השלום בנהריה קבע כי על המערערת להגיש תגובתה תוך עשרה ימים מיום מתן ההחלטה. תגובה זו לא ניתנה. ייאמר מיד, כי לגישתי, בית משפט השלום בנהריה היה מוסמך להעביר את הכספים שנמצאים בקופת בית המשפט לידי ב"כ המשיב אף בהעדר תגובה של המערערת וזאת לאחר קביעתו בפסק הדין כי סכום זה הוא מנת חלקו של המשיב, וכי לא היה כל צורך בקבלת תגובת המערערת. צד אשר נפסק לחובתו סכום כספי ראוי לו שיקדים ויסדיר את חובו ולא ימתין עד אשר יינקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל, שכן לא בכדי נקבע בסע' 7(ה) לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967: "לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה...". צד המסדיר את חובו תוך תקופה סבירה מיום מתן פסק הדין נגדו חוסך מעצמו הוצאות מיותרות שהן פרי פתיחת תיק הוצל"פ. טענתה של המערערת, כי לו היה המשיב פונה לבית המשפט קמא כעבור עשרת הימים ואפילו בהעדר תגובה מצידה, היה בית המשפט קמא מורה על העברת הכספים לידיו, הינה "חוכמה לאחר מעשה". טענה זו הינה מופרכת ואין לה על מה להתבסס, שכן חובתה של המערערת לדאוג לתשלום חובה. צד המתרשל בתשלום חובו ובמילוי אחר הוראות פסק הדין של בית המשפט, אין לו אלא להלין על עצמו, שכן זכותו של הצד שכנגד, היא לנקוט בהליכים המשפטיים העומדים לזכותו על מנת לגבות את הסכומים המגיעים לו עפ"י פסק הדין. במקרה דנן, עברו כ- 50יום מיום מתן פסק הדין ע"י בית המשפט קמא עד לבקשת ב"כ המשיב כי יועבר לידיו הכסף שנמצא בקופת בית המשפט, בקשה זו אף שהועברה לב"כ המערערת לתגובה תוך 10ימים לא נענתה, דבר המחזק את עמדתי, כי רשלנותה של המערערת היא זו שהניעה ו/או האיצה את המשיב לנקוט בהליכי הוצל"פ, שכן ביום 23.9.97ובהעדר תגובה מצד המערערים ובהעדר כל נסיון להסדיר את החוב שנקבע בפסק הדין, נקט המשיב בהליכי הוצל"פ כנגד המערערת. יוצא, כי התנהגותה רצופת הפגמים של המערערת והתעלמותה מהחלטת בית משפט השלום בנהריה היא זו שהביאה לפתיחת תיק ההוצל"פ נגדה, ולא אי תום לבו של המשיב. אי לזאת ולאור האמור לעיל אני מחליט לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות + שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 000, 2ש"ח בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום בפועל.בנקהוצאה לפועל