קניית שלד של בית פרטי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית שלד של בית פרטי: 1. הנתבע ואשתו רכשו שלד של בית פרטי בשכונת מלחה בירושלים. התביעה העקרית בתיק זה הוגשה על ידי התובע, שהיה הקבלן שאמור היה לשפץ את השלד ולהשלים את בניית הבית עד היותו ראוי למגורים, וענינה היה חוב כספי שהנתבע היה חייב לו לטענתו, בגין יתרת תשלום עבור הבניה. תביעה זו נדחתה בפסק דין חלקי. תביעה שכנגד הוגשה על ידי הנתבע, ענינה ליקויי בניה ופיצוי בגין מסירת הבית באחור. חלק נוסף בתביעה התייחס לתשלום ששילם הנתבע, לטענתו, ביתר, וענין זה הוכרע בפסק הדין החלקי. ב"כ הצדדים הגיעו להסכמה לפיה נושא ליקויי הבניה ושאלת האחור במסירה יידונו על בסיס החומר הנמצא בתיק, והעד היחידי שנחקר היה מתווך שהגיש חוות דעת בענין שכר הדירה הראוי, לצורך קביעת פיצוי בגין אחור במסירה. לצורך פסק דין משלים זה יכונה הנתבע, התובע שכנגד, "התובע", והתובע, הנתבע שכנגד, יכונה "הנתבע". 2. ליקויי הבניה: א. לענין זה הגיש התובע חוות דעת של המהנדס ברגמן מיום 27.8.95, לפיה נמצאו ליקויי בניה שערכם הכולל 5,970 דולר + מע"מ. חוות הדעת מתייחסת לליקויי בניה שונים, החל במחסור בפתחי ניקוז עודפי מים בקירות תומכים, רטיבות במחסן, סטיה של מדרגות האמורות להיות עגולות מקווי העיגול, פגמים בעיבוד האבן במקומות שונים, ליקויים שונים בעבודות גמר ודליפות מצנרת. ב. הנתבע הגיש חוות דעת של מר יואב סרי מיום 28.9.97. גם על פי חוות דעת זו ישנם ליקויי בניה, אם כי מר סרי הגיע בהערכת תיקון הליקויים לסך 4,690 ₪ + מע"מ. ג. מעיון ברשימת הליקויים עולה כי מדובר בענינים שהיו באחריותו של הנתבע. ב"כ הנתבע טוען בסיכומיו כי התובע מעולם לא פנה לנתבע בטענה לליקויים ולא הודיע לו על קיום הליקויים. נטען כי לא ניתנה לנתבע הזדמנות לתקן את הליקויים. מאחר שגם המומחה מטעם הנתבע מודה כי נמצאו ליקויים בבנייה, העובדה שלא היתה פניה קודמת של התובע לנתבע איננה רלוונטית, ולכל היותר היא מעידה על כך שהתובע היה מוכן להשלים עם הפסד כספי ובניה לא מושלמת, כדי לא להכנס להליכים משפטיים, אך משהוגשה נגדו תביעה וממילא היה עליו להתדיין עם הנתבע, החליט לתבוע את המגיע לו. מכל מקום, במהלך התקופה בה התנהל תיק זה לא הועלתה הצעה מצד הנתבע לבצע תיקונים, ולפיכך אל לו לבוא בטענה כי לא הוצע לו לבצעם. מכל מקום, מאחר שלא עלתה כל הצעה שהנתבע יבצע את התיקונים, יש מקום לפסוק לתובע את עלות התיקונים כפי שהיא מבחינתו, כשעליו לבצעם, דהיינו כפי שקבע המומחה מטעמו. ד. לפיכך אני פוסקת לתובע בתביעה שכנגד פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 5,970 דולר כערכו בשקלים ביום 30.8.95 + מע"מ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על הסכום הנתבע 21,000 ₪ לאותו מועד, כשלסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.95. 3. אחור במסירה: א. לענין זה התייחס התובע בתצהיר עדות ראשית. לדבריו הסיכום עם הנתבע, לגבי משך הבניה, עמד על חצי שנה, זאת מאחר שהיה עליו לפנות את הדירה בה התגורר. לדבריו הוסכם כי כל העבודה לא תימשך מעבר לחודש יוני 1994. בהמשך הוא מדבר על סיום ומסירת הבית כשהוא ראוי למגורים באוגוסט 1994. בעדותו אישר כי מדובר בשמונה חודשי עבודה (עמ' 46). לדבריו הסיכום התייחס למועד מסירת הבית כשהוא ראוי למגורים, ללא התייחסות לעבודות נוספות או לא עבודות נוספות (עמ' 47). התובע תאר בתצהירו את אופן העבודה - זמן רב בו עבדו במקום שלושה עד ארבעה פועלים בלבד, תקופה בה עבד פועל אחד, מאחר שהנתבע קיבל על עצמו עבודה נוספת במקום אחר, תקופה בה היו במקום שני פועלים בלבד. לדבריו כל פעם שלחץ על הנתבע ואיים להביא קבלן אחר, היה הנתבע מזרז את העבודה ומביא חמישה עד שישה פועלים למקום, אך מצב זה נמשך שבועיים שלושה ושוב לא הגיעו פועלים לאתר. ב. הנתבע טען בתצהירו כי מלכתחילה סוכם כי העבודה על פי המפרט תתבצע תוך 6 עד 8 חודשים, בתנאי שלא יהיה סגר או הגבלות דומות על הגעת פועלים מהשטחים. לדבריו בתקופת העבודה היו מקרים רבים של סגר בשטחים מהם הגיעו הפועלים. בנוסף טען כי נוכח העבודות הנוספות שביצע, נדרש זמן רב נוסף, עובדה שהבהיר לתובע מלכתחילה. לדבריו הוסכם בברור עם התובע כי לבצוע העבודות הנוספות יידרש זמן נוסף של מספר חודשים. ג. שאלת המהימנות, לגבי התובע והנתבע, נקבעה כבר בפסק הדין החלקי, והיא תקפה גם לפסק דין זה. יש לציין כי לגבי מועד המסירה המובטח, יש לעדותו של התובע תמיכה, בכך שבאפריל 1994 חתם על חוזה לפיו תימסר הדירה אותה אמור היה לפנות עד סוף אוגוסט, וסביר שהסכם זה נחתם בהתאם לסיכום שהיה לתובע עם הנתבע, לפיו הבניה תסתיים כך שיוכל למסור את הדירה כפי שהתחייב. בסופו של דבר נכנס התובע לדירה רק בדצמבר 1994, לאחר שהפר את ההסכם עם רוכשי הדירה במשך חודשיים, ולאחר מכן פינה חלק מהרהוט לבית נשוא התביעה ועבר עם משפחתו להתגורר בבית חמותו. ד. אף שאני מקבלת את גירסתו של התובע, בהתחשב בכך שאין מחלוקת שהנתבע ביצע עבור התובע עבודות נוספות מעבר למוסכם מלכתחילה, ניתן להניח כי תוספת העבודה שנדרשה בגין התוספות, האריכה במידת מה את הבניה מעבר למוסכם, ולפיכך, על אף תאור הבניה כמפורט לעיל, ואף שנראה כי אילו התבצעה הבניה בקצב סביר, ניתן היה לסיימה במועד גם עם כל התוספות, יש מקום להפחית חודשיים מתקופת האחור של 4 חודשים. ה. התובע לא העיד כי בגין התקופה בה המשיך להתגורר בדירתו הקודמת, בניגוד למוסכם עם הרוכשים, נאלץ לשלם לרוכשים פיצוי כלשהו. הוא גם לא שכר דירה חלופית אלא, כאמור, עבר עם משפחתו להתגורר בבית חמותו. מעדותו ברור כי אילו נסתיימה הבניה קודם, לא היה משכיר את הבית אלא עובר להתגורר בו. דהיינו, התובע לא הפסיד דמי שכירות בגין האחור במסירה. לפיכך גם עדותו של המתווך שהעיד לענין זה איננה רלוונטית. ו. בגין נזקי הבניה והאחור במסירה, בשל הפרת הסכם, ירידת ערך ועגמת נפש, תבע התובע גם פיצוי כללי בסך 10,000 ש"ח, כאשר לדבריו החלוקה היא ביחד ולחוד בגין כל אחד מהסעיפים. ירידת ערך לא הוכחה ולפיכך התובע אינו זכאי לפיצוי בגינה. התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת ההסכם וכן זכאי הוא לפיצוי בגין עוגמת נפש, הן בשל האופן בו התנהלה הבניה והן בשל העובדה שנאלץ לאכסן את חפציו בבית הבלתי גמור, נאלץ להתגורר בבית חמותו תקופת מה ונכנס לבית בטרם הושלמה הבניה. ז. טוען ב"כ הנתבע כי ממילא לא היה לתובע טופס 4 עד כשנה לאחר שנכנס להתגורר בבית, ולפיכך גם אילו נסתיימה הבניה במועד, לא היה התובע רשאי לאכלס את הבית. לענין זה צודק ב"כ הנתבע, אולם עובדה היא שעל אף העדר טופס 4 איכלס התובע את הבית מיד כשהדבר היה אפשרי מבחינת מצב הבניה, ולפיכך השאלה אם הדבר היה מותר או אסור איננה רלוונטית. ח. מאחר שהסכום שנתבע, בסך 10,000 ₪, כלל ירידת ערך שלא הוכחה, אני פוסקת לתובע בגין הפרת ההסכם ועגמת נפש סך 5,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.95. 4. לאור האמור לעיל על הנתבע בתביעה שכנגד לשלם לתובע בתביעה שכנגד את הסכומים המפורטים להלן: א. בגין ליקויי בניה סך 5,970 דולר כערכו בשקלים ביום 30.8.95 + מע"מ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על הסכום הנתבע 21,000 ₪ לאותו מועד, כשלסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.95 ועד למועד התשלום בפועל. ב. בגין הפרת הסכם ועגמת נפש סך 5,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.95 ועד למועד התשלום בפועל. ג. בגין התביעה שנדחתה והתביעה שכנגד שנתקבלה בחלקה ישלם הנתבע שכנגד לתובע שכנגד הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ.בית פרטישלד מבנה