שכר כונס נכסים בגין מכירת זכויות בדירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר טרחת כונס נכסים בהוצאה לפועל / שכר כונס נכסים בגין מכירת זכויות בדירה: בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בחדרה (מר אהוד קפלן), שניתנה בתיק הוצל"פ מס' 7-97-09982- 12מיום 23.4.98, לפיה אין המבקשת זכאית לשכר כונס נכסים בגין מכירת זכויות המשיבים בדירה והסתפק בסכומים שנפסקו כשכר טרחה א' ושכר טרחה ב' במסגרת תיק ההוצל"פ. העובדות הצריכות לעניין: .1המבקשת, עורכת דין במקצועה, מונתה ככונס נכסים, על פי צו ראש ההוצאה לפועל בתיק נשוא בקשת רשות ערעור זו, למכור את זכויות המשיבים בדירה הידועה כחלק מחלקה 315בגוש 7902בנתניה (להלן: "הדירה"). .2המבקשת מלאה אחר חובותיה ככונסת נכסים והביאה למכירת הדירה בסך 000,224 דולר. .3חובם של המשיבים לזוכה, משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, עמד בתקופה הרלוונטית על כ000, 603ש"ח, ולעמות זאת נמכרה הדירה תמורת 000, 224$, שערכם בש"ח 000, 830ש"ח. .4ככונסת נכסים פנתה המבקשת ביום 23.1.98לראש ההוצל"פ בבקשה למתן הוראות להעברת הכספים מקופת הכינוס לזוכה ולפסיקת שכר טרחת כונסת הנכסים. .5ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו מיום 23.4.98אישר את העברת הכספים המגיעים לזוכה ודחה את בקשת המבקשת לפסיקת שכר טרחת כונסת נכסים בקובעו בעמ' 2להחלטה: "בתיק זה נפסק לב"כ הזוכה שכר טירחה א' ו-ב' ששוויו כיום כ-000,36 ש"ח, ולמרות שאני ער לעבודה הרבה שהושקעה בתיק, הרי שכר טירחה זה הוא בהחלט שכר טירחה ראוי, ואינני מוצא הצדקה להוסיף עליו שכר טירחה נפרד במסגרת שכר טירחת כונס." ומכאן הערעור שלפני. טיעוני הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי המסקנה המתחייבת מהחלטת ראש ההוצאה לפועל הינה שלילת שכר טרחת המבקשת בגין פעולותיה ככונסת נכסים, שכן הלכה היא כי שכר הטרחה שנפסק בעת פתיחת תיק ההוצל"פ ובעת נקיטת הליכים בתיק, (שכר טרחה א' וב') שייכים לזוכה ולא לעורך דינו. במיוחד מדגיש ב"כ המבקשת כי לפי סע' 10(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967(להלן: "החוק") זוכה המיוצג על ידי עו"ד בתיק הוצל"פ זכאי לשכר עו"ד, וכי השכר ששולם למבקשת הוא שכר המגיע לזוכה, ואילו שכרה ככונסת נכסים הובטח מכח הוראת סעיף 59(א') לחוק. המשיבה מס' 2טענה לעצמה ובסיכומים שהגישה מטעמה טענה, כי מן הדין הוא להסתפק בשכ"ט שנפסק לכונסת, 000, 36ש"ח שהינו בהחלט שכ"ט ראוי. המשיבה מס' 2הוסיפה וטענה כי לפי מיטב ידיעתה אין זו מדרכו של בית המשפט הדן בערעור להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט שבפניו התקיים הדיון. המשיב מס' 1לא הגיש סיכומים מטעמו, ואף לא טרח לבקש אורכה להגשת סיכומים אלו. דיון החלטתי לתת רשות ערעור כמבוקש, ולדון בבקשה כבערעור לגופו. השאלה המרכזית שעומדת לפני היא האם רשאי ראש ההוצאה לפועל לשלול מכונס נכסים שכר טרחה, רק מן הטעם שפסק לזוכה שכר טרחה לפי סעיף 10(א) לחוק. סעיף 10(א) לחוק קובע: "זוכה המיוצג ע"י עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר טרחת עו"ד כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81לחוק לשכת עוה"ד, התשכ"א-1961, זולת אם קבע ראש ההוצל"פ שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו. ..". סעיף 59(א) הוא המקור הסטטוטורי לקביעת שכר טרחה של כונסי נכסים ולפיו: "ראש ההוצל"פ רשאי לקבוע שכרו של כונס נכסים ודרכי תשלומו; שכרו והוצאותיו של כונס-הנכסים יהיו חלק מן ההוצאות האמורות בסעיף 9". בע"א 13/62ח.ל.פ.א יבוא וסוכניות בע"מ נ' ביח"ר למוצרי גומי סטנדרד בע"מ, פ"ד טז (2) 996עמ' 999, נפסק: "...כונס הנכסים אינו צד במשפט וכשהוא מתמנה על ידי בית המשפט יש לדאוג להבטחת תשלום שכרו. אמנם אין הוראה מפורשת בתקנות באיזה דרכים יש להבטיח זאת. דבר זה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבות". ראה גם ע"א 453/81, קלוזנר נ' עמל הנגב בע"מ, פ"ד לו (4) 225עמ' 229: "לעניין קביעת שכר וערעור בנדון, אין כל שוני בין מעמדו של כונס נכסים, מפרק חברה וכד' מינויים .... כזה כן זה מקבל המינוי מבית המשפט, המחויב לרוב לא רק לקבוע את שכרו אלא גם להבטיח בצורה יעילה, כי יבוא על שכרו". ראוי לציין גם את ע"א 621/83, בנק לאומי לישראל נ' עורך דין א. פינצ'וק, פ"ד מ"א (2) 660, עמ' 664: "... ברור הוא, כי הצורך בקביעה של כונס נכסים הינו פועל יוצא של עצם המינוי, הוא חלק מההליך שהחל בפעולת המינוי, ולכן כל מי שהיה צד להליך זה ואשר הינו בעל אינטרס בשאלת גובה שכרו של כונס הנכסים, יכול להיחשב כצד להליך של קביעת שכרו של כונס נכסים". מן הראוי לציין עוד, כי ראש ההוצל"פ ציין בהחלטתו כי הוא ער לעובדה כי ההלכה היא, (ע"א 403/70מרגוליס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פ"ד כה (1) 273 עמ' 275), כי כונס נכסים המתמנה בתיק הוצאה לפועל שכרו ייקבע בגובה % 10- %6 מערך הרכוש, כאשר בית המשפט יתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידיו. המשיבה מס' 2העלתה את הטענה לפיה אין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בשיקול הדעת של בית המשפט שבפניו התקיים הדיון. גישתו של ביהמ"ש העליון כפי שהיא משתקפת בפסיקתו היא לא להתערב בעניין שכרו של כונס הנכסים. לעניין זה ראה ע"א 373/70הנ"ל. ראה גם בר"ע (ב"ש) 5111/96בוחניק משה נ' כונסי הנכסים דינים מחוזי, כרך כו(5), 622: "ערכאת ערעור אינה מתערבת בדרך כלל בפסיקת שיעורו של שכר הטרחה כאמור (בר אופיר, שם, בעמ' 403) ונראה לי גם במקרה זה כי לא נפל פגם בהחלטת כב' ראש ההוצל"פ המצדיק התערבות של ביהמ"ש של ערעורים". עם כל זאת, ראוי גם לציין כי בע"א 530/88ד פרידמן ואח' נ' ארנון ואח’, פ"ד מ"ג (4) 479עמ' 484: "כבר נקבע בעבר, כי אין בית המשפט נוטה להתערב בשכר הטרחה שנקבע לכונסי נכסים, מפרקים ודומיהם על ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן..... כאשר בית המשפט התערב בעניינים מסוג זה, היה זה באותם מקרים בהם טעה השופט קמא בעקרונות אותם הפעיל ולא באופן בו יישב את אותם עקרונות". ב"כ המבקשת טען כי שכר טרחה א' הנפסק עם פתיחת התיק משולם עבור נקיטת הליכי גביה בהוצאה לפועל, ואין בינו לבין הליך המכירה ולא כלום, וככל הנראה ששכר טרחה ב' שנפסק בגין פעולה מבצעית מהווה שכר ראוי בעיני ראש ההוצל"פ, ואשר שוויו לאחר הפחתת המע"מ כ-700, 16ש"ח. מן הראוי לציין בהקשר זה את דבריו של כב' השופט בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות עמ' 402- 402א': "...על ראש ההוצל"פ להביא בחשבון שיקוליו את שכר הטרחה שכבר נקבע לפי ההוראות שבסעיף 10(א) לחוק ההוצל"פ, ולבצע את התאומים המתאימים עם השכר שהוא קובע לכונסי הנכסים לפי סעיף 59(א)." ראה, שם, עמ' 403: "...בתחומי שיקול דעתו, בבואו לקבוע את שכרם של כונסי הנכסים, על ראש ההוצל"פ לשקלל את השכר שכבר נקבע עם פתיחת התיק ובסיומו, ולבצע כאמור את ההתאמה הראויה בינו לבין השכר הנוסף שעומד להקבע לטובת כונס הנכסים". אשר על כן, סבורני, כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי כך ששכר טרחתו של כונס הנכסים ייקבע לפי הקריטריונים שהותוו בפסיקת ביהמ"ש העליון בין %10-% 6מערך הנכס או מערך החוב, בניכוי הסכומים ששולמו למבקשת. לגופו של עניין, נראה לי, כי מן הדין הוא לקבוע שלמבקשת מגיע % 6מערך הדירה, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון המאוחרת בע"א 621/83שהובא לעיל ואשר לפיה לכונס הנכסים ייפסק אחוז מערך הנכס אם ערך הנכס עלה מערך החוב, בניכוי 000, 36ש"ח שנפסקו לו ע"י ראש ההוצל"פ. שותף אני לדעתו של כב' השופט ג' בך, אשר אמר כי עניין טרחתם של עדים לרבות עדים מומחים אינו ברור וכי מן הדין שהמחוקק ייתן את דעתו על כך לעניין זה ראה ע"א 453/81שהובא לעיל עמ' 238: "לבסוף ברצוני להעיר, כי המצב המשפטי ביחס לסעדיהם של עדים לרבות עדים מומחים, וכן של גורמים נוספים, הממלאים תפקיד בעת ניהולו של המשפט, כגון כונסי נכסים, נאמנים בפשיטת רגל ומפרקי חבורת, הטוענים ל"קיפוח" על ידי בית המשפט בקביעת שכר טרחה, אינו ברור די צורכו, ומן הראוי שהמחוקק ומחוקק המשנה ייתנו את דעתם על כך". בנסיבות העניין אין צו להוצאות.זכויות בדירהמכירת זכויותכינוס נכסים