קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים בכפר דרוזי: 1. רכבו של התובע, פולקסווגן גולף (להלן: "הגולף"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שארעה ביום 19/10/93, באחד מרחובות כפר מג'אר (להלן: "התאונה"). בתאונה היה מעורב רכב פורד קורטינה (להלן : "הפורד"), שהיה נהוג בידי הנתבע. בעת ארוע התאונה נהג בגולף אחיו של התובע, מר דני (להלן: "דני"). 2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, ארעה התאונה באשמתו הבלעדית של הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפני, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה והמסתכמים בסכום של 12,685 ₪, כמפורט בסעיף 8 לכתב התביעה. 3. לטענת הנתבע, כעולה מכתב ההגנה, ארעה התאונה באשמתו הבלעדית של דני. לכן עותר הנתבע לדחות את התביעה. בנוסף מכחיש הנתבע, בכתב ההגנה שהגיש, כי לתובע נגרמו הנזקים הנטענים בכתב התביעה. 5. בין הצדדים קיימת מחלוקת הן בשאלת האחריות לארוע התאונה והן בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה. בהתאם להחלטתי מיום 04/11/96 הוגשו תצהירי עדות ראשית של הצדדים ועדיהם. מטעם התובע הוגשו תצהירים של התובע, של דני ושל מר עוני גאנם (להלן: "עוני"), בן דודו של התובע, שבעת ארוע התאונה ישב כנוסע בגולף. מטעם הנתבע הוגשו תצהירים של הנתבע ושל אחיו, מר אבו נימר מאלק (להלן: "מאלק"), שבעת ארוע התאונה ישב כנוסע בפורד. כן הוגשו, מטעם התובע, חוו"ד של השמאי ס. חמזה, חשבון של השמאי והודעות שנמסרו במשטרה. בישיבת יום 04/07/00, שהיתה קבועה להוכחות, שמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע, של הנתבעת ושל מאלק. דני ועוני לא הופיעו לאותה ישיבה ולכן נדחה התיק לגמר הוכחות במועד אחר. לפני המועד שנקבע לגמר הוכחות הודיעו באי כח הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה יוגשו תצהיריהם של שני עדי התביעה דני ועוני, ללא שיחקרו חקירה נגדית, באי כח הצדדים יסכמו ויינתן פס"ד רגיל. 6. לצורך ההכרעה בשאלת האחריות יש תחילה לקבוע את עובדות ונסיבות התאונה. בדרך כלל, כאשר יש שני נהגים המעורבים בתאונה, שכל אחד מהם טוען שחברו הוא האשם בתאונה, ניתן לצפות לשתי גירסאות שונות ואולי סותרות, גירסה אחת לכל צד. במקרה שבפני המצב שונה. ישנן 3 גירסאות. 2 גירסאות של דני ועוני - אחת אותה מסרו בתצהירי עדות ראשית ואחת אותה מסרו בהודעותיהם במשטרה - וגירסה אחת של הנתבע ושל העד מטעמו. כאן המקום לציין שעדותו של התובע לא יכולה לתרום דבר לצורך קביעת עובדות המקרה, שכן הוא לא היה נוכח במקום ארוע התאונה עת ארעה. כנ"ל לגבי הדברים שאמר מר ריפעאת דגאישה במשטרה כפי שהם מופיעים בהודעתו. גם הוא לא היה עד ראיה לתאונה. ברור שלאור הסתירות המהותיות שהתגלו בדבריהם של דני ושל עוני - לפי הגירסה אותה מסרו בתצהיריהם, עובר לארוע התאונה חנה הפורד בשולי הכביש וכאשר הגולף חלף לידו יצא הפורד מהחניה, מבלי לאותת ופגע בגולף בעוד, שלפי הגירסה אותה מסרו במשטרה ביום 20/10/93 (יום לאחר אירוע התאונה) הפורד נסע לפני הגולף, הגולף החל לעקוף את הפורד ואז הפורד פנה שמאלה ופגע בגולף - אין אני יכול לתת אמון בגירסה אותה העלו בתצהיריהם. ראוי לציין שהגירסה אותה מסרו דני ועוני במשטרה, תומכת במידה רבה בגירסה אותה מסרו הנתבע ואחיו מלק. לגירסתם, הם נסעו לפני רכב סמיטריילר, הנתבע אותת על כוונתו לפנות שמאלה, לדרך צדדית, הסמיטריילר האט, כדי לאפשר לפורד לפנות שמאלה ואז הגולף עקף את הסמיטריילר , אחרי שהפורד כבר החל בפניה שמאלה, והתנגש בפורד. למעט עניין עקיפת הסמיטריילר, שאינו מוזכר בהודעותיהם של דני ועוני במשטרה, תומכת הגירסה שמסרו במשטרה, באופן כללי, בגירסת הנתבע ואחיו. ראוי לציין שהנתבע אף אישר, בהודעתו במשטרה, את דברי הנתבע בביהמ"ש כי הנתבע נהג במהירות של כ- 60 קמ"ש. כאמור, הנתבע ומאלק נחקרו בחקירה נגדית. הם עשו עלי רושם אמין. גירסתם לא רק שלא נסתרה, אלא שהיא נתמכת, לפחות חלקית, בהודעות שמסרו דני ועוני במשטרה. לכן, על סמך עדויותיהם של הנתבע ושל מאלק, אני קובע כי התאונה ארעה באופן כדלקמן: הנתבע נהג בפורד באחד מרחובות מג'אר. מאחוריו נסע סמיטריילר. מאחורי הסמיטריילר נסע הגולף, נהוג בידי דני. בכיוון נסיעתם היה הכביש בירידה. הנתבע אותת על כוונתו לפנות שמאלה. הסמיטריילר האט כדי לאפשר לפורד לבצע את הפניה. דני, שנסע במהירות של כ- 60 קמ"ש, הבחין שהסמיטריילר מאט והחל לעקוף אותו. תוך כדי היותו בעקיפת הסמיטריילר, החל הפורד לפנות שמאלה ואז הגולף התנגש בפורד, כאשר הפינה הקדמית ימנית של הגולף פגעה בדופן שמאל של הפורד . מאופן ארוע התאונה, כמתואר לעיל, עולה כי התאונה ארעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותו של רמי התבטאה בכך שנהג במהירות מופרזת (60 קמ"ש, בדרך עירונית בה המהירות המותרת היא 50 קמ"ש), בכך שלא צפה את האפשרות שהאטת הסמיטריילר שנסע לפניו נובעת מהעובדה שרכב שנוסע לפניו מתכוון לפנות שמאלה ובכך שעקף בצומת T (צומת של הכביש בו נסעו שלשת כלי הרכב והכביש אליו פנה הפורד). רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שהחל בפניה שמאלה מבלי להבחין בגולף שבאותה עת היה כבר במהלך עקיפת הסמיטריילר. (כפי שהעיד הנתבע (עמ' 4 לפרוטוקול הנ"ל), הוא ראה את הפורד לראשונה רק כשזה היה במרחק של כ- 2 ממנו). כאמור, התאונה ארעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. אולם מידת רשלנותם אינה זהה. רשלנותו של דני עולה על זו של הנתבע. בנסיבות המקרה אני קובע כי דני נושא ב- 65% מהאחריות לאירוע התאונה ואילו הנתבע נושא ב- 35% מהאחריות. 7. אשר לגובה הנזק שנגרם לתובע, היחיד שהעיד בעניין זה הוא התובע. כן הוגשה חוו"ד של השמאי. למעשה אין מחלוקת על כך שכתוצאה מהתאונה הוכרז הגולף כ- TOTAL LOST וכי הנזק שנגרם לתובע בשל כך מסתכם בסכום של 6,600 ₪, כמפורט בחוות דעתו של השמאי. כן אין חולקין שהתובע שילם לשמאי שכ"ט בסך של 585 ₪, כמפורט בחשבון מיום 23/10/93. בתצהיר עדות ראשית וכן בחקירתו הנגדית, טען התובע כי כתוצאה מהנזק שנגרם לגולף הוא הפסיד 4 ימי עבודה, זאת משום שלא היה לו רכב חילופי ולכן לא יכול היה להגיע לעבודה . הוא הודה כי שכרו לא נפגע, שכן ימי העדרות נזקפו ע"ח ימי חופש. התובע לא טרח להציג את תלוש המשכורת של חודש אוקטובר 1993 כדי להוכיח שאכן נזקפו לחובתו, באותו חודש, 4 ימי חופש. לכן אני מטיל ספק בטענתו כי נגרם לו נזק כלשהוא בגין ימי העדרותו, אם אמנם נעדר מהעבודה. בתצהירו טוען התובע לנזק בגין "השבתת רכב", אותו הוא מעריך בסכום של 1,500 ₪. כשהתבקש להסביר פריט נזק זה, בחקירתו הנגדית, הסביר (עמ' 2 לפרוטוקול הנ"ל) כי "באותה תקופה אשתי היתה אחרי לידה והיו לי כל מיני נסיעות וסידורים". לא נטען על ידו כי בשל העדר הרכב לא התאפשר לו לבצע הנסיעות והסידורים. לכן לא ברור איזה נזק נגרם לו כתוצאה מהשבתת הרכב. סיכומו של דבר, אני קובע כי נזקו של התובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכם בסכום של 7,185 ₪ (585 + 6,600). 8. לאור קביעתי דלעיל כי הנתבע נושא ב- 35% מהאחריות לאירוע התאונה, עליו לפצות את התובע בשעור של 35% מהנזק שנגרם לו, היינו בסכום של 2,514.75 ₪, (35% X 7,185). אשר על כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,514.75 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23/10/93 (תאריך חוו"ד השמאי) ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪ + מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בקביעת החיוב בהוצאות לקחתי בחשבון את העובדה שהיה צריך לבזבז זמן שיפוטי יקר לצורך שמיעת הוכחות בתיק "ענק" זה, בשל סירובו העקשני של ב"כ הנתבע להסכים למתן פס"ד על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט.המגזר הדרוזיתאונת דרכים