תגמול חפ"ר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תגמול חפ"ר: 1. נשוא ערעור זה הוא החלטת אגף השיקום במשרד-הבטחון, מיום 02/01/2001, אשר דחה את בקשת המערער לשלם לו תגמול רטרואקטיבי את התשלום הידוע בשם: - "תשלום מחוסר פרנסה" (בקיצור: - "חפ"ר").   2. בתאריך 24/02/98, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין פגימה הקשורה עם מחלת האסטמה, שבה לקה במהלך שירות הצבאי ועקב שירות זה.   3. בתאריך 30/11/98, החליט קצין-התגמולים להכיר במערער כ"נכה", לפי חוק הנכים, בעקבות הפגימה האמורה לעיל, כמי שמחלתו "הוחמרה" עקב השירות בשיעור של 40%, זמנית, כאשר שיעור של 60% הוא על-חשבון המערער.   4. וועדה-רפואית קבעה את דרגת נכותו של המערער בגובה 40%, זמנית, באופן שהחלק שנזקף על-חשבון השירות הוא: - 16%, זמנית, דהיינו, מיום שיחרורו מצה"ל, 28/12/97, ועד לחודש נובמבר 2000.   5. פניית המערער לקבלת תשלום כ"נכה מחוסר פרנסה" נדחה ע"י המשיב לאור הוראת החוק השוללת תשלום כזה לנכה שדרגת נכותו היא נמוכה מ- 20%.   6. בתאריך 04/11/99, בעקבות החמרה במצב מחלתו, פנה המערער בבקשה לבדיקה-רפואית חוזרת.   7. וועדה-רפואית, שדנה בבקשתו דלעיל של המערער, הורתה על בדיקה-חוזרת של מצבו, והגיעה לכלל מסקנה, כי יש להעלות את דרגת-נכותו וקבעה אותה בגובה 60%, באופן שהחלק שנזקף על-חשבון השירות הוא: - 24%.   החל מחודש אוגוסט 2000 מקבל המערער את תשלום החפ"ר.   8. השאלה שהוצגה בפנינו להכרעה היא: - "האם זכאי המערער לקבלת החפ"ר, רטרואקטיבית, החל מיום שיחרורו מצה"ל, דהיינו: החל מיום 28/12/97"?   9. עוד בשנת 1984 נקבע שנכים בדרגת נכות שבין 10% ל- 19%, יהיו זכאים, במקום תגמולים חודשיים, למענק חד-פעמי, לטיפול בנכותם ולמימון לימודים והכשרה מקצועית למשך 3 שנים.   10. המערער קיבל מקדמה על חשבון המענק הנזכר לעיל. תשלום המענק הוא בבחינת תשלום-ביניים עד שנקבעת לנכה נכות קבועה, ועפ"י הוראות החוק: -   "נכה הזכאי לתשלום בדרך של מענק לא ישולם לו כל תגמול אחר".   11. ב"כ הצדדים הסכימו לקבוע מסגרת דיונית לערעור זה, שבה יחולק הדיון לשתי תקופות: -   א. תקופה ראשונה - בין התאריכים 28/12/97 עד ליום 04/11/99 (המועד בו הגיש המערער את בקשתו בגין החמרת מצב פגימתו).   ב. תקופה שנייה - בין התאריכים 04/11/99 עד ליום 28/07/2000 .   12. בדיון שקיימנו ביום 08/10/2002, ביקשו ב"כ הצדדים, שבשלב הנוכחי יינתן פסק-דין אך ורק לעניין התקופה הראשונה.   13. הרציו של האמור בסעיף 6 של חוק הנכים נובע מן העובדה, שנכים בדרגת נכות קלה יחסית, דהיינו: - מ- 10% ועד ל- 19%, זקוקים לעזרה בתקופה הראשונה להיותם נכים ומן הראוי הוא לעודדם לעמוד ברשות עצמם בהקדם האפשרי.   14. והדרא קושיא לדוכתיה: -   האם לאור העובדה, שבשלב מאוחר יותר הועלתה דרגת נכותו של המערער האם זכאי הוא לתשלום רטרואקטיבי?   15. עפ"י הוראות חוק הנכים הנקרא ביחד עם תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה), ה'תשי"ג - 1953, עולה, באופן ברור, כי תגמול מחוסר פרנסה, אינו תגמול העומד בפני עצמו. המדובר בחלק משלים להליך השמה-בעבודה שעובר הנכה בלשכת השיקום. תגמול כזה מהווה מעין "תגמול מחייה" והוא ניתן לנכה המצוי בתהליך של השמה-בעבודה ועונה על כללים הקבועים בתקנות.   כאשר המדובר בנכה שדרגת נכותו פחותה מ- 20%, אין הוא מטופל בלשכת השיקום, אין מטפלים בו בהליך השמה-לעבודה, ואין הוא זכאי לתשלום חפ"ר, המשתלם לנכים העונים על הקריטריונים המובאים בתקנות.   16. עוד טוענת ב"כ המערער, כי לא ניתנה לה זכות הבחירה לבחור לקבל מענק במקום תגמול חודשי.   טענה זו אין לה יסוד יען כי היא נועדה לחול אך ורק על נכים שהגישו את תביעותיהם לפני ה- 01/01/96.   17. מכל הטעמים המובאים לעיל, אין אנו מוצאים להתייחס לטענותיהם האחרות של ב"כ המערער ומכל מקום חלק מן הטענות דלעיל מקומן בעת הדיון "בתקופה השנייה".   18. אין צו להוצאות. 19. המערער רשאי לערער על פסק-הדין, כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.   20. כאמור, בסעיף 5 של החלטתנו מיום 02/02/2003, רשאית ב"כ המערער לפנות בבקשה לקביעת מועד, לשם שמיעת ההוכחות, לגבי "התקופה השנייה".תגמול חוסר פרנסה