קרקע מוסדרת הינה קרקע שעברה הליכי הסדר ונרשמה בפנקס הזכויות, כאשר הרישום בפנקס הזכויות מהווה "ראיה חותכת" לתוכנו, אולם אם מדובר בקרקע אשר לא עברה הליכי הסדר הרישום מהווה רק "ראיה לכאורה" לתוכנו. "מי שקיבל זכות חכירה ממינהל מקרקעי ישראל, המבקש לעשות במקרקעין שימוש שונה מזה שהותר לו לפי תכנית המיתאר שחלה עליהם בעת שרכש את זכות החכירה, או המבקש לבנות במקרקעין על פי תכנית מיתאר חדשה המגדילה את אחוזי הבנייה המרביים שהותרו בזמן החכירה, נדרש לשלם למינהל תשלום המכונה "דמי היתר". שיעורי החיוב בדמי היתר נקבעים בנהלים פנימיים של המינהל וגובהם משתנה על פי סוג ההיתר המבוקש (שינוי מטרת השימוש או תוספת בנייה) ועל פי השפעת השינוי המבוקש על ערכם של המקרקעין". (ע"א 6826/93 הועדה המקומית לתכנון ולבניה כפר סבא נ' דב חייט, פ"ד נא(2) 286, בעמוד 300). כפי שנאמר ע"י כבוד השופט מצא בעמוד 302 לפס"ד חייט: "דמי היתר אינם מעין מס או היטל, שהחובה לשלמם אינה תלויה במישרין בסיבת הטלתם, אלא תנאי למימוש זכויות בנייה על פי תכנית נתונה, ולפיכך, רכיב חיוני לחישוב שוויין של זכויות הבניה". כוחו של רישום בפנקסי המקרקעין מכוח סעיף 125 לחוק המקרקעין סעיף 125 לחוק המקרקעין : "125. כוח ההוכחה של רישום (א) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו, אולם אין בכך כדי לגרוע מהוראות סעיפים 93 עד 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969. (ב) רישום בפנקסים לגבי מקרקעין לא-מוסדרים יהווה ראיה לכאורה לתכנו." וכדברי השו' בן פורת בד"נ 28/84 מוסטפה זיידאן נ' מוחמד עלי ע'דיר, פ"ד מה(4) 661, 676 (1988): "הרישום בפנקס על-פי הליכי הסדר הוא המבטא והמציג את הזכויות הנכונות כלפי כולי עלמא. כל המעיין בפנקס זכאי להסתמך על נכונות הרישום בו. הרישום מהווה ראיה חותכת לתוכנו (סעיף 125 לחוק המקרקעין), בכפוף רק לתיקון על-פי סעיפים 93 ו-95-97 של פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש]." מטרתו של הסדר מקרקעין היא לקבוע ולרשום כראוי את הזכויות המוסדרות בקרקע. תכליתו הברורה של סעיף 125 לחוק המקרקעין מתייחסת לערך הראייתי של רישום המקרקעין מתוך מטרה להבטיח את אמינות המרשם וכן את יציבותן של זכויות רשומות במקרקעין מוסדרים. ואולם, אף שככלל, הרישום של זכויות במקרקעין מוסדרים מהווה סוף פסוק, מותיר החוק פתח לתקיפת הרישום. סעיפים 93-97 לפקודת ההסדר, המגדירים את עילות התקיפה, מיועדים לספק מענה למקרים חריגים שבהם מוצדק לתקן את הרישום. הכלל כפוף אפוא לחריגים, וכפיפות זו באה לידי ביטוי בכלל גופו (ע"א 4140/97 חברת האוניברסיטה העברית בירושלים נ' הסתדרות נשים ציונית הדסה באמריקה אינק, פ"ד נג(3) 49 (1999)). הפנקסים בהם רשומים המקרקעין : המקרקעין המצויים בתחום מדינת ישראל אשר נרשמו רשומים בשלושה סוגי פנקסים: פנקסי הזכויות : בהם רשומים כל המקרקעין שעברו הליכי הסדר על פי פקודות הסדר זכויות במקרקעין פנקסי השטרות : בהם רשומים כל המקרקעין שעדיין לא עברו הליכי הסדר על-פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין פנקסי הבתים המשותפים : בהם רשומים כל המקרקעין שלגביהם ניתן צו רישום בתים משותפים, אשר ניתן על ידי המפקח על רישום המקרקעין. הסדר קרקעותמקרקעין מוסדריםשאלות משפטיות