החלטה 823 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל : בית המשפט דן בסוגיה האם זכאים חברים במושב עובדים לחייב את מינהל מקרקעי ישראל לרשום את הנחלות במושב על שמם, על פי החלטה 823 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל? והאם מכח אותה החלטה, או מכח תקנון המושב, זכאים החברים לחייב את מושב העובדים להקצות להם חלקות ממקרקעי המושב?. המושב נתן רישיון שימוש לחברים ביחס לחלקות במושב. מזה זמן מתנהלים בין המושב לבין מינהל מקרקעי ישראל תהליכים, שמטרתם להוביל לרישום זכויות החכירה ביחס לחלקות על שם החברים במושב באופן ישיר. לטענת התובעים, מטילה החלטה 823 חובה על המושב ועל המינהל לפעול להחכרת החלקות ישירות לבעלי הנחלות ללא כל דיחוי. לשיטתם, חלף הזמן הסביר ליישומה של ההחלטה, ואין עוד כל מניעה להשלמת המהלך שיעגן במרשם המקרקעין את זכויותיהם של החברים. מעמד החברים : בית המשפט ציין בפסיקתו כי לחברים אין זכויות ישירות במקרקעי המושב. וכי במערך היחסים מול מינהל מקרקעי ישראל המושב הוא בעל הזכויות הישירות בקרקעות המשבצת. גם תקנות האגודה השיתופית אינן מהוות מקור לזכויות ישירות של החברים. סעיף המטרות בתקנון המושב קובע, אמנם, כי אחת ממטרות האגודה היא לרכוש זכויות באדמה לשם יישוב החברים ולעשות את כל הצעדים להסדרת הזכויות באדמה כרכוש פרטי של החברים, אלא שלשם כך הוסמכה האגודה, בין היתר, להותיר את הזכויות בקרקעות בידיה ולעבדן במשותף. הכרעת בית המשפט : לסיכום פסק בית המשפט כי בנסיבותיו של מקרה זה, לא עמדו התובעים בנטל ולא סתרו את חזקת התקינות של פעולות המינהל. משכך הם פני הדברים, לא נסתרו הדברים האמורים בתעודת עובד הציבור, מהם עולה כי במגבלות הקיימות פועל המינהל באופן סביר לקידום החלטה 823. בנוסף לכך צוין בפסק הדין כי הכלל הוא שכל עוד החלטת הרשות אינה חורגת ממתחם הסבירות, כלומר - כל עוד מדובר בהחלטה שרשות מנהלית סבירה יכולה הייתה לקבל, לא יתערב בית המשפט בהחלטה. מושבים נחלות ומשקיםקרקעותמקרקעיןמינהל מקרקעי ישראלמקרקעי ישראל