העניינים בהם מוסמך לדון בית הדין לשכירות קשורים בעניינים שונים של דיירות מוגנת, כגון: תשלום דמי שכירות מוגנת של דירות, תשלום דמי שכירות מוגנת של עסקים וחיובי בעל הבית כלפי הדייר המוגן וחיובי הדייר המוגן כלפי בעל הבית. סמכותו של בית הדין לשכירות אינה גורעת מסמכויותיהם של בתי המשפט האזרחיים לדון בעניינים המסורים לתחום סמכותם. ובית משפט השלום או בית משפט המחוזי רשאים לדון גם הם בתביעות אלו. הסמכות לדון בתובענה שייכת לבית הדין שבאזור שיפוטו נמצא הנכס המושכר. חשוב לציין כי בית הדין לשכירות אינו כפוף לדיני ראיות, והוא רשאי לקבל ראיה גם אם היא לא הייתה מתקבלת בבית משפט אחר. בית הדין לשכירות מורכב משופט של בית משפט שלום, אשר דן בהרכב של דן יחיד ופסק הדין והחלטה אחרת של בית הדין לשכירות ניתנים לערעור בבית המשפט מחוזי. פסק דין של בית הדין לשכירות, ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט שלום. בפועל, פסיקת בתי המשפט בארץ קבעה ,כי פסק דין הקובע את דמי השכירות המוגנת אינו ניתן לביצוע בהוצאה לפועל, כלומר על התובע המעוניין לאכוף את פסק הדין להגיש תביעה בסדר דין מקוצר, על סמך פסק הדין של בית הדין לשכירות, ורק עם פסק דין של בית משפט השלום יוכל לפנות להוצאה לפועל. בית הדין לשכירותשכירות