הוראת סעיף 12 בתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975 קובעת כי החלטה באסיפה כללית מתקבלת לפי קולות המצביעים והוא אף אם נקבע אחרת לענין זה בתקנות האגודה, הרוב הדרוש מבין המצביעים הוא כפי שנקבע בפקודה או בתקנות שלפיה, ואם אין שם הוראה, כפי שנקבע בתקנות האגודה, כמו כן החלטה מיוחדת מתקבלת ברוב של לפחות שני שלישים מקולות המצביעים באסיפה. מהוראה זו עולה, כי המושב יכול לקבוע בתקנונו, כי דרושה הצבעת רוב הגדול מרוב רגיל, אך דרישה כאמור יכולה להתייחס רק אל המצביעים בפועל. דרישת הרוב בתקנון אינה יכולה להיות לרוב מסוים מתוך כלל החברים במושב, ואפילו לא מתוך כל החברים המשתתפים באסיפה, אלא רק מתוך כל החברים המצביעים בפועל. יש לציין כי החלטת רוב המתיימרת לשנות את התקנון אינה מספקת, ואין היא תחליף להסכמה אישית. אמת הדבר, האסיפה הכללית מוסמכת בדרך כלל, בהצבעת רוב חבריה, לשנות מהוראות התקנון, אך סמכות זו אינה בלתי מוגבלת. אין היא מאפשרת שינוי המשנה באופן מהותי את בסיס ההסכמה עליו בנויה האגודה השיתופית. הביקורת השיפוטית : הביקורת השיפוטית על החלטות רשם האגודות השיתופיות היא מצומצמת ותחומה למקרים בהם "ההחלטה פגומה בטעות משפטית מהותית והצדק מחייב שבית המשפט יתערב בהחלטה" (ראו, בג"ץ 4222/95 פלטין נ' רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נב(5) 614, 623 (1998); עמ"נ (י-ם) 501/08 "קטיף" מושב שיתופי להתיישבות חקלאית של הפועל מזרחי בע"מ נ' דהרי (לא פורסם, 14.8.2008)). מתחם התערבות צר זה מתצמצם עוד יותר כאשר מדובר בממצאים עובדתיים שנקבעו על-די הרשם (עמ"נ (י-ם) 223/07 רביב נ' אגודת הכורמים (לא פורסם,2.3.2008)). עם זאת, מתחם ההתערבות יכול שיהיה רחב יותר כאשר מדובר בניתוח הגיונו של מארג הראיות ולא בהתרשמות בלתי אמצעית מן הראיות (עמ"נ (י-ם) 113/03 דותן נ' קו אופ הריבוע הכחול אגודה שיתופית לשירותים בע"מ (לא פורסם, 11.5.2005); עמ"נ (י-ם) 734/09 גרינפלד נ' "צופית" מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (לא פורסם, 24.3.2010)). החלטות האסיפה הכללית : ההלכה הנוהגת היא שהחלטות של אסיפה כללית וטריבונלים פנימיים של גופים כדוגמת אגודה שיתופית, שמתקבלות כדין, נהנות על פי רוב מ"חזקת התקינות" ומהתערבות מצומצמת מצד בית המשפט. כך ולענייננו, הגם שבית המשפט ייטה שלא להתערב בשיקול דעתה של אגודה שיתופית בנושא קבלת חברים חדשים, פגיעה בזכויות יסוד עשויה להקים עילה מוצדקת להתערבות: "האגודה יכולה לנהל את ענייניה על פי רצונה ועל פי רצון החברים ובהתאם למטרות המשותפות שהותוו בתקנון. האגודה היא אשר מעצבת את התנהלות האגודה ותפקודה על פי האינטרסים שלה, על פי שיקוליה ועל פי טעמה. האגודה זכאית שיהיה לה שיקול דעת עצמאי באשר לקביעה מיהם החברים שיצטרפו לשורותיה, ולא יהיה נכון לכפות עליה הר כגיגית אנשים שלדעתה לא יתאימו ולא ישתלבו על-פי מטרות האגודה ורוח חבריה. עם זאת, יכולת זו של האגודה אינה בלתי מוגבלת. אני סבורה כי יתכנו מקרים בהם תופעל הביקורת השיפוטית אף כאשר מדובר בהחלטת אגודה שיתופית על קבלת חבר או אי קבלתו לשרותיה. מדובר בגוף רב חברים המתנהל באמצעות מוסדות מוכרים, ואין זה ראוי שגוף כזה יתנהל שלא על פי כללים ועקרונות מקובלים. ביקורת זו, כפי שכבר צוין, יכולה להיעשות במסגרת המשפט הפרטי, כפי שסקרתי עד כאן, וכן יכולה להיעשות במקרים המתאימים על ידי עקרונות המוחלים מהמשפט הציבורי, בין בדרך ישירה (אם מדובר בגוף דו מהותי) ובין בדרך עקיפה (אם מדובר בגוף פרטי). (ההדגשות שלי - ע.ב.) [ע"א 10419/03 תומר דור נ' רמת הדר - כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (לא פורסם,5.9.2005) בפסקה 18]. דיני חברותאסיפה כלליתאגודה שיתופית