השיקולים בהענקת רישיון עסק - אי חידוש רישיון עסק קיים

בית המשפט קבע בפסיקתו לגבי השיקולים המנחים את הרשויות בהענקת רישיון עסק חדש לנסיבות בהן אין מחדשים רישיון קיים או מבקשים לשלול רישיון תקף, כי ההחלטה לבטל רישיון, שהוא עדיין בר תוקף, הינה חמורה יותר מהחלטה שלא לחדש רישיון, כאשר חידוש זה דרוש על פי החוק. אי חידוש רישיון הוא דבר חמור, שרק מידע רציני ומשמעותי יכול להצדיקו. אולם, עם זאת, המידע, העשוי להצדיק החלטה של אי חידוש רישיון אינו צריך להשתוות בחומרתו ובמשקלו לחומרתן ולמשקלן של הידיעות, המאפשרות ביטולו של רישיון תקף, עוד נקבע כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-יד אינה אסורה מטעם החוק. בית המשפט פסק כי הטעם להבחנה בין הכללים החלים על מתן רישיון חדש לביטולו של רישיון קיים, הוא, שמי שקיבל רישיון, רשאי להניח, כי הבדיקות המוקדמות נעשו ביסודיות הדרושה, וכי החששות שהיו, אם היו כאלה, שוב אינם קיימים. על יסוד הנחה סבירה זו פועל בעל הרישיון ומשקיע מהונו וממרצו. בנסיבות אלה אין זה הוגן ואין זה סביר, כי הרשות המנהלית תפגע באינטרס זה שלו, בלא שיתרחש אירוע חדש, שיש בו לפגוע בהנחות היסוד, אשר שימשו למתן הרישיון. רישיון עסק זמני : סעיף 4 ל חוק רישוי עסקים, תשכ"ח - 1968 קובע: "4. לא יעסוק אדם בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רישיון או היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; עסק שאיננו נייד, לא יעסוק בו אדם, אלא אם כן ברישיון או בהיתר הזמני או בהיתר המזורז שבידו מתוארים החצרים שבהם הוא עוסק". תנאי רשיון עסק : סעיף 7(א) לחוק קובע תנאי רשיון כי: 7" (א) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה - תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה - תנאי ברישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה - תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-7ג3." תוקף רישיון עסק : סעיף 7א. לחוק קובע לעניין תוקפו של רשיון: 7א. (א) רשיון יינתן לתקופה של 15 שנים;" -ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר הפנים) (1) לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר לרשיון של סוג עסקים פלוני, דרך כלל או בנסיבות שיפרט, ובלבד שהתקופה לא תפחת משנה; (2) לקבוע סוגי עסקים שבהעברת הבעלות או השליטה בהם לא יהיו טעונים רשיון חדש לפי חוק זה. ...." הקשר בין רישיון עסק לבין דיני תכנון ובניה : אחת ממטרות הרישוי לפי חוק רישוי עסקים, הנה "קיום הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה" (סעיף 2(ג) לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995; ראו גם סעיף 1(א)(6) לחוק רישוי עסקים). בהתאם לכך, מתן היתר זמני או רישיון עסק מותנה בעמידה בהוראות חוק התכנון והבניה, לרבות קיומו של היתר בניה למבנה בו העסק פועל (בג"ץ 199/78 אלקטרו תקע בע"מ נ' ראש עירית תל-אביב-יפו, פ"ד לב(3) 505, 507; בג"ץ 315/88 דולב נ' ראש המועצה האזורית אפעל, פ"ד מג(1) 98, 104; בג"ץ 4995/90 חווית הגליל בע"מ נ' ראש עיריית טבריה, פ"ד מה(4) 58, 62; בג"ץ 106/96 שלם נ' ראש עיריית הרצליה, פ"ד נב(1) 738, 745-746). פירוש הדבר הוא ש"ככלל, החלטה ליתן רשיון עסק לעסק שאינו עומד בדיני התכנון והבניה, תהיה החלטה בלתי סבירה, בהיותה מסכלת מטרה ממטרות החוק" (הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 8.1351). סטייה מכלל זה תיתכן רק "בנסיבות מיוחדות וחריגות" בהן, בין היתר, "העסק נמצא במבנה ישן" או שיש "בעסק חריגות בניה קלות (זוטי דברים)", ובנוסף תובע של הרשות המקומית החליט שלא לנקוט לגבי העסק בהליך לפי חוק התכנון והבניה (שם). חריגים אלה פורשו בפסיקה באופן מצמצם ותוך הגבלתם לנסיבות יוצאות דופן בהן "החריגה מדיני התכנון והבניה הינה קלה ביותר... או במקרים של מבנים ישנים אשר אין אפשרות לאתר את היתרי הבניה שניתנו להם" (עע"ם 8481/04 חברת חלקה 172 בגוש 6355 בע"מ נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה פתח-תקוה, ניתן ביום 9.3.06, בפסקה 11). הצמצום מתייחס בין היתר לשיקול דעתו של התובע המקומי לפטור את העסק מעולם של דיני התכנון והבניה: "ברור כי כוונת ההנחיה אינה לתת בידי תובע של הרשות המקומית סמכות לעודד הפרות בניה, והסמכות הנזכרת בהנחיה נועדה לאותם מקרים חריגים בהם לא ניתן לתבוע בשל העדר היתר או שמדובר בזוטי דברים שבדרך כלל אין נוהגים להעמיד לדין בגינם. מעבר לאמור, שיקול דעתו של תובע יהיה בלתי סביר ולא ראוי". רישיון עסק