הגבלים עסקיים


מה המטרה של דיני ההגבלים העסקיים ?
בית המשפט קבע בפסיקתו כי תכליתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להבטיח את התחרות החופשית במשק ועל-ידי כך לקדם את האינטרס של ציבור הצרכנים ליהנות ממוצרים באיכות טובה יותר במחירים סבירים. יתר-על-כן, התחרות החופשית, שעליה מגנים דיני ההגבלים העסקיים, מגבירה את יעילות הקצאת המשאבים במשק, מעודדת את הצמיחה ואף תורמת לחלוקה צודקת יותר של ההכנסות במשק. על מנת להבטיח את התחרות החופשית במשק ישנו איסור על להיות צד להסדר המכונה "הסדר כובל". בית המשפט קבע בפסיקתו כי עבירת הסדר כובל לפי חוק ההגבלים העסקיים, כמרבית העבירות הפליליות, דורשת את קיומה של מחשבה פלילית לשם השתכללות העבירה, יסוד המחשבה הפלילית עצמו מוגדר בסעיף 20(א) לחוק העונשין. הממונה על ההגבלים העסקיים רשאי לחקור באמצעות חוקרים פרטיים חשדות לעבירות. האיסור להיות צד להסדר כובל קבוע כאמור בסעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים. לשם שכלול יסוד המחשבה הפלילית נדרשת בראש ובראשונה מודעות של עושה העבירה לכל אחד מרכיבי הגדרת ההסדר הכובל, כמו כן נדרשת מודעות שלו לכך שהוא צד להסדר כובל. נוסף על כך עליו להיות מודע לרכיב השלילי בהגדרת עבירת ההסדר הכובל בסעיף 4 לחוק ההגבלים העסקיים, היעדר הכשר מתאים להסדר הכובל.

הגבלים עסקיים - ניצול מעמד לרעה
תכליתו של סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים נדונה בהרחבה בבית המשפט העליון בפסק הדין היחיד בעניין זה (באותה ערכאה) על ידי כבוד השופטת מרים נאור ב-רע"א 2616/03 ישראכרט בע"מ נ' רייס. פ"ד נט(5) 701 (2005), להלן: פרשת רייס.

זו לשונו של סעיף 29א לחוק ההגבלים העסקיים - "ניצול מעמד לרעה" - בכלל וסעיף קטן (ב)(1) בפרט:

(א) בעל מונופולין לא ינצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.

(ב) יראו בעל מונופולין כמנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור, בכל אחד מן המקרים האלה:

(1) קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין;

הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות סעיף קטן (א)." יודגש כי פרשה זו מהווה את ההלכה הפסוקה בעניין זה, אשר יושמה (בין היתר) בפסקי הדין: ת"א (ת"א) 1574/99, בש"א 36128/99 אברהמי נ' מת"ב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ. ; ת"א (ת"א) 1493/02, בש"א 8450/02 רוזנבוים נ' פז שרותי תעופה בע"מ. תק-מח 2007(2), 11259. (למידע מפורט ניתן ליצור קשר עם עורך דין הגבלים עסקיים).

בראשית דבריה בפרשת רייס ציינה כב' השופטת נאור כי "סעיף 29א, יחסית חדש הוא עמנו, והוא טרם זכה לפרשנות בית משפט זה".

בהמשך לכך חילקה כב' השופטת נאור - בעקבות ד"ר מיכל (שיצר) גל, כיום: פרופסור מיכל (שיצר) גל, מאוניברסיטת חיפה - את הדיון לשתי שאלות-משנה משלימות: "האחת - האם מחירים שגובה מונופולין, גבוהים ככל שיהיו, בהכרח מהווים מחיר בלתי הוגן ואסור בהתאם לדיני ההגבלים העסקיים? השניה - גם אם התשובה לשאלה הראשונה חיובית היא - מהו קו הגבול בין מחיר "הוגן" לבין מחיר "בלתי הוגן" האסור על ידי החוק?"

בתום הדיון בשאלת-המשנה הראשונה קבעה כב' השופטת נאור כי:

"לצורך המשך דיוננו אצא מן ההנחה (שלערכאה הראשונה הייתה, כנראה, מובנת מאליה) ולפיה סעיף 29א אכן אוסר גם על מחירים מונופוליסטים גבוהים שאינם הוגנים. מכאן עולה השאלה השניה והיא מהו אותו מחיר אשר גבייתו עולה כדי עבירה פלילית ומהווה בסיס אפשרי לתביעות נזיקין. שאלה זו, כך מסבירה גל, חיונית להחלת האיסור שכן היא תפריד בין פעולה חוקית ושאינה חוקית, והיא חיונית לחישוב גובה הנזק בתביעות נזיקין שיגבו בהתאם להפרש בין המחיר שנדרש בפועל לבין המחיר ההוגן."

כב' השופטת נאור ציינה כי בהתאם לגישה האירופית, אשר סעיף החוק הישראלי מבטא אותה, קיימים שני מבחנים עיקריים בעניין קביעת "בלתי-הוגנות" המחיר. המבחן הראשון הוא "מבחן הבודק את ההפרש בין עלויות היצור של המוכר למחיר המכירה. אם ההפרש (המהווה את הרווח של המונופולין) הוא מוגזם - המחיר הוא בלתי הוגן. מבחן זה ... מחייב לאמוד את עלויות הייצור של בעל המונופולין - משימה סבוכה כשלעצמה."

המבחן השני הוא "מבחן ההשוואה בין מחירים שגובה חברה אחרת עבור מוצר זהה או דומה בשוק אחר ... בעניין זה נקבע כי מקום בו השוואת מחירים מוכיחה כי מחירים במקום אחד גבוהים באופן משמעותי ממקום אחר ואין טעמים אובייקטיבים להפרשים, הדבר יכול לשמש כאינדיקציה לכך שנגבו מחירים בלתי הוגנים. גל עומדת על כך שגם מבחן זה מעורר בעיות לא פשוטות."

הסדר כובל
ביסודו של חוק ההגבלים העסקיים עומד העקרון והרצון להנחיל תחרות חופשית. ערך זה הוכר בשיטתנו כאינטרס ציבורי הממלא מספר פונקציות בעלות חשיבות חברתית וכלכלית מכרעת, כדברי נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) שמגר:

"תחרות חופשית עשויה להביא להורדת מחירים, לשיפור איכותו של המוצר ולשיפור השירות אשר ניתן אגב מכירתו. תחרות חופשית עשויה אף לעודד פיתוחו של המשק בדרך של יוזמות לגיטימיות לסוגיהן. הישגים אלו, אשר התחרות החופשית עשויה להשיג, אנו מבקשים לעודד..." (רע"א 371/89 ליבוביץ נ' א. את י. אליהו בע"מ, פ"ד מד(2) 309, 327). (למידע מפורט ניתן ליצור קשר עם עורך דין הגבלים עסקיים).

"הסדר כובל" מוגדר בסעיף 2 לחוק כדלקמן:

"2. (א) הסדר כובל הוא הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר.

(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים:

(1) המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם;

(2) הריווח שיופק;

(3) חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו;

(4) כמות הנכסים או השירותים שבעסק, איכותם או סוגם."

יסוד ההגבלה / הכבילה
בפסיקת בתי המשפט אומץ הפירוש המילולי התכליתי המצמצם, ליסוד הכבילה. מחד, הפסיקה קבעה כי כבילה משמעותה צמצום חופש הבחירה, וכי כאשר מצטמצמות אפשרויות הבחירה של צד להסדר, יש לומר כי אותו צד הגביל את עצמו (ראה: ת"פ (מחוזי - י"ם) 417/97 מדינת ישראל נ' הפניקס חברה לביטוח (18.12.01) פסקה ו' - 17 לפסק הדין, וכן המלומד מ. בורנובסקי "על יסודות הכבילה שבהסדר ותוצאותה – חדש ואין חדש" מחקרי משפט ה' 125, 132 (תשמ"ז)).

מאידך, ובשל החשש כי פרשנות זו תחייב את בית המשפט לקבוע כי קיימת כבילה בכל הסכם באשר הוא, ניסו בתי המשפט לצמצם את היקף תחולתו של האיסור ההגבלי על ידי מתן פרשנות מצמצמת ליסוד הכבילה (ראה: ע"א 626/70 שמעוני נ' אולמי לחיים, פ"ד כה(1) 824, ע"א 3700/98 א.מ. חניות (ירושלים) 1993 בע"מ נ' עיריית ירושלים, פ"ד נז(2) 590 (להלן: "עניין חניות"), עע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים – אגף שומת מקרקעין, פ"ד נח(3) 293 (להלן: "עניין שמאי המקרקעין"), פסקה 15).

בעניין חניות, מדגיש כב' השופט ריבלין כי הלשון הרחבה שנוקט החוק, וההגדרות המצויות בו, עשויות ללכוד ברשת מקרים רבים ושונים, ועל-כן יש לנקוט משנה זהירות ולהימנע מפירוש פשטני של הוראות אלה, פירוש העלול להביא: "...לתוצאה בלתי נסבלת שעל-פיה ייחשבו כפסולים ואסורים הסדרים משפטיים רצויים, שהם חלק מחיי המסחר והכלכלה והמתקיימים כדבר שבשיגרה" (עמ' 598 לפסק הדין בעניין חניות). (למידע מפורט ניתן ליצור קשר עם עורך דין הגבלים עסקיים).

השופט ריבלין מוסיף, כי הלשון הרחבה שנקט המחוקק נועדה ללכוד ברשת מעשים פסולים הנוגדים את התכלית שלשמה חוקק החוק, ועל-כן יש להחריג מגדר האיסורים הקבועים בחוק את אותם המקרים: "...הנכללים לכאורה בלשון הרחבה של הוראת סעיף 2, אולם בחינה תכליתית תבהיר כי הם נופלים מחוץ לגבולות החוק".



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון