מבחן המראה והצליל : מבחן המראה והצליל הוא המבחן המרכזי בהשוואה בין סימני מסחר ובית המשפט קבע כי ויש ליישמו תוך השוואת שני הסימנים בשלמותם על מנת לבדוק האם הם דומים עד כדי הטעיה. מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות : מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות הוא משני ועוסק בשני נושאים. האחד, עד כמה הדמיון בין הסימנים משפיע על החשש להטעיה, בהתייחס ל"טובין מאותו הגדר". המבחן השני הוא לאיזה חוג לקוחות פונים המוצרים וכיצד משפיעה זהות הלקוחות הנוהגים לרכוש את הסחורה על הסיכוי להטעיה. מבחן יתר נסיבות : מבחן זה מאגד בתוכו את שאר הנסיבות הספציפיות הרלוונטיות של המקרה ואת מבחן השכל הישר אשר מיושם מקום שבו סימן המסחר מגלם "מסר רעיוני כלשהו, מעין אוּמנות קונספטואלית". במקרה כזה, על בית-המשפט להשוות את מידת הדמיון בין הרעיונות ששני הסימנים המתחרים "משדרים" לציבור, ואם המסר הרעיוני שבבסיס סימנו של הנתבע זהה או דומה מהותית לזה העולה מסימנו של התובע, ניתן לראות בכך הפרה, גם אם הסימנים שונים זה מזה בחזות ובצליל. במקרה שלפנינו, איני רואה "מסר רעיוני" בבסיס הסימן המסחרי של התובעת והשם המסחרי של הנתבע, כך שאין מקום ליישומו של מבחן זה.סימן מסחרי