סעיף 36 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 מחייב תאגיד שניירות הערך שלו הוצעו לציבור על-פי תשקיף - תאגיד בורסאי, להגיש לרשות, לרשם החברות ולבורסה, דו"חות, במתכונת, במועדים ובתוכן, כפי שייקבעו בתקנות. בית המשפט פסק כי חובת הדיווח לכל הגופים הנזכרים בסעיף זה נועדה לשתי תכליות עיקריות ראשית לצורך הסדרת הפעילות בשוק ההון ושנית לשם שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך. סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 קובע כי: לא קיים הוראה מהוראות סעיף 35כד, הוראה מהוראות סעיף 36, הוראה של הרשות לפי סעיף 36א, הוראה החלה עליו מכוח סעיף 36ב, או הוראה מהוראות סעיף 37, או תקנות לפי הסעיפים האמורים, או גרם לכך שבדו”ח או בהודעה או במסמך רישום לפי חוק זה או תקנות לפיו שנמסרו לרשות או לבורסה יהיה פרט מטעה, והכל כדי להטעות משקיע סביר, לענין זה, אם לא הוגש דו”ח תקופתי או דו”ח כספי ביניים תוך חודשיים מהמועד האחרון הקבוע להגשתו או עברו למעלה משבעה ימים מהמועד שנקבע להגשת דו”ח מיידי או הודעה, והם לא הוגשו, או לא נמסרו בהתאם לדרישת הרשות, תהיה זו ראיה לכאורה כי מי שחלה עליו החובה להגיש דו”ח או הודעה כאלה נמנע מהגשתם כדי להטעות.דיני חברותשוק ההון / ניירות ערך